1
הארגון המתקרא 'אחים לנשק' חשף השבוע שוב פרצוף כוחני, מפלג ומשסה, אחרי שבחודשי המלחמה הראשונים ניסה לפשוט את טלפיו ולומר "טהור אני". לאחר חודשים ספורים של הירתמות לכאורה לפעילות קונצנזואלית, עתירת יח"צ, לטובת המאמץ המלחמתי הצבאי והאזרחי, חזרו "האחים" והציבו בגלוי בראש סדר יומם את מה שהייתה תמיד ונותרה עד היום מטרתם העליונה – הפלת הממשלה. וכאילו לא ספגנו טבח נורא ומלחמה בשתי חזיתות עם 1,500 הרוגים, הם וחבריהם הקפלניסטים מרשים לעצמם, במצב הכה רגיש שישראל נמצאת בו, לא רק להפר את האחדות ולעודד עימותים פנימיים, אלא גם לעשות זאת באותן שיטות פסולות שמלפני ה־7.10. כי להפיל את נתניהו, מבחינתם, זה הרבה יותר חשוב ובוער מאשר לנצח את סינוואר.
התרגלנו כבר לקמפיינים ממומנים היטב של שיסוי והסתה בזמן מלחמה. כאילו מדובר בגזרת גורל. כאילו לבקש שביתת נשק במלחמת האחים הפנימית, בעת שכולנו משלבים ידיים במלחמה מול אויבים חיצוניים קשים ואכזרים ומול עולם צבוע שתומך בהם, זו בקשה גדולה מדי. כאילו המשאלה הכמעט יחידה של חיילינו שמחרפים את נפשם למעננו בעזה ובצפון - תפסיקו לריב, תישארו מאוחדים – היא ציפייה מוגזמת. כעת הם מעבירים אותנו לשלב הבא – הפגנות רוויות עימותים אלימים עם המשטרה והטלת מצור על המשתמשים בכבישי ישראל. ואם זה לא יספיק יש באמתחתם עוד אמצעים רבים, שחלקם הופעלו בעבר, כדי להזיק למדינה ולדרוך על צווארה עד שעמדת המיעוט שלהם תנצח וממשלת החירום תתפרק.
אלא אם יתעשת הרוב, הדומם בדרך כלל, ויבהיר להם שהפעם לא ניתן להם להפריד ולסכסך בינינו. שמי שלא היססו להניף מעל צה"ל את נשק סרבנות הגיוס, או לפזר באלימות את תפילות היום הקדוש בכיכר דיזנגוף, איבדו את זכותם המוסרית להורות לחברה הישראלית את דרכה, ולא יצליחו לכפות עליה את עמדתם.
2
האכיפה הבררנית זועקת לשמיים. צחנת זכויות היתר והאפליה לטובה של מפגיני השמאל מעידה על ריקבון עמוק בפרקליטות ובמערכת המשפט. משה פייגלין, מנהיג 'זו ארצנו', הוביל חסימות כבישים ומרי אזרחי בלתי־אלים כמחאה נגד הסכמי אוסלו. החסימות פוזרו במהירות ובכוח בידי המשטרה. פייגלין נעצר, הועמד למשפט ונידון לשישה חודשי עבודות שירות ועוד שנה על תנאי. האם יש סיכוי ששקמה ברסלר, פרופסור מפונפנת ממכון ויצמן שפועלת בשיטות דומות, תירדף משפטית באופן דומה? לבצלאל סמוטריץ' לא שוכחים את מעצרו בשב"כ בעת המאבק נגד ההתנתקות בחשד שהתכוון להדליק מדורות בנתיבי תחבורה. האם מישהו ממציתי המדורות באיילון ישב ולו יום אחד במעצר שב"כ? האחים לוינשטיין נידונו ל־40 ו־30 חודשי מאסר על כוונה לשבש את התנועה באמצעות הצתה של כלי רכב מיושנים שיוצבו על הכביש. אבל לעצורי 'אחים לנשק' שניסו לכאורה השבוע לפעול בשיטה דומה סירבה השופטת להאריך את המעצר, בטענה שאנשים כמוהם לא אמורים להיות במעצר.
כאשר מחאת הקפלניסטים כוונה בעיקר נגד הרפורמה במערכת המשפט, עוד אפשר היה להבין שמערכת אכיפת החוק נושאת להם פנים, שלא בצדק אומנם, משום שהם נאבקים למען שמירת כוחה ומעמדה. כעת נראה שזה כבר הפך להרגל. ישנם החבר'ה הטובים, אנשים משלנו, שצריך לאפשר להם להפגין וגם להגמיש את מדיניות אכיפת החוק כדי שהמחאה שלהם תהיה אפקטיבית. באשר לחוק – הוא נועד למפגינים מימין, לחרדים, לאתיופים ולשאר אזרחי המדינה שאינם שייכים למחנה בני האור. הם יירדפו וייתנו את הדין על כל הפרת חוק.
3
ואני לא אומר שלעולם אין מקום לחסום כבישים כאמצעי הפגנתי. אבל האמצעי הזה יכול להיות מוצדק רק כשהוא מופעל במידתיות, במקרים קיצוניים במיוחד, ותוך נכונות לשלם את מחיר הפרת החוק. חסימת כבישים, אם בכלל, צריכה לשמש כהפגנה, לא כסחיטה באיומים. מטרתה צריכה להיות להעלות לסדר היום הציבורי מצוקה שלא מצאה דרך אחרת לקבל ביטוי. כשמדובר במחאת הקפלניסטים, אין שום צורך בחסימת כבישים כדי להעלותה לסדר היום הציבורי. היא נמצאת שם כל הזמן, בסיועם של עיתונאים מגויסים מכל כלי התקשורת הגדולים שנרתמו לעבוד אצלה.
בכל מקרה, חסימת כבישים שאיננה סחיטה באיומים צריכה להיות לזמן קצר, כך שתהיה טורדנית אך לא מזיקה ומאמללת. שתהיה משמעותית מספיק כדי להעלות את מצוקת המוחים לסדר היום התקשורתי, אך לא תגרום נזקים עצומים לרבבות נהגים שייתקעו במשך שעות בפקקים. ולבסוף, מי שחוסם כבישים במסגרת הפגנה, צודקת ככל שתהיה, עליו לדעת שהוא מפר חוק ולהיות מוכן לשלם את המחיר בלי דמעות תנין והתקרבנות. מחאת 'אחים לנשק' וחבריהם הקפלניסטים אינה עומדת בתנאים הללו, ולכן הציבור הרחב סולד ממנה, במיוחד כשהיא מתקיימת בעת מלחמה.
4
בדרך הטבע, ארגון 'אחים לנשק' היה אמור להיעלם מהנוף הציבורי מיד לאחר טבח ה־7.10. כל מי שעיניו בראשו מבין שחמאס יצא לטבוח בנו בין השאר מתוך הנחה שכוחו של צה"ל נפגע משמעותית בגלל תנועת הסרבנות וההשתמטות משירות שהארגון הזה הוביל. העובדה שבפועל אלפים שאיימו לא להתייצב חזרו בהם לנוכח ממדי האסון, באו והתגייסו ותרמו, אינה מכפרת על הפגיעה בהרתעה שגרם עצם האיום לפגוע בכשירותו של צה"ל. המלחמה שנכפתה עלינו וההרכב הסוציולוגי של היחידות הלוחמות שמשתקף ברשימת חללי צה"ל, עם חלק יחסי גדול במיוחד לדתיים, למתנחלים ולתושבי הפריפריה, חיסל לחלוטין את היומרה של 'אחים לנשק' לדבר בשם מי שנושאים על כתפיהם את המאמץ המלחמתי. גם התפקוד הלקוי של יחידה 8200 שלא חזתה את המתקפה, ושל חיל האוויר שכמעט לא היה קיים בשעות הטבח הראשונות והקריטיות, לא הוסיפו משקל מוסרי וציבורי למי שהתיימרו לדבר בשם הטייסים ואנשי הסייבר.
ראוי היה שאייל נווה, רון שרף וחבריהם ישבו בפינה ויתביישו. אם רצו לתרום ולפעול למען הציבור והמדינה, אולי כדי לתקן משהו מהנזק שגרמו, היה עליהם לפעול לא תחת הלוגו של ארגון שגרם נזק כה רב. במקום זאת הם הקימו בשם 'אחים לנשק' את החמ"ל האזרחי שלהם, שאכן עשה כמה דברים טובים, ובמקביל הפעילו מערכת יח"צ משומנת שהציגה אותם כיחידים שפעלו בשעות הקשות, וכמי שכביכול הצילו את המדינה. גם אילו זה היה נכון, התרופה שהגישו לא היה בה כדי לכפר על הפצע הנורא שהם עצמם גרמו. למעשה, הם היו עוד גוף אחד מגופים רבים שפעלו בלי יח"צ ויומרה ובלי למנף את תרומתם למטרות פוליטיות. עד היום "האחים" מתגאים בכך שהם הצילו את המדינה מההפיכה המשטרית. לא את המדינה הם הצילו אלא את שליטת המיעוט האליטיסטי ברוב הדמוקרטי, באמצעות מערכת המשפט ושאר מוקדי הכוח הבלתי־נבחרים.
5
אישי ציבור, אנשי תקשורת וגם רבנים מהציונות הדתית שגו כאשר במסגרת הרצון להרבות אחדות ואחווה מיהרו לחבק לצד אנשי שמאל מבארי ומכפר עזה גם את פעילי 'אחים לנשק', בלי שהללו הסכימו אפילו להתחייב שלא ישתמשו בעתיד בנשק הסרבנות. ההתפעלות מהיקף הפעילות של החמ"ל האזרחי שלהם גרמה לח"כים בוועדת הכספים ולעומד בראשה משה גפני להינמס, לשכוח את כל חטאיהם ולהעניק להם פטור ממס הכנסה לפי סעיף 46 על סמך הבטחתם שיימנעו מלעסוק בנושאים פוליטיים. את כל הטוב הזה הם לקחו כדי להשיג לגיטימציה מחודשת, ובאופן צפוי למדי למנף אותה כדי לחזור לפעילותם הפוליטית המשסעת והמקטבת, ועוד בזמן מלחמה.
בגמרא נאמר שתלמיד חכם שהולך לקדש אישה ייקח עימו עם הארץ כדי לזהות שזו אכן האישה המדוברת, כי מכיוון שאין דרכו של תלמיד חכם להביט בנשים, עלולים לרמות אותו ולתת לו אישה אחרת (בבא בתרא קסח, א). בדומה לכך, תלמידי חכמים אין דרכם להתעמק בארגוני שמאל שונים ובפעיליהם, לעקוב אחריהם ולראות מי הם ומה מניעיהם. לכן בבואם לקרב ולהתקרב, כדאי וראוי שייקחו עימם את מי שעוסקים יום יום במעקב הזה, כדי שלא יצאו תמימים שימושיים. נמשיך לחזק את האחדות, לקרב ולחבק, אך לא ניתן יד למי שינצלו זאת כדי לפלג ולשסות בעת מלחמה.
לתגובות: eshilo777@gmail.com
***