ההסתדרות החלה בהכנות מעשיות לשביתה קודם למועד שנקבע. העובדים בנמלי הים הפסיקו לפרוק מטעני דלק מן המיכליות המגיעות לארץ ובנתב"ג יופסקו הטיסות אחר הצהריים לשעתיים.

לדברי דובר ההסתדרות, "במקום שראש הממשלה ישאר בארץ ויעשה מאמץ לפתור את המשבר, הוא מתעלם ממנו ונוסע".

בנוסף לכך הופסקה ב-6 בבוקר הנפקת דלק, בנזין וסולר לתחנות הדלק, כך שהמחסור בדלק עשוי להיות מורגש כבר תוך 24 שעות.

בסוף השבוע האחרון עצרו עובדי הנמלים את פריקת מכליות הדלק.

עובדי המינהל והמשק בבתי החולים יחלו אף הם בעיצומים.

עובדי עיריית ירושלים יפגינו הבוקר בכיכר ספרא בעיר



שתי מיכליות דלק עזבו את ישראל לאחר שהנתבים בנמל הדלק באשקלון מנעו את פריקתן בנמל. מיכליות דלק נוספוות שהיו בדרכן לישראל סטו ליעדים אחרים מחשש כי ייתקעו בארץ בזמן השביתה.

ביום שישי הורה מזכיר איגוד קציני הים, אבי לוי, לעובדי הנמלים להתיר למכליות לעגון אך לא לפרוק מהן את הדלק - על פי הוראת ההסתדרות.

שר האוצר הציע להסתדרות להקים קרן מיוחדת בראשות שופט בדימוס ובהשתתפות נציגי עובדים ומעסיקים, אשר תפצה את האזרחים שיפגעו במיוחד מהסדרי הפנסיה החדשים. ואולם בהסתדרות מיהרו לדחות את הצעת הפשרה של האוצר.

פרץ אמר בתגובה כי הצעות האוצר נועדו להסיט את הויכוח - "כל מה שאנחנו רוצים זה התחייבות להקפיא את הרפורמות ולהיכנס לדיון של שישה חודשים עם פסק זמן בשביתות, כדי להגיע להסדר בכל הנושאים".

השביתה ביום שני אמורה להקיף את כל עובדי המדינה, הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות, עובדי בזק, מקורות, חברת החשמל, עובדי נתב"ג ו"אל-על", התחבורה הציבורית, בתי החולים, הבנקים וסניפי הדואר.

גם הסתדרות המורים הכריזה על סכסוך עבודה, אך המורים יוכלו להצטרף לשביתה רק החל מהשבוע הבא. בתוך שבועיים של תקופת צינון. גם 100,000 עובדי הסקטור הפרטי, המאוגדים בהסתדרות מאיימים להצטרף לשביתה הכללית במשק.

עם זאת, באוצר נערכים להוצאת צווי ריתוק לעובדים חיוניים, במידה והשביתה תפרוץ. על פי התיכנון, יגוייסו באמצעות צווי ריתוק עובדים לצורך אספקת דלק לתחנות, אספקה סדירה של מזון לחנויות על ידי מובילים במשאיות, הפעלת נמל התעופה, אם השביתה תתארך יותר מ-48 שעות, אבטחת תקינות הרמזורים בצמתים והפעלת כל שירותי החירום במתכונת שבת.

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, כבר ביום ראשון יצטרפו לעיצומים עובדי המינהל והמשק בבתי החולים ועובדי מזכירויות בתי המשפט. לקראת הדיונים במוצאי שבת גיבשה ההסתדרות נייר עמדה לסיכום דרישותיה.

כתנאי לביטול השביתה, דורשת הסתדרות העובדים מן האוצר להקפיא את התוכניות לשינויים מבניים במגזר הממשלתי למשך חצי שנה, במהלכה יתקיים משא ומתן על השינויים, שעשויים להביא לפיטוריהם של עד 1500 עובדים. האוצר מוכן לפסק זמן קצר יותר.

ההסתדרות גם דורשת לדחות את יישום הרפורמה בניהול כספי קרנות הפנסיה הותיקות, אשר עלולה לטענתה לפגוע בזכויותיהם וחסכונותיהם של העובדים. האוצר מתנגד לכך בטענה שהרפורמה הצילה את קרנות הפנסיה מקריסה טוטאלית, וכבר אושרה כחוק על ידי הכנסת בקריאה שלישית.

איגוד מנהלי בתי החולים וההסתדרות הרפואית קראו ביום ו' לנשיא המדינה, לראש הממשלה ולשר האוצר, להפעיל את מלוא סמכותם ולעשות כל מאמץ כדי למנוע את שביתתם של עובדי המנהל והמשק בבתי החולים, שנועדה להתחיל ביום שני.

בישיבה דחופה שקיימו הזהירו מנהלי בתי החולים מתוצאות השביתה. בשלב הזה הודיעו הרופאים, כי הם אינם מצטרפים לשביתה אך הם מזדהים עם העובדים.

שר האוצר האשים בסוף השבוע את ההסתדרות כי היא "אלופת העולם בשביתות", ואמר כי הממשלה תעשה את הצעדים הדרושים כדי להגן על אזרחי ישראל מן השביתה. גם ראש הממשלה שרון אמר ביום חמישי, בכנס של איגוד התעשיינים, כי השביתה המתוכננת אינה מוצדקת ונובעת משיקולים זרים.