על רקע האפשרות שיותר ויותר מדינות אירופאיות ימצאו לנכון להכריז על הכרה במדינה פלשתינית, שוחחנו עם ראש המועצה החדש של אפרת, אל"מ במיל דובי שפלר.
"הרש"פ הוכיחה לנו שמאז הקמתה היא עסוקה בעידוד טרור מעבר לטרור עצמו, כפי שהתברר במלחמת אוסלו המכונה האינתיפאדה השנייה. זו הרשות שמעולם לא זנחה את דרך הטרור ואיתה אנחנו חיים. במהלך השנים ממשלות ישראל ניהלו איתה דיאלוגים וניסו להיעזר בה מבחינה ביטחונית, אבל את הקו המנחה שלהם נגד ישראל הם לא זנחו.
הניסיון עלה לנו במחיר חייהם של אלפי בני אדם", אומר שפלר ומוסיף כי המענה הוא ש"גם אם אין כוח לממשלה לבטל את הסכמי אוסלו התשובה שלנו צריכה להיות בניה והיאחזות בכל השטחים המכונים שטחי C, נלחמים בטרור בצורה נחושה ולא מוותרים על שום שטח".
"המלחמה העיקרית שלנו מול ההכרה האירופאית שמתרחשת כבר הרבה שנים היא בניה והתפצחות ואיכלוס יו"ש. יהודה ושומרון צריכה להגיע למיליון נפש ואפרת שלנו שבה יש היום 14,000 תושבים אין סיבה שלא תמנה שלושים אלף תושבים. הדבירם האלה צריכים לקבל עדיפות בממשלה ושיאשרו לנו את כל השכונות שמחכות לאישור".
אנחנו מציינים באזני שפלר כי ההכרזות האירופאיות מוכיחות שהתפיסה שככל שיהיו יותר מתיישבים תחלחל ההכרה בעולם שמדובר בעובדות שאינן ניתנות לעקירה, אינה מוכיחה את עצמה, ובעיניהם ההתיישבות תהיה תמיד מועדת להריסה ויהודה ושומרון להקמתה של מדינה פלשתינית, גם אם יהיו שם מיליון או חמישה מיליון מתיישבים. על כך הוא משיב ואומר: "בדיוק משום כך אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים גם אל תוך עצמנו כי לצערינו גם במדינת ישראל יש מי שעדיין לא הקיצו מהחלום הזה, למרות מה שקרה בשמחת תורה. הבניה גורמת לכך שגם בתוך ישראל אנשים שמתנגדים לכך מבינים שיש כאן עובדות שלא ניתן לוותר עליהן, וגוש עציון ואפרת הן חלק מהעובדות הללו שהן אלה שיקבעו".
"מעבר למלחמה בנשק מתנהלת כאן מלחמה יומיומית של הערבים שגרים ביהודה ושומרון שעושים כל מאמץ בעיקר בצורה מאורגנת על ידי הרש"פ ובתמיכת קרנות אירופאיות להשתלט על שטחים שגם בהסכמי אוסלו מוגדרים שלנו. אם נעסוק רק במה שאומרות מדינות אירופה נפסיד את המלחמה הזו ברמת השטח. נגלה שאין לנו לאן להתפתח", אומר שפלר.
אנחנו מוסיפים ושואלים אם העובדה שהבניה לא שכנעה את העולם שיהודה ושומרון הם חלק ממדינת ישראל, אולי הבעיה היא היעדר הריבונות הישראלית הרשמית ביהודה ושומרון. "זו בדיוק התגובה שצריכה הייתה להיות מזמן", אומר שפלר. "אם אנחנו לא מאמינים לעצמנו, אם אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, אבל בסוף לא מחילים ריבונות ישראלית על האזור הזה אנחנו משדרים לעולם שאנחנו לא באמת בטוחים שאנחנו רוצים להישאר פה".
בדבריו מעיר שפלר ואומר כי הריבונות לא צריכה להיות בבת אחת על השטח כולו, וניתן לבצע אותה בשלבים ולפתוח במקומות כמו גוש עציון, בקעת הירדן, מעלה אדומים וכו'. "כל אלה יוכיחו לעולם שאנחנו כאן כדי להישאר. כשאנחנו מגמגמים ולא מכריזים ריבונות ומתחשבים באיחוד האירופי ובמה שיגיד העולם, הם מבינים את זה כחולשה שלנו וכאמירה שאנחנו לא באמת רוצים להישאר פה, וממילא ככל שהם יגבירו את הלחץ אנחנו נישבר".
"מעשה של בניה וריבונות יבהיר לעולם שהחלטנו סופית שאנחנו לא הולכים לשום מקום, ועליי כראש רשות מוטל להרחיב את אפרת לאדמות המדינה שנמצאות סביבנו וכך כל ראש רשות יבנה את האזור שלו ונעזור בכך למדינת ישראל להחיל את הריבונות ולהבהיר לעולם שאנחנו כאן כדי להישאר ולא מחכים לטרקטור שיבוא ויהרוס".