ד"ר ענבל בלאו מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו קובעת בראיון לערוץ 7 כי מדינת ישראל אינה יודעת להתמודד ואינה ערוכה להתמודדות עם האתגר הכלכלי הכרוך בפיצויי הנפגעים בעקבות טבח השבעה באוקטובר.
לדבריה גם כיום, כשמונה חודשים לאחר הטבח, לא נראה שקיים באופק מנגנון פיצוי לנפגעים בסדרי גודל שכאלה. גם בהיבט המשפטי אין מתווה להסדרת הפיצויים בהיקפים שכאלה. גם חוק פיצוי נפגעי פעולות איבה אינו ערוך למעגלים רחבים כל כך של נפגעים, לסוגי פגיעות שכאלה, קבוצות שונות של נפגעים וכולם במספרי ענק חסרי תקדים.
"אלו לא רק המספרים", היא אומרת בהתייחס לסדרי הגודל המדוברים ומציינת כי אם עד השישה באוקטובר הוגשו לביטוח הלאומי כ-9,000 תביעות מכוח חוק נפגעי פעולות איבה, הרי שמהשבעה באוקטובר הוגשו למעלה מ-82 אלף תביעות שכאלה. "המנגנון לא ערוך לכמות כזו של תביעות".
"לצד התביעות צריך להכשיר כמות של כוח אדם כדי להקל על הבירוקרטיה שלוקחת חודשים ואינו מותאמת לאירוע. לצד זאת יש קבוצות נפגעים שלא היו באירועים קודמים, כמו למשל אחים שהיו בטלפון עם אחיהם בזמן שהם נרצחו, או משפחות יחידניות, סבים וסבתות וקבוצות לא מוכרות נוספות או לא מוכרות כנדרש", מוסיפה בלאו.
היא מדגישה כי "אין אפשרות לעשות שימוש בחוק הקיים ודרוש חוק חדש לחלוטין או לקבל החלטת ממשלה, ובינתיים זה לא קורה והנפגעים מכתתים רגליהם הלוך ושוב בדיונים בכנסת ובביטוח לאומי, אבל אין להם שום מענה כרגע, מה שצריך היה להיות מיידי".
באסון התאומים, מספרת ד"ר בלאו, בתוך שישה שבועות היה מנגנון מוסדר לטיפול ועל פיו הובררו התביעות וניתנו פיצויים. "עוד לא מאוחר", היא אומרת בהתייחס למציאות בישראל. "אפשר בתוך שבועיים, להערכתי, לבנות מנגנון ולהתחיל בהליך הבירור בתחימת זמנים מוגדרת. בינתיים זה מדשדש ואין מענה. יש הצעת חוק שמתנהלת בעצלתיים בוועדת העבודה והרווחה. מנגד הוקמה ועדה ציבורית על ידי שר האוצר ולא ברור מה הסמכויות שלה. אני לא רואה כרגע מנגנון ברור שנותן מענה לנפגעים".