המצווה שנעים לנו לשכוח
זכור את אשר עשה לך עמלך, כך צוונו, וכנראה לא לשווא הגיע הציווי הזה. אנחנו מין עם כזה שנוטה לשכוח את מי שהתעמר והתעלל בו. אולי זה השאיפה לשלום ואחווה ומחיקת זיכרונות רעים, ואולי זו האופטימיות לקראת העתיד, זו שלא רוצה שאירועים קשים מהעבר יעכירו את רוחה, אבל בשורה התחתונה אנחנו נוטים לשכוח את המתעללים הללו.
ומסתבר שלא רק את עמלק והמן אנחנו שוכחים ומתייחסים אליו לכל היותר כמינשא לעוגיות עם פרג, אלא גם את מחוללי האינקוויזיציה והרדיפות לאורך השנים ואפילו את טראומת השבעה באוקטובר יש לנו נטייה לשכוח, אולי כי יש בינינו שזה הורס להם תיאוריות של פרטנר עתידי לשלום קוסמי.
ממש משום כך חשוב, עם כל הכאב שבדבר, שמעת לעת, אחת לכמה שבועות, ישוחרר לנו לפרצוף עוד סרטון קשה, כואב, מצמרר ומזוויע מאירועי היום ההוא, שנראה, שנצטמרר, שאפילו נדמע, שנכאב, ובעיקר שלא נשכח עם מי יש לנו עסק.
השאלה של כולנו
ונדמה לי שבכל מקום צריכה להדהד השאלה שזועקת מסרטון התצפיתניות, ואת השאלה הזו צריך לשאול כל אזרח, בין אם הוא חובב קונספירציה, מתעב קונספציה או בוחן קונסטלציה:
איך קרה שבמשך שעות מתנהלים הנוחבות הללו עם תצפיתניות חטופות כאילו יש להם את כל הזמן שבעולם. יושבים נינוחים ורגועים, כאילו בטוחים ששום צה"ל לא ייראה באופק בשעות הקרובות ואין שום סיבה למהר לעזה?
כאזרחי המדינה הזו אנחנו חייבים לקבל תשובה לגבי הפקודות, ההנחיות והמעשים של קציני וראשי הצבא בכל דקה ובכל שעה של אותו יום.
משהו חסר כאן
לא, אחים שלי, ממש לא. זה לא מספיק שאתם מדווחים בכותרות גדולות שהמצרים שינו בחשאי את תנאי העסקה לשחרור החטופים, שהם עשו זאת ללא ידיעת ישראל קטאר ושהאמריקאים זועמים וזועפים על כך. זה ממש לא מספיק.
להודעה הזו אתם חייבים להוסיף משהו שאתם לא רגילים אליו. קוראים לזה התנצלות. משהו כמו: אנו מתנצלים על הדיווחים שהפצנו בשעת מעשה כאשר האשמנו את ראש הממשלה והשרים בקשיות לב ועורף והקשחת פניהם אל מול משפחות החטופים. אנחנו יודעים שהפצנו עליהם עלילת דם והתייחסנו בזלזול ובביטול להודעת משרד ראש הממשלה שניסה להדוף את השמועות, אבל העדפנו לנהוג ברוע, לקבל את הגרסה החמאסית ולהאשים את ממשלת ישראל, העדפנו להתסיס את הרחוב הישראלי ולקוות לגלי מחאות והפגנות ועשינו זאת תוך רמיסת רגשותיהם של בני משפחות החטופים כשהותרנו אותם עם התחושה שממשלת ישראל הפקירה את יקיריהם. חטאנו, עווינו, פשענו ועל כך אנחנו מתנצלים. נעשה את כל שניתן על מנת שלא לחזור על כך בעתיד.
הסוכה והשתיקה
ואם כבר בעלילות דם עסקינן, אז היה לנו עוד קצת מהחומר הזה, ובעניינו של חבר הכנסת צבי סוכות והאגדה המופרכת אודות הלוחמים הרבים שהוצאו מעוטף עזה על מנת לגונן על סוכתו של סוכות ובכך נמנעה היכולת לגונן על יישובי העוטף בבוקר שמחת תורה.
נעזוב לרגע את מופרכותה של הטענה מלכתחילה. מדהים לגלות שרבים קנו את הסיפור הזה ובעקבותיו הפך בעיניהם חבר הכנסת סוכות לסדין אדום, לכזה שבכל פעם שינסה לדבר ולהידבר יסתערו עליו בשצף קצף ובעיניים אדומות משנאה והאשמה כאילו הוא במו ידיו רצח וחטף.
אז אחרי שפורסם השבוע המסמך שדוחה מכל וכל את הטענה על בסיס עיתוי העברת הכוחות ממקום למקום, ללא כל קשר לסוכה או לפחון כזה או אחר, מישהו הואיל בטובו להתנצל? לשגר מכתב מפייס לחבר הכנסת סוכות? אולי אפילו לפנות למובילי המחאות ולנסות לצנן את רוחם, אולי אפילו לארגן איזו פגישה בין הצדדים כחלק מצעדי החרטה על עלילת הדם שהפיצו? כלום ושום כלום.
האמת היא שלא ממש ציפינו. עיתונאים ופרשנים הרי ידועים כמומחים בהפצת האשמות והפרחת כותרות. בהתנצלויות הם כבר הרבה פחות טובים. אבל עזבו את העיתונאים. שבעה חודשים ויותר חלפו, בצה"ל מכירים היטב את כל סוגיית ניוד הכוחות מגזרה לגזרה, גם בלי מסמך, אבל היה בידיהם גם המסמך הברור הזה, הם גם ראו את כל העליהום שמתחולל כאן במחאות ובהפגנות ושתקו. מתחייבת כאן השאלה למה איש בדובר צה"ל או בלשכת הרמטכ"ל לא מצא לנכון לעצור את דהרת סוסי המחאה לפני שתיפרץ האורווה וההסתה תגלוש לרחובותינו. מישהו שם היה צריך לצאת מזמן ולהכריז בקול ברור וצלול שאין כלום מאחורי עלילת הדם הזו, אז מה קרה? על מה ולמה השתיקה? יש סיבה, או שסתם לא מתאים למערכת לגונן על הדוס המתנחל ההוא עם הכיפה הגדולה והפאות? יכול להיות שמצידם, אם יש עליו עליהום זה זמן טוב לקנות פופקורן וליהנות מההצגה?
משענת קנה רצוץ
קשה להתווכח עם עמית סגל שכמונו מתקשה להאמין שממשלת ישראל נשענה על מפלגת רע"מ שכך הגדירה את המלחמה בעזה: "מה שקורה ברצועת עזה, ובכלל זה הרעבה של ילדים ונשים, וקטיעת הסיוע ההומניטארי עבורם, בנוסף להפצצת בתי חולים ומסגדים, הינו בבחינת פשעי מלחמה שיש להעניש בגינם על פי החוק הבינלאומי, וכן הם פשעים נגד האנושות אשר דת האמת אשר מעודדת לגישה אנושית ולרחמים".
למען השלום והאחווה
בית הדין בהאג נועד להשכנת שלום ושלווה בעולם, לפתור סכסוכים בדרכי משפט וצדק במקום בדרכים עקובות מדם של מלחמות ותימרות עשן, להוות הרתעה לצוררים פוטנציאליים כשיראו איזו ענישה בינלאומית חטפו קודמיהם, ובכל יבוא מרגוע לעולם כולו.
עכשיו נשאר לנו לנסות ולהבין איך מלומדי האג סבורים שהם מקדמים את כל הערכים הנעלים הללו כאשר הם נותנים לחמאס צ'ופר בדמות מתקפה מדינית-משפטית נגד ישראל והעומד בראשה. איזו מתקפת טרור עתידית תיבלם על ידי המעשה ההזוי הזה?
בדיחות עצובות
יש הלצה חביבה שהשמאל אוהב לחזור עליה מעת לעת. הם אמנם אומרים זאת בפנים רציניות של מומחים ומתריעים בשער, אבל אנחנו הרי יודעים שמדובר באנשים חביבים בעלי חוש הומור שמעת לעת פולטים איזו בדיחה לעת מצוא ואחת מהן היא הטענה שחמאס לא רוצה מדינה פלשתינית ובדיוק משום כך חובה עלינו להקים מדינה פלשתינית כחלק מהניצחון על חמאס.
אני יודע שאתם לא צוחקים מהבדיחה המשונה הזו, וזה די מובן. הם הרי מספרים את ההלצה הזו כבר הרבה שנים, וכשחוזרים על בדיחה פעמיים ושלוש היא כבר לא מצחיקה ואפילו חיוך מנומס כבר לא עולה על השפתיים.
בכל אופן, מאחר ופני הדובר רציניות והבדיחה כבר לא מצחיקה, מישהו עוד עלול לחשוב שמדובר בטענה של ממש. משום כך אני מבקש רק להזכיר שני פרטים שלא מתיישבים עם התיאוריה המלומדת:
חמאס חותר כבר שנים להשתלבות כזו או אחרת בממשלת הרש"פ. נכון שזה לא ממש הולך להם, אבל ניסיונות, דיבורים, מתווכים ומגשרים בהחלט פועלים לכך. סביר להניח שאם אכן היה מדובר במחלוקת תהומית בין מי שרוצה מדינה לבין מי שרואה במדינה כזו אסון לא היינו רואים ניסיונות נמרצים שכאלה.
הפרט השני הוא הזרמת כספי הרש"פ למשפחות מחבלי החמאס, כולל הנוח'בות יאבד זכרם. יורשה לי לנחש שבמצבה הכלכלי הרעוע והכמעט בלתי קיים של הרש"פ, לו היו מחלוקות תהומיות כל כך בין חמאס לפתח' לא היינו רואים את אבו מאזן מתאבד על המשך העברת הכספים הללו.
העם והגולן
ואם כבר בהלצות משמאל עסקינן, תודו שיש משהו משעשע באמירה של יאיר גולן שבקרוב יצטרכו ראשי הצבא להחליט אם הם נאמנים לממשלה או למדינה. כלומר, זו בהחלט זכותו של גנרל בדימוס לחשוב שדרושה הפיכה צבאית של איזו חונטת גנרלים שתתנער מהחלטות הממשלה. כל אחד ותפיסותיו, אבל לשמוע את זה מאחד שלא מזמן יצא בקמפיין תחת הכותרת 'הדמוקרטים'... נו, שויין.
יפרוש או לא
רגע, רגע, אם גנץ ואייזנקוט עוזבים זה אומר שהוטו שגנץ הטיל על כניסת גדעון סער לקבינט המלחמה יורד, אז סער יכול להיכנס, וגם לליברמן נפתחת דלת, גם אם היא קצת יותר חורקת. בהזדמנות זו גם הוטו של גנץ על כניסת סמוטריץ' ובן גביר לקבינט המקודש יורד, כך שניתן למצוא כאן סידור חדש שיכול להיות די מעניין. על מה הבהלה בדיוק?
שלא נשכח
בכל פעם שמספרים לנו שאבו מאזן נאם שקר כלשהו בפסגת הליגה הערבית בבחריין כמו בימים האחרונים, או בכל מקום אחר כפי שקורה מעת לעת, חשוב שנזכור שללא אישור ישראלי המכונה תעודת VIP הוא לא יכול היה להגיע לשם, ואם שכחנו, חשוב לזכור שראשי התיבות של VIP זה 'איש חשוב מאוד'. אני לא מכיר מדינה שמתייחסת לאויביה כאנשים חשובים מאוד, מעניקה להם יכולת תנועה חופשית וסופגת מהם כאפות ללא הרף.
אם הוא אויב, נא להיזכר איך התייחס אריק שרון ליאסר ערפאת שנכלא במוקטעתו. אם בעיני ממשלת ישראל הוא איש חשוב מאוד, מתבקשת הממשלה להודיע לנו על כך באופן רשמי.
על שפת נחל
ליד הכפר של קאטו הזקן עובר נהר. טוב, לא ממש נהר. יותר נחל. על גדות הנחל מצאנו אותו הפעם, שעון על מרפקיו הצנומים בתוך העשב הגבוה סמוך לקנים שבהם ניגנה הרוח בנעימה עדינה.
התיישבנו לידו בשתיקה, קיווינו לשמוע איזה דבר חכמה מפתיע ורק מלמלנו בחצי שאלה 'שלווה, אה...'. קאטו כבר רגיל לטורדנים מסוגנו, אפילו לא הסית מבט הצידה. המשיך לנעוץ מבט במים העכורים והחזיר בנהימה שקולה, 'שלווה למי שמסתכל מלמעלה. אתה יודע מה קורה בתוך המים?'. רגע של שתיקה וקאטו המשיך: 'מתחת לפני המים נמצא העולם שאנחנו לא רואים, עולם הדגים הסוער והגועש, אבל לנו זה נראה כמו שלווה'.
בנקודה הזו כבר היינו בטוחים שאיכשהו גם הפעם זה יתחבר אצלו לארץ נהדרת. קאטו לא איכזב. 'ככה זה כשנגמרת עונה של 'ארץ נהדרת'. כולם חושבים שזה זמן השלווה והשקט, אבל שם, באולפנים שלהם, מתחת לפני המים ומתחת לרדאר הם כבר מכינים לנו את מהומת העונה הבאה, שגם אותה אנשים יקבלו כמו איזה עונש שמיימי שאי אפשר לעשות מולו כלום. חבר'ה, אפשר. תפסיקו לראות את זה ותגלו עולם חדש', אמר ויידה אבן קטנה ששקעה במעמקי הנחל אחרי שהותירה טבעות של גלים שהלכו והתפוגגו.
להערות ולהארות שלכם: [email protected]