אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: ISTOCK

בשבוע הבא יתקיים 'יום השכנים הבינלאומי', אירוע שרבים לא שמעו עליו אבל בימים אלה שבהם העם משווע לאחדות נראה שהוא מקבל משמעות מיוחדת.

על היום המיוחד, תכליתו ומה שמתוכנן לקראתו שוחחנו עם אורי כרמל מנכ"ל ארגון 'ארץעיר', מיוזמי ומובילי היום המיוחד.

כרמל מספר כי למעשה מדובר ברעיון שיובא ארצה מצרפת לפני כעשור, ומאז הוא מתקיים על ידי ארגונו שלו יחד עם ארגון הג'וינט והשירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והביטחון החברתי.

"כוחו של האירוע בפשטותו", אומר כרמל ומציין כי לפי שעה הוא מתקיים בכחמש מאות מוקדים ברחבי הארץ ו"הרעיון הוא ששכנים שחיים יחד באותו בניין או אותו רחוב ולרוב לא נפגשים מעבר למפגשים אקראיים במעלית או ענייני ועד בית, שביום הזה אנשים יירדו למטה עם שולחנות כסאות קצת אוכל ואולי גם מוסיקה וחוגגים את השכנות".

כרמל מציין בדבריו כי אמנם בשנה זו קצת קשה להגדיר זאת כ'חגיגת השכנות' כפי שהיה בשנים קודמות, ומשום כך היום מוגדר כ'יום השכנים' ולא כ'חג השכנים', אך בהיבט המשמעות התוקף של היום הזה מתחזק דווקא לנוכח הבנת הצורך בביחד ישראלי.

השאיפה, הוא שב ואומר, היא "שאנשים יכירו אחד את השני, ישבו יחד, ידברו והדברים יתגלגלו מעצמם. יש כאן הזדמנות במאות מוקדים ברחבי הארץ עם מיתוג אחיד ומערכת עוטפת לעשות מהדבר הזה מסורת". אנחנו שואלים על המקור בצרפת והוא מספר כי שם "זה התחיל לפני כעשרים שנה בפרבר של פריז, ומשם התפשט לרחבי פריז ולרחבי צרפת והלאה לאירופה ומעבר לים. העלינו את הרעיון הזה לארץ והוא הולך ומתבסס".

על אופי השיח כפי שהיה בשנים קודמות מספר כרמל כי "הפידבקים מרוב המקומות היו שזה היה טריגר מדהים למפגש בין אנשים. אצל אנשים שחיים בישובים כפריים המבנה יותר קהילתי, אבל מי שחי בעיר אין לו את הקהילתיות הזו. לציבור הדתי יש קהילתיות סביב בית כנסת, אבל לציבור הרחב אין בימת מפגש עם הקהילה המקומית המיידית". עוד הוא מציין את סוגיית הבדידות שהפכה למאפיין משמעותי של החיים בעידן המודרני ומוגדר במערב כבעיה של ממש.

לשאלתנו אם אינו חושש שהמפגשים יהפכו למוקד ויכוחים ברוח השיח הקוטבי שמאפיין את החברה הישראלית מזה כשנה וחצי, משיב כרמל ואומר כי לטעמו ולהערכתו ברמת החיים עצמם העם נמצא במקום הרבה יותר רך, מכיל ומשוחח. הוא מספר מניסיונו שלו כחבר מועצת העיר באר שבע, שם "יש קואליציה של 27 מתוך 27 חברי מועצה, מימין ומשמאל יושבים יחד ועוסקים בחיים עצמם של תושבי באר שבע", עדות ליכולת לעסוק בחיים הפשוטים ביחד על אף פערי העמדות.

"אנחנו בעידן ששיח הרשתות החברתיות והשיח התקשורתי נוטה לקצוות", הוא מציין ומוסיף כי בפועל "הציבור הישראלי נמצא הרבה יותר במקום של שיח והסכמה בשמונים אחוז מהנושאים וכשיורדים לרמת השטח ויודעים לבודד את המגמות שמחזקות את הקצוות, אנחנו במצב מאוד אחר, ויום השכנים הוא אחד הדברים שיכולים לחזק את הדבר הזה". ועם זאת, ניתן גם להתווכח מתוך התמודדות על אופי הביחד הישראלי מבלי לחשוש מפלגנות הרת אסון.

על ההיערכות לקראת היום המיוחד מספר כרמל כי ברשתות החברתיות מפרסמים המארגנים את האירוע כולו ומזמנים אזרחים מכל רחבי הארץ להדפיס הזמנה והודעה על האירוע, להפיץ ברשתות ולתלות אותה ולהיערך למפגשים. ומה עם התקצוב למפגשים? "יחד עם השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה כמעט לכל ישוב יש מנגנונים לתקצב דרך השירות לעבודה קהילתית אירועים קהילתיים, מעבר לכך שלא מדובר באירועים שדורשים הרבה תקצוב כי כל אחד מוריד שולחן וכסאות או משהו לאכול וזה לא אמור לצרוך תקציב גבוה מדי, אבל אם רוצים משהו מעבר יש את הדרך לכך".