בגיליון השבועי 'שואלין ודורשין' היוצא לאור על ידי בית הוראה הכללי ירושלים פורסם פסק הלכה אקטואלי של ראש בית ההוראה הרב בן ציון הכהן קוק לשאלה הנוגעת לרבים שיבקשו לעלות למירון אך לא יוכלו לעשות זאת בשל המצב.
השואל, אדם שלא נפקד בילדים שנים רבות, קיבל על עצמו בעת תפילה בציון הרשב"י שבאם ייפקד יערוך חלאק'ה לבנו בל"ג בעומר במירון בהודאה. כעת בנו נעשה בן שלוש ונמנע מלקיים נדרו, עקב המצב. מה יעשה.
"הטוב ביותר להישאל על נדרו, להתחרט על מה שנדר מעיקרא ולומר 'מחמת שאין אפשרות להגיע השנה לציון בל"ג בעומר, הנני מתחרט על שנדרתי מעיקרא וכל מה שנדרתי היה בטעות. ואילו הייתי יודע שאתחרט לא הייתי נודר כלל'", כתב הרב בן ציון קוק בתשובה.
הרב קוק הדגיש, "אך לא יאמר 'אילו ידעתי מהסכנה הביטחונית בצפון, לא הייתי נודר' משום שהוא בכלל 'פתח' לנדר ואינו מתחרט על עצם הנדר ואין פותחין בנולד, מציאות שנוצרה לאחר קבלת הנדר, כמבואר בשולחן ערוך.
"אכן מאחר שצריך להתחרט באמת ובלב שלם יזהר הנודר שלא יאמר שמתחרט מעיקרו אלא אם כן ברור לו שהיה רוצה שלא נדר מעולם, שאם לא כן אין ההתרה התרה והוא באיסור נדר כל ימיו, וכיון שהנודר סבור שנפקד בבן בזכות נדרו, מסתבר שאינו מתחרט באמת. וצריך לפעול בנפשו להתחרט מהנדר באמת, שהרי החרטה אינה פוגמת כלל בסגולה, וברור שהישועה איננה בזכות נדר שעבר באיסור אף לא באונס.
ואם יודע שאינו מתחרט באמת, יסמוך על כך שהוא אנוס מלקיים נדרו ואונס רחמנא פטריה", סיכם הרב.