מנכ"ל משרד השיכון לשעבר, אביעד פרידמן, מגיב לביקורת נגד השרה סטרוק שהובאה ב"הארץ" ולהתקדמות בעובדה שבישיבת הממשלה שכונסה ב-7 באוקטובר אמרה "חג שמח" לנוכחים.
"קראתי הבוקר את כתבתו של גידי וייץ המספר על ישיבת הממשלה ב- 7.10 ואת ביקורתו על דבריה של השרה אורית סטרוק בתחילת הישיבה. לדבריו השרה סטרוק פתחה את הישיבה בברכות חג שמח ונתניהו נזף בה במבט מצמית ואמר החג כבר לא יהיה שמח. לא הייתי שם ואיני יודע כי כך היה. אני חש חובה לשתף בסיפור אחר הנוגע לשרה סטרוק ביום זה", פותח פרידמן את דבריו.
הוא מספר כי "בבוקר ה-7.10 (שמחת תורה) השכמתי קום להתארגן (בכל זאת גבאי) ובגל האזעקות שפתחו את הבוקר לקחתי עמי פלאפון. בשעות הבוקר התחילו להגיע אלי מספר שיחות של הורים לילדים שהיו במסיבת הנובה והוריהם חפשו כל דרך לחלצם. לאחר מספר שיחות כאלו הבנתי חלק קטן מחומרת המצב וקפצתי לעזרה. אני לא רוצה לספר על מעשי באותו יום אבל כן רוצה לספר שבשלב מסוים בבוקר החג התקשרתי לשרה סטרוק לאחר ששרים אחרים איתם ניסיתי לדבר ולהסביר להם את חומרת המצב לא התחילו להבין מה קורה בפועל ואמרו לי 'מה אתה דואג? הצבא מגיע לשם'. או גרוע מכך - 'זה סתם ניפוחים של התקשורת נגד ביבי'".
פרידמן מציין כי "השרה סטרוק ענתה מיד בבוקר החג. שמעה את הדברים ומיד נחלצה לעזרה. העלנו על הקו אנשי צבא בכירים (חלקם לא הבינו עדיין בשלב זה את חומרת העניין), הסדרנו כניסה של אדם עם יכולות טכנולוגיות רלוונטיות שאינו איש צבא לקריה, כדי לעזור במאמצי החילוץ. בעזרת מערכות מיפוי ואותות אזרחים הצלחנו לעזור בחיבור נמלטים ושורדים למתנדבים ומחלצים בשטח ולחיילים שקפצו לעזור לנמלטים מהמסיבה. בכל הזמן הזה בכל פעם שהיה צריך משהו באותו בוקר השרה סטרוק לא היססה לעזור. לצערי ברמה האישית אני חש שלא עשיתי מספיק וגם אני לא הבנתי את גודל האירוע .בחלק מהמאמצים כשלנו ומספר אנשים שדברנו עמם באותו בוקר נחטפו וחלקם נרצחו".
"בתוך גיבורי ישראל הגדולים שהתגלו באותו יום אין לי עניין להרחיב עוד בחלקי המאוד צנוע בחילוץ אנשים. אבל כן יש לי עניין לומר ביושר שהשרה סטרוק לא רק שלא הייתה זחוחה באותו בוקר היא הייתה יותר מפוקחת וחדה מאנשים אחרים", הוא מדגיש.
לדבריו, "מיום הקמתה אני מתנגד נחרץ לממשלת ה-64 ואני חושב שהיא מובילה אותנו למקומות איומים נוראים. לא רק שלא הצבעתי לממשלה זו אני סבור כי כל יום שהיא פועלת בצורה הנוכחית היא מסכנת את המפעל הציוני. אני אפילו יכול לומר כי יותר מאשר הכעס והאכזבה העצומים שלי מ-ה7.10 (כעס שבעיקר מרוכז בצבא) אני יותר כועס על כל מה שקרה מה-8.10 ועל הטיפול הכושל של הממשלה במדינה. וכאן לממשלה יש חלק גדול ואחריות על המחדלים - כלכלית חברתית צבאית ועוד. ועל כך אני כותב ואכתוב בהמשך".
"אני חרד מאד מחוק הגיוס הנוכחי (שהאמת צריכה להיאמר שבעבר חשבתי שהוא סביר) פשוט כי ב-7.10 הבנתי כמה חסרים לנו חיילים בחזית וחיילים בעורף. ואי אפשר להמשיך כאילו לא קרה דבר. אני חרד ממצב העורף לקראת מלחמה בצפון. אני חרד מההתנהלות הכלכלית הלא אחראית לאחר ה-8.10 וקצרה כאן היריעה מלהרחיב על כל תחושותי בנושא. אבל כאשר אני קורא כתבה זו אני חש שנעשה עוול למי שנרתמה לעזור לכמה משפחות. אני חש שמאד קל להיתפס לדמות של אשה עם מטפחת ולהלביש עליה ביקורת שאינן נכונות. יש הרבה ביקורת אמיתית להשמיע ולתקן בממשלה הזו. מציע להתמקד בה", סיכם פרידמן.