עם עורכת הדין יפעה סגל, מומחית למשפט בינלאומי ומי שהקימה את הפורום המשפטי הבינלאומי, שוחחנו על בקשת צווי המעצר לנתניהו גלנט, סינוו'אר ודף על ידי התובע הכללי של בית הדין הפלילי בהאג.
לשאלתנו אם ישראל עשתה טעויות והן שהובילו אותה עד לסיטואציה המשפטית הבעייתית הנוכחית, אומרת עו"ד סגל כי היו לכל היותר מספר טעויות קטנות, אך לא מעבר לכך. הטעויות אליהן היא מתייחסת נוגעות לעצם האמונה של משרד החוץ והמל"ל שאם יקיימו שיח משפטי מול משרד התובע בבית הדין בהאג יעלה בידם לשכנע בצדקתה של ישראל, בעוד בפועל לא מדובר בטריבונל משפטי אלא בטריבונל פוליטי לכל דבר.
"זו תמימות וחוסר הבנה של המערכת. אלו דברים פוליטיים ולא משפטיים, ולכן לא משנה אילו טיעונים נטען בפני משרד התובע", אומרת סגל ומוסיפה כי "היינו צריכים להבין לפני הרבה שנים שמדובר במשחק פוליטי ולהילחם עם כלים מדיניים שיש לנו. יש לנו קשרים טובים עם מדינת רבות וניתן למנף את הקשרים הללו בזירה המדינית. כאן טעינו לאורך השנים. לדבריה על ישראל היה להבין זה מכבר שחובתה לגבש לעצמה בלוק מדיני משמעותי שיפעל יחד איתה.
בהקשר זה היא מוסיפה גם מעין "וידוי" אישי ואומרת: "גם אני חטאתי בדברים הללו. ב-2019 כשהייתה לי סמכות מול בית הדין, עמלנו שקדנו על טיעונים משפטיים כדי להוכיח שאין סמכות וכו' עם מומחים משפטיים ועבודה רבה וקיווינו שאולי בכל זאת יש שם גרם של צדק והסתכלות משפטית מקצועית, ואין".
על השלכותיו של המהלך על ישראל, בשעה בה במקביל למדינות רבות המבקרות את המהלך יש מי, כדוגמת צרפת וגרמניה, שדווקא סבורות שיש לאפשר לבית המשפט להשלים את עבודתו ומביעות בו אמון, אומרת עו"ד סגל כי "קשה מאוד לצפות את הנזק של מהלך כזה, ראשית כי הוא חסר תקדים. מעולם לא הייתה מדינה דמוקרטית שהוצאו צווי מעצר למנהיגים שלה, זה חסר תקדים בוודאי כשמדובר במדינה שחיה במערכות יחסים מורכבות וחשובות עם הרבה מדינות. לחלוטין זה חסר תקדים".
"אין לבית הדין צבא או משטרה וכוח אכיפה שהוא יוכל להפיל, והוא תלוי בנכונות החברות בו להפעיל אמצעי אכיפה כשמנהיגים מגיעים לשטחן. כאן עולה השאלה עד כמה מדינות ישתפו פעולה. האם יש חשש שכשראש ממשלת ישראל יגיע לבריטניה ושם תחכה לו המשטרה הבריטית? אלה דברים שצריך לסגור אותם עם הרבה מאוד לחצים והרבה מאוד מינוף של מערכות יחסים עם המדינות".
על ההתבטאות הצרפתית אומרת סגל כי בחדרים סגורים בהם הייתה נוכחת שמעה דברים שונים בתכלית מהדברים הללו, והמשמעות היא שגם המומחים שבמומחים יתקשו להעריך עד כמה האיום אמיתי. "המשמעויות מרחיקות לכת. יש לזה סיכוי אבל קשה להעריך עד כמה הוא סביר. האם לפני כל נסיעה של ראש ממשלה לביקור דיפלומטי נצטרך להפעיל מינוף יחסים כדי לוודא שאיש לא יפעיל את הצו הזה? זה מטורף. מובן שגם את הנזק התדמיתי קשה לכמת, אבל ברור לכל בר דעת שמדובר בנזק גדול".
לטעמה של סגל זו השעה בה ישראל צריכה להיות הרבה יותר אגרסיבית מכפי שהיא רגילה. "הגיע הזמן שנלמד להיות אגרסיביים. ישראל לא הייתה מספיק טובה במינוף הרבה מאוד נכסים אסטרטגים שיש לנו מול בנות בריתנו בעולם. הייתי שולפת את הקלפים הללו בצורה מאוד אגרסיבית. הייתי מחוקקת חוק דומה לחוק האמריקאי שמחייב הגנה על כל אזרחי אם יופעלו נגדו סנקציות על ידי ארגון בינלאומי, מגייסת קואליציה של מדינות שיחתמו על התחייבות פומבית כזו. הגיע הזמן להוריד כפפות, לעמוד על רגליים אחוריות ולומר עד כאן".
סגל מצדדת גם בדבריו של נפתלי בנט אודות חובתן של מדינות שרואות את עצמן כמוסריות להפסיק את המימון של בית הדין בהאג. "בית הדין הזה איבד את הלגיטימציה שלו מזמן. אני סבורה שחלק מהמוטיבציה שלו לפעול נגד ישראל מגיע מהרצון שלו לשים את עצמו בצד הנכון של הפופוליזם ואולי לקנות מעט חסד. אין לבית הדין הזה לגיטימיות. זה מקום פוליטי שלא הצליח לחולל שינויים ומנוע פשעים אסונות ופשעי מלחמה בכל מקום בעולם. המוסדות האלה פשטו רגל באופן טוטאלי ומדינות דמוקרטיות שרוצות לקדם את הערכים שלהן צריכות לפרוש מהמוסדות האלה שמונהגים על ידי מדינות שאינן דמוקרטיות".
עוד שאלנו את עו"ד סגל אם לבית הדין בהאג יש בית מעצר או מאסר כדי להחזיק בו מנהיגים שנגדם יש תביעה כזו או אחרת והיא משיבה בחיוב. "קומץ מנהיגים אפריקאים יושבים במאסר שם. היה מנהיג אפריקאי שאחרי עשר שנים של מאסר זוכה מהאשמות ושוחרר, ואחר כך התברר שבית הדין ניהל את הנכסים שלו באופן שהוא איבד מיליונים רבים במשך אותן עשר שנים. יש להם את המתקנים לכך".