מאז פרוץ המלחמה, ענף הבנייה בישראל מתמודד עם מצוקה קשה. אתרי בנייה ופרויקטים רבים ברחבי הארץ הקפיאו את העבודה בעקבות המחסור בעובדים פלשתינים וערבים ישראלים. האפקט הישיר של המציאות הכואבת הוא עלייה גדולה בביקוש לעבודה עברית, הן בענף הבנייה והן בשאר ענפי התעשייה שעוברים לעבודה עברית. "מתחילת המלחמה יש עלייה חדה מאוד בביקוש לעבודה עברית, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי", אומר איתן רבינוביץ' ממוקד עבודה עברית. "הגורמים לכך הם גם פחד וגם אידאולוגיה. אנשים מפחדים מאוד להעסיק אויבים. התפרסמו סרטונים שונים על ערבים שנחשבו נאמנים ועבדו במשך שנים אצל משפחות, ובשמחת תורה השתתפו בטבח. עובדים פלשתינים העבירו כמויות עצומות של מידע על בתים, נשקיות, בסיסים ועוד", הוא אומר.
לדבריו, "הסיבה היותר עמוקה היא שטבח שמחת תורה זעזע להרבה אנשים את התפיסות. אנשים הבינו שחייבים לשנות את קו החשיבה שלהם. שאנחנו חייבים לבנות לעצמנו מדינה עצמאית, וכדי לעשות זאת אסור להיות תלויים בכוחות זרים. לא תלויים צבאית בחסדי אמריקה, ולא תלויים בזרים בשוק העבודה". רבינוביץ' מדגיש כי לצד העלייה בביקוש ישנה גם עלייה בכניסת עובדים יהודים לשוק. "כרגע עיקר העלייה הוא בביקוש לעבודה עברית, ויש עסקים שפחות מצליחים לתפקד בגלל כמות החיילים שנלחמים בעזה, אבל גם בתוך המציאות המעורפלת הנוכחית יש כבר עלייה בהיקף העובדים שנכנסים 'בצורה פרטית' לענפים השונים בבנייה. בנוסף ידוע לנו כי בהרבה מועצות וערים נפתחו קורסים שונים לענפי הבנייה, מה שיביא לכניסת כוח רענן וגדול לענפי הבנייה. אנו מקווים שבתי הספר והישיבות יבינו ויובילו אף הם קו שמכוון את הנוער לענפי הבנייה והחקלאות".
האם לדעתכם המגמה תימשך גם אחרי המלחמה?
"כן, המגמה תימשך כי התפיסות השתנו, ויש רצון גדול בציבור לחולל שינוי ולהחזיק בו".
מאות פניות בחודש לחיפוש עובדים
במוקד עבודה עברית הצביעו השבוע על המגמה מבחינה מספרית, כדי לוודא שאין מדובר ברושם לא מבוסס בלבד בעקבות המלחמה. "בקרב לקוחות פרטים שפנו למוקד לחיפוש בעלי מקצוע - מדובר על יותר מ־400 פניות בחודש לחיפוש של קבלנים. לעומת זאת לחיפוש של עסקים יש כ־100 פניות. כמו כן פונים אלינו עסקים שמחפשים עובדים או עובדים שמחפשים פרנסה - מדובר על מאות פניות בחודש. נוסף על כך נרשמו עשרות יישובים שעשו מהלכים לעבור לעבודה עברית מלאה, בין מדובר על החלטות יישוביות רשמיות ובין בשינוי כל מיני פרויקטים יישוביים ספציפיים", אומרים במוקד.
ענף הבנייה הוא תחום מרכזי שחווה שינוי גדול, אבל תחום קריטי לא פחות ממנו הוא ענף הרכב. "ענף הרכב היה פעם ענף של עבודה עברית ונהפך לעבודה ערבית למהדרין, עד שזה הפך לסכנה ביטחונית", מספר חנוך יאיר מנסבך, מכונאי רכב. "בין כל סדנאות הרכב של צה"ל ומג"ב יש פועלים ערבים, ובכלל במוסכים יש לך 95 אחוזים ערבים, כאשר מאז שומר חומות יש שיח על הבעייתיות שבכך בין בעלי מוסכים, כולל אלו המצביעים מרצ, בשל העובדה שהם שולטים בתחום. אם הם עושים שביתה, כל המדינה מושבתת. אין מדובר באמירה כללית, בתחילת המלחמה היו פועלים ערבים ישראלים שבקושי הגיעו לעבוד, וזה היה מורגש מאוד, וזאת עוד מבלי לדבר על הפועלים הפלשתינים שהם גם חלק ניכר מהתעשייה".
מעבר לסכנה הביטחונית, מדגיש מנסבך, יש גם סכנה כלכלית. "בדור שלא יהיה עובד יהודי בתחום הרכב, הוא יהיה נשלט במאה אחוז בידי ערבים, וכשיש ענף בלי יהודים, אנחנו מאבדים ענף במשק, כך שאם הם רוצים הם משביתים לך את המשק של הרכבים – קרי אין לך מוסכים, אין אפשרות של תיקונים לאוטובוסים, משאיות ותחבורה פרטית. תוך חודש כל המדינה מושבתת, ואי אפשר להתנהל בלי רכבים יותר מדי זמן. אגב, גם נהגי הגרר מרביתם ערבים, כ־95 אחוזים", הוא מתריע.
מנסבך מפרט את הפתרון לשיטתו, עבודה עברית. "בעקבות 7 באוקטובר הגיעה דרישה גדולה מאוד לעובדים יהודים, גם מצד לקוחות וגם מצד המוסכים עצמם. רוב המוסכים מוכנים להעסיק עובד יהודי שלא יודע כלום על פני עובד ערבי שלא יודע הרבה. אם עד עתה השיח היה לעבוד ולקבל שכר דומה לשל ערבי, היום רבים מהמוסכים מוכנים לשלם יותר ליהודי, רק שיבוא לעבוד".
האם הישראלי הממוצע מוכן לשלם יותר?
"יהודים מצהירים שהם מוכנים לשלם יותר על עבודה עברית בגלל החששות שלהם. אנשים משתפים אותי שהם חוששים מנזקים שיעשו לרכב שלהם, כמו למשל לפגום בברקסים. יש כאלו שחוששים מהביקור במוסך בגלל העובדה שיש שם פטישים ועוד שלל כלים חדים ומסוכנים. הציבור התעורר, והגורם היחיד שלא התעורר בעניין הוא המדינה", הוא קובל. "המדינה עוצמת עיניים. עדיין בסדנאות רכב של הצבא והמשטרה עובדים עם ערבים ישראלים ופלשתינים. כבר ראינו הדלפות של סרטונים לטיקטוק שבהם רואים את המצלמות ומערכות הקשר של הרכבים הביטחוניים של מג"ב". מנסבך מסייג את הדברים בנוגע למוכנות האזרחים לשלם על כך: "אומנם באידיאל הלקוחות מוכנים לשלם יותר לעבודה עברית, אבל כשזה מגיע לתכל'ס הפיתוי אצל רבים הוא ללכת לכפר ערבי סמוך ולשלם פחות, אף על פי שגם העבודה שם היא הרבה פחות מקצועית".
הפתרון לדברי מנסבך הוא הכשרה מסיבית של בעלי מקצוע יהודים. "המדינה לא מעודדת הכשרה של פועלים יהודים, היא לא נותנת לבוגרי צבא הטבות כדי שילמדו את התחום. אם לפני 20 שנה מי שניגש לניהול מוסך היו ב־90 אחוזים מהמקרים יהודים, כעת מספרים לי מרצים במכינות הייעודיות כי כ־80 אחוזים ערבים וכ־20 אחוזים יהודים, זה המצב". מנסבך מבקש לשפר את התדמית של ענף הרכב: "ענף הרכב, בניגוד למה שנהוג לחשוב, הוא ענף מתפתח. הוא לא ענף פשוט אלא מלא בידע ובטכנולוגיה מתפתחת. יש רכבים חשמליים, וגם ברכבי הבנזין הטכנולוגיה מתקדמת כל הזמן. זה לא מקצוע שרובוטים יחליפו אותו, אין תחליף לאיש דיאגנוסטיקה טוב, ולכן כדאי להשקיע בהכשרה מקצועית", הוא מבהיר. "אם המדינה הייתה נותנת הטבות מס למי שלומד ומכניסה דם חדש לתחום – אפשר היה בקלות לעשות מהפך בענף ולהכניס עבודה עברית חזרה. ציונות 2025 זה לחזור לעבודות של מוסכים, בנייה ושאר עבודות כפיים, הדור הבא צריך להבין שהעתיד נמצא בעבודת כפיים עברית", מסכם מנסבך.
מדברים על עבודה עברית בקול
בינתיים המציאות בשטח מורכבת, כך נראה. לא מעט אנשים מתלוננים על תורי המתנה ארוכים לקבלת שירות עקב כמות דלה של כוח עבודה עברי בימים אלו, ולצד זאת ישנן גם לא מעט תלונות על עלותה הגבוהה של עבודה עברית. "בפועל אין היצע כמעט בכלל, והחבר'ה היהודים, לא נעים להגיד, ניצלו ממש את המצב והעלו מאוד את המחירים", טוען לקוח.
סוגיית העבודה העברית צפה ועולה. רק השבוע הוציא הרב אליקים לבנון, רב השומרון וראש ישיבת אלון מורה, פסק הלכה ברור בנושא. "על הפסוק 'וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך' דורשים חכמים: כל מכר או קניין, לא יהיה אלא מעמיתך. לפי זה אסור להעסיק גם עובדים זרים, אבל מאחר שאין מספיק ידיים עובדות בארץ, המדינה מביאה עובדים זרים", כתב הרב לבנון. עוד הוסיף: "העסקת עובדים ערבים, יש בה שתי בעיות נוספות: סכנה ביטחונית - ראינו עובדי קצבייה בהר נוף שנטלו את הגרזינים מהחנות וטבחו ביהודים. ועוד ועוד. שנית, הערבים כציבור רוצים לגרשנו מארצנו, ואסור לסייע להם בפרנסתם. לכן אסור להעסיק עובדים ערבים גם אם יפקידו עליהם שומרים, וגם אם זה יפגע בקצב הבנייה ביישובים - אין להעסיקם. יש לחתור להרחבת העבודה העברית, ובעזרת ה' יתקיים בנו 'עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל'".
השבת האחרונה, פרשת בהר, הוקדשה לעידוד עבודה עברית. במקומות רבים בארץ רבנים שוחחו על הנושא, ועובדים יהודים ומי שמעסיקים יהודים כובדו לעלות לתורה. "בתקופה מאתגרת זו שאנו נמצאים בה במדינת ישראל, אנחנו רואים התעוררות גדולה לעידוד עבודה עברית, לחיזוק הערבות ההדדית, ולניסיון לצאת מההתמכרות שלנו לעסקים עם אויבים ולהתקדם אל היעד של עצמאות כלכלית וחוסן לאומי", מספר אוריאל פרנק, מיוזמי השבת לעידוד עבודה עברית.
פרנק מפרט על השבת. "החל מהשנה, הוקדשה שבת פרשת בהר למועד שנתי לעידוד עבודה עברית. קראנו בתורה את הפסוק 'וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך', שממנו דרשו חז"ל שיש להעדיף למכור ולקנות דווקא מיהודי. כמו כן, מוטב לתת מקום עבודה ופרנסה לאחינו ואחיותינו מאשר לפרנס גוי, ואפילו אוהב ישראל וכל שכן צר ואויב. אז מה זה אומר? רבנים, דרשנים, מדריכים, מורים והורים הוזמנו לשוחח השבת על הנושא. ביחד ננצח – מתוך ערבות הדדית".
השבת לדעתך הצליחה?
"בתור הוגה הרעיון אני חייב לומר שברוך ה' הגענו להישג מרשים מאוד, וזה בהחלט נתן ספתח מצוין למסורת ארוכת שנים שבעזרת ה' תלך ותגדל בקנה מידה חובק ארץ. מלכתחילה במקום לחשוב רק על מצפה יריחו, פניתי לקבוצת הווטסאפ של יהודה רחמים 'מחזקים עבודה עברית ביישובים', ומשם החלטנו להפיץ את המיזם בקנה מידה ארצי כמה שנצליח. רבנים רבים עודדו את הרעיון, הרב שמואל אליהו שלח את ברכתו המוקלטת, אבל בגלל הזמן הקצר לא הספקנו לקבל גם את ברכתו המוקלטת של הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו".
פרנק לא הסתפק רק בקיום השבת, ופתח אתר מיוחד כדי לקדם את סוגיית העבודה העברית. "באתר שיתופי שפתחנו ריכזנו חומרים רבים בנושא, החל מפסקי רבנים, תפילת מי שבירך, מערך פעולה לתנועת נוער, הקלטות של הרב מרדכי אליהו, ביצוע השיר של אריאל זילבר, סרטונים על מוקד עבודה עברית, ציטוטים על העבודה העברית מבן גוריון, ברל כצנלסון וקובץ מאמרים של הרב קוק, הרב עוזיאל ועוד. יש דפי מקורות לשיעורים על עידוד החקלאות הישראלית ועוד".
***