אין הרבה דברים שאני אוהב להשוויץ בהם בפומבי כמו העובדה שמעולם לא הכנסתי שבת מוקדם. מכניסי השבת המוקדמת, כמו כל כת מצויה, שואבים אותך פנימה עם הרעיון התמים והמתחסד של "סעודת שבת עם הילדים בשעה שפויה". אבל איפה ההיגיון בזה רבותיי? מה החשש הגדול? שהילדים יירדמו ואז תוכלו ליהנות מארוחת שבת שקטה עם בת הזוג? אדרבה! אם נכניס שבת בזמנה אולי בת הזוג בעצמה תירדם ואז בכלל מצפה לנו ערב שקט עם האדם האהוב עלינו ביותר, הלוא הוא אנחנו.
ובכלל, איפה האמונה שלכם? אם קודשא בריך הוא לא היה רוצה שנעשה ארוחת שבת עם ילדים מוטרפים מעייפות הוא לא היה קובע את כניסת השבת בשקיעה אלא בצהריים. אז אתם טובים יותר מריבונו של עולם?
כמו כן, מסורת אבותינו בידינו - לשבת צריך להיכנס עצבני ועם הלשון בחוץ. להעמיד פלטה ברגע האחרון, לצרוח על הילד שיסיים מקלחת ולהספיק לשכוח להפעיל את שעון השבת של המזגן. כך מקובלנו. את הדלקת הנרות יש כמובן לבצע ברגע האחרון האפשרי לפני שאותה מלאכה עצמה הופכת לעילה לכרת.
הזוי שאני צריך לכתוב את הדברים האלה, אבל יש אנשים שכנראה שכחו מה זה להיות יהודים.
ואחרי כל ההקדמה הזאת אני נאלץ להתוודות שבשבת האחרונה נפלתי גם אני בפח הרפורמה.
הכול התחיל כשמשפחת הולנדר הזמינה אותנו לארוחת ערב שבת. עד כאן הגיוני, בסך הכול אנחנו משפחה חמודה שכיף איתה, למה שלא יזמינו אותנו? אלא שבמהלך טרויאני מאין כמוהו, אחרי שכבר אישרנו את הגעתנו, עדכנו אותנו ההולנדרים שהם מכניסים שבת מוקדם. ככה הרפורמה תופסת אותך, שתדעו לכם. בהתחלה נחמדים ולבביים ולפני שאתה מספיק להגיד "שבתאי צבי" אתה מוצא את עצמך יושב בבית כנסת מעורב, שומע דבר תורה מרבה בשם ג'וזלין על זה שקריעת ים סוף הייתה הדרך של קודשא בריך הוא לומר לנו לשוב מצרימה. ייתכן ואני מגזים אבל לא בהמון.
איך שלא יהיה, אני כבר התכוונתי להתקשר לבטל את הגעתנו לסעודה אבל אשתי טענה שזה "לא נעים". אמרתי לה שעדיף להעליב אלף יהודים ולא להכניס שבת אחת מוקדם. היא טענה שאין פתגם כזה. אמרתי לה שזו ברייתא בפסחים. היא טענה שאני סתם ממציא. אמרתי לה אדרבה, גם להכניס שבת מוקדם זו המצאה, אז או שממציאים או שלא ממציאים, אי אפשר ככה איפה ואיפה.
מפה לשם מצאתי את עצמי שעה לפני כניסת השבת לבוש ומוכן לתפילה. יצאתי מהבית כמו גנב בלילה, מפחד שמא השכנים יתפסו אותי בקלקלתי. הגעתי לבית הכנסת בשעה הנקובה אבל מצאתי את עצמי לבד. ללמדכם שגם להכנסת שבת מוקדמת אפשר לאחר. אין על העם הזה.
לבסוף הצטברה בבית הכנסת מסה קריטית של מתפללים והתחלנו. את רוב המתפללים לא זיהיתי בכלל, כנראה אנשים שמכניסים שבת מוקדם משתדלים לא להיראות בציבור יותר מכדי הצורך. ובצדק. מכל מקום אמרנו קבלת שבת ואז תפילת ערבית כשבחוץ החמה עוד הייתה רחוקה מלהיות בנרתיקה. "איך אפשר להתפלל ערבית בשעה כזאת?" שאלתי את מר הולנדר שישב לצידי מבסוט. "לא, כי שחרית באחת עשרה בבוקר זה כן", הוא החזיר לי. עברתי לשבת ליד מישהו אחר.
לבסוף יצאתי את בית הכנסת וחזרתי לכיוון הבית כדי לאסוף את המשפחה. נכנסתי הביתה ולהפתעתי בתוך הבית יום שישי עדיין נתן בראש במלוא עוזו. מכשירי חשמל דולקים וילדים חצי רחוצים. מה מתברר? זה שהגבר מכניס שבת מוקדם זה לא אומר שכל המשפחה חייבת. יצא המרצע מן השק. מדובר במזימה אנטי־גברית שמטרתה להתחיל את סעודת השבת מוקדם על חשבון זמן המסך של אבא. חברה פטריארכלית עלק.
בסופו של דבר אשתי הואילה בטובה להדליק נרות ויצאנו לכיוון משפחת הולנדר. בסעודת השבת עצמה הילדים באמת היו ערניים יותר. כשאני אומר ערניים אני מתכוון שהם בעטו זה בזה במרכז הסלון. "אם היינו מכניסים שבת בזמן הם היו עכשיו מעולפים על הספות", לחשתי לאשתי הכי בקול שהצלחתי. "איך היה להכניס שבת מוקדם, יעקבי?" שאלה גברת הולנדר. "לעולם לא עוד", עניתי, ובשלב הזה מר הולנדר החליט שגם את הקינוח אפשר להכניס מוקדם והתחלנו לקפל את האירוע.
ההפתעה הגדולה חיכתה לנו כשהגענו הביתה. השכנים חגו מודאגים סביב הבית שלנו וכשראו אותנו הם נשמו לרווחה. "חשבנו שקרה לכם משהו", אמר שלמה השכן.
מסתבר שכשלא ראו אותי בתפילה, הלכו לחפש אותי בבית ומצאו אותו ריק.
"בסך הכול הכנסנו שבת מוקדם", אשתי ניסתה להרגיע.
"יעקבי הכניס שבת מוקדם?!" נדהם שלמה השכן, "אז באמת קרה לכם משהו".
לתגובות: jacobi.y@gmail.com
***