ישראל עמיחי וייצן
ישראל עמיחי וייצןצילום: דובר צה"ל

לפני כשמונה חודשים, ביום שמחת תורה, נפל בן דודנו האהוב עמיחי וייצן הי"ד, לוחם בכיתת הכוננות של קיבוץ כרם שלום, בקרב גבורה מול עשרות מחבלים.

מאז, הוריו, משפחת וייצן ומשפחות הגבורה האחרות, במאהל הגבורה בירושלים ומחוצה לו, פועלים ללא ליאות לנסוך רוח של גבורה, אמונה ותקווה באומה הלוחמת את מלחמת קיומה, מלחמת עצמאותה.

בדרכה ממשיכה המשפחה את צוואתו הבלתי כתובה של עמיחי, בשיחתו האחרונה לאשתו הגיבורה טליה, שבה הסביר כדרכו, בנחת, בנעימות ובקור רוח, תחת אש הקרב, מה המשימה שמוטלת עליהם עכשיו: "צריכים אותי פה – תייצרו להם (לילדים) אווירת חג, תרקדו איתם, תעשו תפילה, תביאו להם את כל הממתקים שיש בבית. צריך לעבוד עכשיו על לעשות להם הרגשה טובה. וזו המשימה". הוא חתם את השיחה ההיא במילים: "נצח ישראל לא ישקר..."

וכמו כדי להמשיך לנסוך בכולנו תקווה, אמונה וגבורה, גם בשעות קשות, שלח לנו עמיחי, בשבוע שעבר ד"ש חמה, מהמקום שבו הוא נמצא. בערב השבת שעברה נשלחה בווטסאפ המשפחתי שלנו הקלטה בקולו של עמיחי, שהוקלטה לפני כשנה, במהלך מבצע "מגן וחץ" שהחל בליל ל"ג בעומר.

ההקלטה יועדה לחברו הטוב, רבש"צ הקיבוץ ומפקד כיתת הכוננות, אליה, שאימן את כיתת הכוננות והוביל אותה באותו קרב גבורה ביום שמחת תורה הנורא ההוא. שימו לב למסרים שבוחר עמיחי לשלוח בערב שבת "בהר־בחוקתי" בדיוק לפני שנה.

ולא תגעל נפשי אתכם

"אליה היקר, מה שלומך? איך אתם, בחזית? מחזיק את כל הקיבוץ. תקשיב, אתה מזרים פה כוחות, גם מי שרחוק מרגיש את האנרגיות שלך ואת הדברים החיוביים. תודה רבה על הכול, הכול, הכול!

"אני אגיד לך משהו קצר לשבת, אם לא הספקת, בגלל הבלגן. כתוב באמצע הברכות: "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם" (ויקרא כו, יא). מה הברכה פה? שלא נהיה מגעילים לקב"ה?! שהקב"ה לא יגעל אותנו!? מה הפשט בזה? זה באמת לא ברור. יש על זה כל מיני כיוונים. אני אתן לך כמה כיוונים מרכזיים.

דבר ראשון, משהו שקשור אלינו מאוד, זה "העמק דבר", הוא מדבר על זה שהקב"ה לא יגעל בעם ישראל גם את אלה שאינם ראויים, גם את אלה שמאוסים בפניו, אלה שמעשיהם הפרטיים מתועבים, אז בגלל כלל ישראל, שהוא חלק מכלל ישראל, והוא לא פורש מהם, בזכות הצדיקים הוא יגאל גם את אלה שמעשיהם לא טובים. זה דבר ראשון".

כדי שדבריו של עמיחי יובנו יותר, מצורפים דברי הנצי"ב בפירושו "העמק דבר". שאלת הנצי"ב מוסבת על תיאורי הברכות שהופיעו בפסוקים הקודמים; אם המצב של עם ישראל הוא טוב כל כך, כפי שמתואר בברכות, מדוע בכלל עולה המחשבה ש"תגעל נפשי"? וכך משיב הנצי"ב: "אף על גב (למרות) שבכל עת היותר טובה יש בקרב ישראל אנשים פרטיים שמעשיהם מתועבים, מכל מקום בזכות ישראל השכינה בקרבם. והרי הוא כאב השוכן עם בניו, וסובל גם אם אחד מהם מסריח ומבאיש ריחו, ואין האב פורש מהם אלא מעקם חוטמו..."

כמה דברי הנצי"ב חשובים במיוחד לרגעים שבהם אנחנו נמצאים עכשיו. תמיד יהיו חוליות חלשות יותר בתוך עם שכולל חלקים שונים מגוונים. אבל הבריאות של הכלל גורמת לפרטים להתבטל בתוך המערכת הכללית בלי לפגוע בה. זוהי נקודת המבט הנכונה ביחס בין הפרטים החלשים, הנחשלים בדרך, לבין כלל העם הבריא שלא מתבלבל ולא מפחד מדרך ארוכה.

לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ

עמיחי ממשיך את ההודעה בפירוש נוסף, שחשוב להזכיר בעיקר ברגעי ירידה וחולשה:

"עוד דבר, זאת הנקודה שיש לך כל הזמן התחדשות. זאת אומרת, הגאולה לא נגמרת. הייתה גאולה אחת ואז תגיד: טוב, חלאס, היה חורבן ראשון, חורבן שני, אז גם הברטנורא וגם הספורנו אומרים שלא יהיה חורבן בית שלישי. מפה לומדים את זה. לא יהיה חורבן בית שלישי. יש גאולה והשיא של הגאולה נגיד חזרה לארץ, ואז – הופ, נפילות, לא, זה לא נפילות, זה צמיחה, כי מהברכה הזאת אנחנו יודעים שלא יהיה חורבן בית שלישי. הגאולה כל הזמן הולכת ומתחדשת, הולכת ומתחדשת..."

שני היהודים שהזכיר עמיחי, מגדולי פרשנינו, נקראו שניהם בשם עובדיה; רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ ורבי עובדיה מבַּרְטְנוֹרָא, ושניהם חיו ופעלו לפני כ־600 שנה באיטליה.

וכך כתב רבי עובדיה ספורנו על המילים וְלֹא "תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם": "לעולם, כאומרו "לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ" (איכה ד, כב) וכאמרו "כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ" (ישעיהו נד, ט).

את הפירוש הקצר הזה, שמתבסס על דברי שני נביאי הבית הראשון, ישעיהו וירמיהו, הסביר עמיחי כמקור לכך שלא יהיה חורבן שלישי. חשיבות היסוד הזה, שיש לו מקורות רבים אחרים, מפורשים יותר, הוא בכך שהוא מבטא אמונה פנימית עמוקה שהירידות שאנו חווים בתהליך הגאולה, הן בירורים וייסורים אך לא ביטוי לשבר טוטאלי של החזון. וכדברי הראי"ה קוק זצ"ל, שבימיו ראה נפילות רבות, רוחניות וחומריות:

"לא בפעם הראשונה פוגשים אנו בדברי ימינו מצב איום ומדולדל... מצב שהיה צריך להביא לידי התמרמרות של יאוש. אבל איננו נפחדים, איננו נואשים מכל ירידה. בטוחים אנו כי נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם, ומאופל וממחשך אור ישועה יזרח..." (מאמרי הראיה עמ' 451).

היסוד הוא האמונה שהשבר עוד יבנה בתוכנו קומה חדשה ונוספת. ועוד נמשכת השרשרת.

גם אתה תתחדש

הפירוש הנוסף שהביא עמיחי, הוא פירושו של גדול פרשני המשנה, רבי עובדיה מברטנורא שמדגיש יסוד נוסף שעליו עמד עמיחי בדבריו, יסוד ההתחדשות: "פירוש, דקשה לו מה זה שהבטיחם בעשותם רצונו שלא יגעל נפשו אותם הא (הרי) אף בשעת הכעס כתב להם לא מאסתים ולא געלתים. לכך פירוש – אין רוחי קצה בכם כלומר שדברי תורה כלשון בני אדם, שדרך אדם האוהב את חבירו, לפעמים אחר זמן קץ בו מפני הרגילות כדכתיב "פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ" (משלי כה, יז), לכך אמר לא תגעל נפשי אתכם."

דברי הברטנורא נפלאים וכל אדם ששהה פעם עם חברים טובים יכול להעיד עליהם. גם האנשים שאנחנו הכי אוהבים, עלולים להעיק עלינו אם נהיה איתם במגע אינטנסיבי מדי. הקרבה הגדולה מייצרת רגילות והרגילות מייצרת אחרי זמן מסוים מיאוס. כל זה נכון אם לא חשים התחדשות והתרעננות בקשר. וכדברי עמיחי:

"זאת הנקודה שיש לך כל הזמן התחדשות. זאת אומרת, הגאולה לא נגמרת. הייתה גאולה אחת ואז תגיד: טוב, חלאס, היה חורבן ראשון, חורבן שני, אז גם הברטנורא וגם הספורנו אומרים שלא יהיה חורבן בית שלישי. מפה לומדים את זה. לא יהיה חורבן בית שלישי. יש גאולה והשיא של הגאולה נגיד חזרה לארץ, ואז – הופ, נפילות, לא, זה לא נפילות, זה צמיחה, כי מהברכה הזאת אנחנו יודעים שלא יהיה חורבן בית שלישי. הגאולה כל הזמן הולכת ומתחדשת, הולכת ומתחדשת..."

מקור ההתחדשות נובע מן הנשמה. הגוף והחומר הולכים ומתיישנים, הולכים ומזדקנים. אבל הנשמה, הממד האלוהי שבמציאות, מתחדש בכל רגע מחדש. וזהו היסוד שגורם לנו כיחידים וכאומה, לקום אחרי כל נפילה ולהתחיל שוב מבראשית.

שני הפירושים שבחר, שני היסודות האלו: הוודאות בתהליך הגאולה והאמונה בנשמה הפנימית של עם ישראל, הם הנותנים את הכוחות בימים האלה. הם מהדהדים בתמצית ובעוצמה בפסוק האחרון שאמר: "נצח ישראל לא ישקר", ובשם שלו: עמיחי ישראל. זכותו תגן עלינו.

את ההקלטה חתם עמיחי במילים: "זה טוב. יש עוד הרבה על הפסוקים האלה אבל כניסת שבת פה ואני לא מספיק אז שבת שלום!".