היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מגיבה לעתירות לבג"ץ נגד אי גיוס חרדים שיידונו בבית המשפט העלליון ביום ראשון.
בהרב-מיארה הבהירה כי במצב החוקי הקיים, על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם של בני הישיבות לפי דין, והעברת תמיכות בגין מי שאינו מתגייס אינה חוקית.
לדבריה, "לא ניתן לקדם הצעות חוק גיוס המנותקות מהצרכים העדכניים של הצבא ומהגדלת הנטל על המשרתים על רקע מלחמת חרבות ברזל".
בתצהיר נכללו עדכונים מטעם מערכת הביטחון לפיה על פי התוכנית המתגבשת רשויות צה"ל יוכלו לגייס כ-3000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי במהלך שנת הגיוס 2024.
עוד עודכן בית המשפט כי עבודת המטה לגיבוש תכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי נמשכת.
מוקדם יותר טענה היועצת המשפטית כי הממשלה פועלת בחוסר סמכות וחותרת תחת שלטון החוק בעניין חוק הגיוס - כשהיא מנסה להרחיק את שומרי הסף מהנושא.
לדבריה החלטת הממשלה 1724 - שמתעלמת מחוות דעתה וקובעת שעורך הדין הפרטי שאושר לממשלה הוא שייצג את כל גופי המדינה - ניתנה בחוסר סמכות וחותרת תחת שלטון החוק.
"בכסות של מחלוקת הנוגעת לכאורה להיקף הייצוג הנפרד שהותר, ביקשה הממשלה ליצור מצב חסר תקדים שבו היא קובעת לעצמה את פרשנות הדין בניגוד לחוות דעתה של היועצת המשפטית", טענה בהרב-מיארה.