קרבן השקט
אדוני ראש הממשלה, סליחה, אבל טעית. סביר להניח שרצית להוציא את העוקץ ממבקשי החרבת טקסי ואירועי יום העצמאות, ובמידה מבוטלת הצלחת, לכאורה, אבל רק לכאורה.
מר נתניהו, אתה לא אדם פרטי ונוכחותך בטקס המשואות, בחידון התנ"ך, בחלוקת פרס ישראל ובשאר האירועים היא לא של מר נתניהו הפרטי אלא של נתניהו הסמל וכסמל הממלכה הנוכחות שלך מתחייבת באירועים הללו.
מעבר לכך שאולי הצלחת למנוע ממפגינים ומוחים להשליך עליך קיתונות של בוז, ואולי הצלחת להביא ליום עצמאות ללא מחאות, צעקות וביזיונות, אבל זה בדיוק מה שאומרים מתנגדיך, שאם תצא אתה מהפרונט הציבורי של המדינה, ומישהו אחר יחליף אותך, ייעלמו המחלוקות והמהומות. נתת לחבורה הזו קלף יקר ומיותר.
בדיקה
מר גלנט שלום, לא אכנס כאן לתוכן דבריך. רק אעיר שאם מרב מיכאלי, יאיר גולן, בני גנץ והחבר'ה הללו מברכים אותך על דבריך, יכול להיות שכדאי שתבדוק אם אכן מקומך במפלגת ימין.
תכל'ס, מה רוצים ממנו
נראה שיש הגיון רב בזעם ובחרון האף הימני כלפי שר ביטחון שאמור לייצג את הליכוד ומחליט, ולא בפעם הראשונה, לצאת בפומבי נגד עמדת ראש הממשלה, אבל אולי נכון גם לתת את הדעת לכך שעם כל הכבוד, הימין כדרכו שב והכריז רק מה לא ועדיין לא הודיע מה כן.
כל עוד אין אמירה רשמית מוסדרת של מפלגות הימין לגבי החלופה שלהן לרעיון שתי המדינות ולהגדרת הרש"פ כפרטנר, קשה לבוא בתלונות כלפי מי שלא מגיע מעמקי הימין האידיאולוגי, כשהוא חוזר על מה שהתקבע בתודעה הישראלית כחזון.
כל עוד הימין לא הבהיר מה החלופה שלו, התחושה אצל אישים כדוגמת גלנט היא שגם אם יש בעיות כאלה ואחרות בשלטון הרש"פ כצעד לקראת שתי מדינות, זה עדיין לא אומר שצריך לפסול את הרעיון מכל וכל. אולי הוא לא בהכרח כזה רע. נפתור את הבעיות איכשהו ונתגבר, ועל הדרך גם נקבל מחיאות כפיים מהשמאל וזרועותיו בתקשורת.
משום כך אני שב וקורא לראשי מפלגות הימין, ראשי תנועות הימין, הוגים ומדינאים בימין להתכנס סוף סוף לחדר אחד שממנו הם ייצאו עם חזון ימני ברור. אחר כך יהיה הרבה יותר קל ומוצדק לבוא בטענות לימניים (ולמגדירי עצמם כימניים) שחוזרים לשיגיונות אוסלו.
לשכתא דגיוסא
אין לי כוונה להביע כאן וכעת עמדה בסוגיית גיוס החרדים, ולא בגלל שאין לי דעה, אלא משום שבשעה המורכבת הזו לעם ישראל נראה לי שהדבר האחרון שדחוף לנו הוא חארב ודארב נוסף בתוך העם בישראל. רבנו והתקוטטנו בעבר, עוד נריב ונתקוטט בעתיד, עכשיו צריך להיות קצת יותר רגועים, זמן לוויכוחי-לייט בלבד.
ועם זאת המלצה למי שמתכוון בכל זאת להתבטא בלהט בנושא: לעצום עיניים לרגע ולדמיין תרחיש קטן: קחו שני עשורים קדימה, הדמוגרפיה עושה את שלה, החרדים כבר מהווים שליש או יותר מהכנסת וכעת הם מתכוונים להעביר את חוק לימוד התורה, שיחייב כל צעיר בגיל 18 ללמוד שלוש שנים בישיבה חרדית כלשהי כחלק מהתרומה לעיצוב זהותו היהודית ולמען ביטחונה ועתידה הרוחני של המדינה.
המשיכו במסע המדומיין הזה בזמן ונסו לשער את עוצמת ההפגנות ברחובות. נראה לי שמהומות קפלן יהיו באמת קייטנה חביבה ובלתי מזיקה לעומת מה שיהיה אז... ואגב, סביר להניח שבלא מעט צדק. מה פתאום אתם מנסים לשנות אותנו, כפייה, ועוד ועוד זעקות יהדהדו אז ברחובות.
עכשיו נחזור לרגע לימינו. כל אחד מרגיש הכי צודק בעולם סביב שאלת הגיוס לצה"ל ותהא אשר תהא עמדתו, אבל למה ברור לתובעי הגיוס שהחרדים צריכים לעשות את מה שהם עצמם לא היו מוכנים לעשות במציאות הפוכה, להיכנס לכור היתוך תרבותי מנוגד לתפיסת עולמם? כזה שיהפוך אותם לצ'יפסים תרבותיים?
אז אולי שורש המחלוקת טמון בהגדרתו של צה"ל ככור היתוך ישראלי תרבותי? יכול להיות שאם לא הייתה מגמה כזו הצבא אכן היה מרוכז אך ורק במשימות ביטחון, ואז גם היה הרבה יותר קל לשכנע בכורח הביטחוני שמאחורי הגיוס?
עכשיו, אחרי הסיור המדומיין הזה שלכם בעתיד, אפשר לחזור ולהתווכח בהווה, אבל קצת יותר בנחת.
פרס ישראל ללוגיקה צרופה
חתן פרס ישראל, פרופ' יעקב ריטוב, חוקר כלכלה וסטטיסטיקה, הודיע שבכוונתו להעביר את סכום הפרס שקיבל לפורום המשפחות השכולות הישראלי פלשתיני. זכותו. מהרגע שהכסף שולשל לכיסו אין מי שיאמר לו מה תעשה ומה תפעל, אבל בכל זאת חשוב לזכור פרט אחד:
מאחר והפרופסור הדגיש שמדובר בתרומה להשבת השיח למען פתרון הסכסוך בדרכי שלום, חשוב שהוא ואנחנו נדע ונזכור שהשכולים הפלשתיניים לא איבדו את יקיריהם במהלך קטיף אוכמניות, אלא כאשר יקיריהם יצאו לבצע פיגוע שכנראה סוכל על ידי טובי בחורינו השומרים על הגנתו של העם היהודי. חלק אחר של אותם יקירים פלשתיניים הפך את הוריו לשכולים כאשר ביצע פיגועי התאבדות שלרוע האסון צלחו. כך שתמיכה באנשים הללו זה אחד הדברים הרחוקים ביותר מהתקווה להחזיר את השיח לקידום פתרון בדרכי שלום.
נראה לי שגם פרופסור לחקר הכלכלה והסטטיסטיקה יכול להבין את הדבר הפשוט הזה.
דע את האויב (ואת שאיפותיו)
כתבה מעניינת שודרה ב'כאן 11' על מאבק התודעה הסייברי של גורמים איסלאמיסטיים ששמו להם למטרה לפורר את החברה בישראל דרך הרשתות החברתיות. לשם כך יש צבא, 'איסנאד' שמו, יש מגוייסים, יש נשק תודעתי, יש משימות ויעדים ברורים.
העובדה שישנה התגייסות סייבריסטית כזו אינה חדשה. הדברים ידועים, אם כי הממדים והתחכום בהחלט מעניינים. מה שנראה לי חשוב לא פחות הוא לראות את המסרים שמנסים אותם לוחמי סייבר איסלאמיסטי להטמיע בנו כדי לסכסך ולפלג בינינו: ראש הממשלה מושחת, הממשלה מפקירה את החטופים, החרדים נטל על החברה, מאבק במתנחלים, לעג לצבא והישגיו, כישלון הממשלה מול החיזבאללה, אי אפשר להאמין לממשלה, בן גביר מחמש את האזרחים מטעמי פופוליזם, חיזוק מפגיני קפלן ועוד ועוד.
את כל זה הם עושים מתוך הבנה שזו הדרך לנצח אותנו מבפנים, לפלג, להתסיס, לערער עד שישראל תקרוס אל תוך עצמה. עכשיו תעברו שוב על רשימת המסרים שאותם ארגוני איסלאם קיצוני וארגוני טרור מחדירים אלינו מתוך המגמה הזו ותבינו בדיוק מה אסור לנו לחשוב, מה אסור לנו להציף, כי בכל פעם שאנחנו כעם מפמפמים את המסרים הללו יושב איזה נסראללה באיזה בונקר ומחכך ידיים באושר.
חכמה אקדמית
דווקא באוניברסיטת תל אביב מצאתם לכם להפגין על הנכבה? דווקא בזו הבנויה על שייח' מוניס? קיבלנו דוגמית שמלמדת עד כמה גדול הזלזול הערבי באינטליגנציה של מפגיני השמאל הישראליים. הם יודעים שהם יוכלו להפגין על הנכבה במקום הזה ואף סטודנט ישראלי לא יגיד לעצמו 'רק רגע, הם בעצם רוצים לחזור לכאן, לצפון תל אביב', ואפילו יצטרף להפגנת החופש והשחרור.
על משכבם בלילות, אחרי עוד הפגנת נכבה סוערת, הם ימלמלו שתי מילים בחיוך מנומנם 'וו'אלה אהבלים'.
סוף העונה
שמועה גונבה לאוזנו אד מזקני כפרו של קאטו הזקן (אחד שהוא באמת זקן, לא כמו קאטו שבכלל יתכן שמדובר אצלו בשם משפחה) שהסתיימה עונה של 'ארץ נהדרת'. קיווה הקשיש שהשמועה טיפסה עד למעלה הגבעה עליה נטוע ביתו של קאטו, אבל ליתר ביטחון הוציא את מקל ההליכה הישן שלו ויצא למסע התלול.
הגיע, נקש על דלת העץ שנפתחה במהירות יחסית. קאטו עמד שם. 'רק אל תגיד לי שעשית את כל הדרך בגלל שהסתיימה עוד עונה של 'ארץ נהדרת'...'. הקשיש הרים מבט להזקן והשיב בתנועת ראש עולה ויורדת, 'דווקא כן'. 'נו באמת, ורק אל תגיד לי שבאת כדי לשכנע אותי להפסיק לדבר על זה'. הקשיש המשיך עם אותה תנועת ראש 'חשבתי שאולי באמת הגיע הזמן ש...די... מספיק. התעייפנו. הנה, הסתיימה עונה, שחרר'.
קאטו חייך חיוך גדול ופתח עוד קצת את הדלת. 'בוא, כנס, שב, תשתה משהו, בכל זאת עלית עד אליי, תנוח'. הקשיש התיישב על כיסא העץ שבפינת הבית וקיווה לשמוע בשורות. קאטו איכזב. 'זו רק הפסקה להתחמשות. תוכל לקרוא לזה הפסקת אש, ואם תירדמו בהפסקת האש הזו הם יחזרו עם אמל"ח חדש בעונה החדשה. תפסיקו לראות את הדבר הזה, גם באתרים וברשתות. זה רק מעודד אותם להסתער עלינו מחדש. תשתה, תשתה משהו', אמר והגיש לקשיש את כוס מיץ הלימון שסחט לעצמו.
להערות ולהארות שלכם: [email protected]