השופט אהרן ברק והשופטת מאוגנדה ג'וליה סבוטינדה, שהתייצבה לצד ישראל גם בדיון בחודש ינואר, היו בדעת מיעוט נגד ההחלטה שקיבל בית הדין הבינלאומי בהאג (ICJ) לעצור באופן מיידי את המבצע ברפיח.
בחוות הדעת שלו כתב ברק "כמו לכל מדינה, לישראל יש את הזכות הבסיסית להגן על אזרחיה ועל עצמה. הזכות הזו מקבלת מימד מיוחד במקרה של בני הערובה, במובן זה שהוא מטיל חובה על המדינה שתעשה כל שביכולתה כדי להחזיר אותם לישראל. מילוי חובה זו אינו מתנגש עם התחייבויותיה של ישראל על פי אמנת רצח העם מכיוון שהיא נובעת מכוונתה של ישראל להגן על אזרחיה ולא מפני כוונה לבצע מעשים אסורים במסגרת אמנת רצח העם".
"המפתח לסיום המלחמה הזו אינו טמון בבקשה מבית המשפט להתערב בסכסוך הזה על ידי העלאת האשמות לא מבוססות על רצח עם נגד ישראל. המפתח לסיום המלחמה הזו טמון בידיו של חמאס. חמאס התחיל במלחמה ויכול לסיים אותה על ידי שחרור החטופים ועל ידי כיבוד מלא של ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה".
"אנחנו בית משפט, לא בית משפט של דעת הקהל. כשאנחנו השופטים יושבים במשפט, אנחנו גם עומדים למשפט. לא נשפוט לפי ההיסטריה והגלים החולפים של השעה, אלא לפי ההיסטוריה".
ברק ציין כי "אין מניעה מישראל להמשיך להוציא את פעולתה הצבאית בנפת רפיח כל עוד היא ממלאת את התחייבויותיה על פי אמנת רצח העם. כתוצאה מכך, האמצעי הוא צעד כשיר, השומר על זכותה של ישראל למנוע ולהדוף איומים והתקפות של חמאס, להגן על עצמה ועל אזרחיה ולשחרר את בני הערובה".
גם השופטת מטעם אוגנדה, ג'וליה סבוטינדה, בת ה-69 התנגדה כאמור להוצאת הצווים. היא צפויה לסיים את תקופת כהונתה הנוכחית ב-2030.