בג"ץ החליט לדחות את העתירה שהגיש שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, בה דרש את התערבות בית המשפט נגד היועמ"שית, עו"ד גלי בהרב מיארה במה שהגדיר אכיפה בררנית בנוגע להפגנות.
השופט עמית ציין בהחלטתו כי "לא כל ההפגנות נושאות אותו אופי, ואין שוויון "אוטומטי" ביניהן".
עוד כתב "איני רואה להיגרר אחר העותרים ולהשוות את הנעשה בימים אלא במקומותינו לפעולות האכיפה שנעשו לפני למעלה מ-30 שנה בקשר למחאות וההפגנות כנגד הסכמי אוסלו או לפני 19 שנה בתקופת ההתנתקות".
הוא פסק כי הגשת 4 כתבי אישום סך הכל מתוך 400 תיקי חקירה שנפתחו הם נתונים שמוכיחים שרשויות האכיפה ביצעו את המוטל עליהן: "כפי שעולה מתשובת המשיבות, נפתחו למעלה מ-400 תיקי חקירה; למעלה מ-90 מפגינים נעצרו; והוגשו 4 כתבי אישום על ידי התביעה המשטרתית. על בסיס נתונים אלה אין לטעון כי רשויות אכיפת החוק ישבו בשילוב ידיים ולא ביצעו את המוטל עליהן".
בעתירתו טען השר וסרלאוף כי לא זכה למענה מצד מיארה על פניותיו בנוגע לאי טיפול משפטי בחוסמי הכבישים, מקרב המתנגדים לרפורמה המשפטית.
הוא הדגיש כי "היועמ"שית נוקטת באופן מובהק באכיפה בררנית, ומפקירה בהתנהלותה את הציבור לאלימות ומעשי עבריינות. היא מתנערת מחובותיה ומפקירה את הציבור מול אלימות של עבריינות שיטתית".
וסרלאוף אמר לאחר קבלת ההחלטה כי "הציבור בישראל יודע היטב שמערכת המשפט בבררנית. יש אזרחים סוג א' להם מותר לרמוס את החוק בצורה גסה, להשתולל ברחובות, להצית רכוש, לקרוא לסרבנות ולהם לא יעשו כלום. לעומתם, כמו שהגדיר לפיד, יש "אנשים אחרים" שאותם המערכת תרדוף עד חורמה, על כל הפרה של החוק. ישפוט הציבור ויחליט האם זו דמוקרטיה , או לא".