יונתן בית יעקב מספר על אחיו רועידביר עמר

יהונתן, אחיו של רועי בית יעקב ז"ל שנפל כתוצאה מירי דו צדדי במהלך קרב ברצועת עזה, מספר בשיחה עם ערוץ 7 על הרגע בו גילה כי אחיו נהרג במלחמה.

"חיפשו אותי בלילה. הייתי בישיבת מצפה רמון אבל לא שהיתי בדירה באותו זמן. לפעמים אני יוצא להסתובב לחשוב. ניסו לחפש אותי בטלפונים אך הייתי במשך 40 דקות על מצב שקט. כשפתחתי את הטלפון ראיתי המון שיחות שלא נענו והבנתי מיד שקרה משהו. קיוויתי שאולי הוא פצוע קשה. התקשרתי לאבא והוא סיפר לי את הבשורה הקשה", הוא מספר.

"אני לא יודע מה הרגשתי באותו זמן", מוסיף האח. "זה לא שחיכיתי לזה אך לא הופתעתי. תמיד היה ברור שיכול לקרות משהו וזה חלק מהמחיר של מלחמה. אין מלחמה בלי נפגעים. עלינו בגורל בחשבון האלוקי לשלם את המחיר".

הוא סופד לאחיו ומספר: "הגבורה היא לא איך שהוא מת, אלא איך שהוא חי. מקצועי ומדויק. אחד החיילים אמר שבין הפגז הראשון לשני לא היה לו פחד בעיניים. הוא הספיק להגיד לחיילים שזה לא RPG אלא טנק, ומי שהספיק לצאת מהחדר - ניצל. אימא שלי סיפרה שאחרי שהם יצאו בפעם הראשונה, אחרי כל השיעורים שחיזקו אותם, היא רצתה לחזק אותו ואמרה לו: 'עכשיו אתם נלחמים על קדושת עם ישראל'. הוא ענה לה: 'זה כך מהיום שהתגייסתי, עוד לפני המלחמה'. אלה החיילים שלנו. כולם מוכנים לשלם את המחיר. אלה מנהיגי העתיד".

הוא נשאל על כוחות הנפש להם נזקקה משפחתו שאמרה שהיא אינה כועסת על הלוחמים שביצעו בשוגג את הירי ממנו נהרג אחיו.

"אני לא יודע. אמר פה אחד הרבנים: בחשבונות האלוקים אין פשלות. להאמין זה מאוד קשה. זה כמו שאני אאשים מישהו שדווקא החליט שהם ישהו בבית הזה. הטנקיסטים עצמם היו הגורמים הישיר ולפעמים זה מעלה בי כעס - אבל אני לא יכול לשפוט אותם - ואין לי את הזכות לעשות זאת. זה לא מוריד מהעצב והכאב, אפשר לשים לב לכל החסדים הקטנים, ויש השגחה מלאה", הוא מסכם.