
על ארווין קהרמאני, הצעיר היהודי שנדון למוות באיראן ולפי שעה נדחה ביצוע גזר הדין שוחחנו ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן, מייסדת ומנהלת בית הספר המקוון לאיראן והשפה הפרסית.
מדובר, מזכירה ד"ר עילם גינדין, באירוע רצח שהתרחש בנובמבר 2022. קהרמאני מודה שהוא אכן דקר למוות את אמיר שכרי, אך טוען שמדובר באקט של הגנה עצמית לאחר ששכרי רצה לרצוח אותו בסכין ואיים עליו ועל משפחתו. למעשה קהרמאני הוא אמן טקוואנדו שידע להשתלט על שכרי שאיין עליו בסכין, לקח את הסכין ובה הרג אותו. עילם גינדין מספרת כי כאשר חיפשה מידע על ארווין קהרמאני, אכן מצאה את שמו בתחרויות טקוואנדו.
גזרי דין מהסוג הזה אינם נדירים וכך גם דחייה של ביצוע בעקבות לחץ ציבורי. עילם גינדין מזכירה כי לפני כשבועיים או שלושה נגזר דינו של ראפר איראני למוות מאחר והטקסטים ששר ושהתבטא היו מתריסים מדי בעיני המשטר שם. גזר דינו אכן ניתן, אך רעש תקשורתי הוביל לדחיית הביצוע. להערכתה של ד"ר עילם גינדין "הרפובליקה האיסלאמית נהניתי מהעיסוק העולמי בגזר הדין של נידון למוות ספציפי אחד", וזאת מאחר ובעוד תשומת הלב מופנית למקרה אחד מתבצעים על ידי המשטר האיראני עשרות הוצאות להורג אחרות.
"פסק הדין לא קשור לכך שהוא יהודי או להתנגדות למשטר", היא מדגישה. "היה סכסוך כספי בין השניים, אבל בזמן שכולם מתעסקים בזה הרפובליקה האיסלאמית האיצה את קצב ההוצאות להורג שלה בצורה מטורפת. על פי אתר זכויות אדם איראני מאז תחילת מאי הוצאו להורג 25 כורדים חוץ מאותם שהוצאו להורג ואינם כורדים. עשר נשים הוצאו להורג מתחילת השנה, בפברואר הוצאו להורג 10, במרץ 18 ובאפריל 77 כש-63 מהם בתוך שבועיים. יש הרבה הוצאות להורג, אולי בגלל הבשלות פסקי דין, ואולי כי השלטון רוצה להראות לעם שהוא לא פראייר, בעקבות מה שקורה מול ישראל, להראות שהעובדה שהתגובה האיראנית להרג שבעה בכירי משמרות המהפכה הייתה "דרדלה" לא אומרת שהעם האיראני ייצא בשלום ממאבקים כאלה ואחרים".
עוד מתייחסת ד"ר עילם גינדין לפסיקה המוסלמית המאפשרת לקנות את חייו של ההורג בכסף ויש תעריף מדויק לכך. "לפי החוק האיסלאמי מי שמחליט אם הרוצח יוצא להורג או רק ישלם כופר היא משפחת הקרבן. זה עין תחת עין או כסף תחת עין צמוד למחיר הגמל. מחיר נפשו של גבר מוסלמי שווה מאה גמלים ויש גם מחירים לאברי גוף שונים".
מדובר במחיר לא קל עבור מרבית המשפחות באיראן, ו"הרשות השופטת קובעת מה סכום מאה גמלים, והמחיר עוגל למטה כדי שהציבור יוכל לעמוד בו וכך גם חברות הביטוח שהן המשלמות היקרות של דמי כופר נפש כי מדובר במחיר שמשלמים גם על הריגה בשוגג בתאונות וכו' ולא רק ברצח בכוונה תחילה".
"מי שמחליט אם זה יהיה כסף או הוצאה להורג זו משפחת הנרצח, ובמקרה הזה המשפחה דורשת את הוצאתו להורג והם לא מוכנים להיפגש ולדבר עם המשפחה של קהרמאני. גם השלטון לא יכול לעשות כלום אם הם לא מוכנים למחול תמורת סכום כזה או אחר. זה נתון רק למשפחה שלו. כשהחוק האיסלאמי נותן את הכוח למישהו גם המנהיג העליון לא יכול להתערב בכך. דוגמא לכך אפשר לראות כאשר נבחרת הכדורגל נשים של איראן עלתה לגביע אסיה ובעלה בנפרד של הקפטן לא נתן לה לצאת למשחקים, חמינאי ניסה לשכנע אותו ולא הצליח כי הסמכות הייתה בידי הבעל בלבד. במקרה שלנו זו החלטה של משפחת הנרצח בלבד".
בדבריה מציינת ד"ר עילם גינדין כי נראה שהסכסוך לא קשור לדת ולמעשה הנרצח היה עבריין אך מתומכי המשטר ולכן הוא זוכה להגנה מסוימת.
תעריף חייה של אישה נמוך מזה של גבר, מספרת עילם גינדין. המחיר עומד על חמישים גמלים ועל פי החוק מי שאינו מוסלמי חייו שווים שמינית מאלה של מוסלמי, ולמען הסר ספק יש הגדרה מדויקת לגמל הנחשב לתעריף. הגמל צריך להיות במשקל מסוים, לא רזה מדי, ובגיל חמש לפחות, או פרות במשקל וערך מסוים.
הוצאתו להורג של ההורג אמורה כזכור הייתה להיות בשבת, אך בשבת נודע שהביצוע יתעכב עד ליום שני, ומאז נודע שישנה דחייה של חודש נוסף שבו ניתן יהיה להמשיך ולנסות לשכנע את משפחת ההרוג שתסכים לקבל כופר כספי ולמנוע את הוצאתו להורג. בימים הללו יתכן ותעלה גם האפשרות להעלאת המחיר. "הרעש התקשורתי נותן עוד זמן לשכנע את המשפחה ועוד רעיונות למשפחה מה ישכנע אותם, אבל זה תלוי רק בקרובי הדם מדרגה ראשונה".
