לחדש את האחדות בצו 8

כבר ב 7.10 ובעיקר לאחריו נחשף האינסטינקט היהודי ההישרדותי מלוא תפארתו. בלב אחד וכגוף אחד התגייס עם ישראל בישראל ובתפוצות למלחמת הקיום שנכפתה עלינו .

ה"אביב" האחדותי החשוב וההכרחי הזה נמשך תקופה מסוימת ולאט בהדרגה חזרו ימי ההפרדה והפילוג של שנת הרפורמה המשפטית, ולעתים גרוע מזה, ומציפים אותנו היום. הטענות כלפי נתניהו וממשלת הימין מלא מלא גודשות את הסאה ותרבות המחאה הולכת וכובשת את הרחובות, וכבר אי אפשר להפריד בין משפחות החטופים המנהלות את מאבקם האישי והכואב ובין אירגוני המחאה. הם הפסיקו להתבייש למנף את מאבקם הפוליטי באמצעות החטופים.

הכל מתערבב והשיח הפוליטי הולך ונעשה רעיל מיום ליום. המערכה המורכבת בעזה ובצפון וברקע בעולם כולו מחייבת את העם היהודי לחדש ולהאריך את צו ה-8 האחדותי לפרק זמן נוסף. לא יזיק אם חלק משרידי האחדות ימשיכו אתנו הלאה אבל כרגע זה הכרח. זה צו השעה, לא רק עניין ליפה נפש ולשיח רעים נעים, ולא רק לגדולי נפש, אלא כולם מחויבים להתגייס לציית לצו זה, כולל בני הישיבות. כל הערוצים נדרשים להתגייס ולשים סייג לירידות והצחוקים על הצד השני, אלה על סמוטריץ ובן גביר ואלה על לפיד ויאיר גולן.

במקביל הממשלה הולכת ומתפרקת, בין אם בשל הביקורת של גנץ ואיזנקוט, ובין אם חוק הגיוס, והיה מן הראוי לגלול את המנדט החוקי של ממשלת הימין, ולהתכנס לתקופת מעבר של ממשלת מעבר של אחדות כוללת, כולל לפיד וליברמן, ולנהל את המלחמה עד לנקודת כינוס. כבר מזמן התיעדוף שניתן לעזה על הצפון הוא לא מותאם ולא תקף, ולהיפך, יש לתעדף את הצפון ובמידת האפשר לנהל מערכה צבאית בשני מוקדים, קשה ככל שיהיה.

ביידן עשה תרגיל מעל ראשו של ביבי כאשר חשף את מהלך העיסקה שהציעה ישראל, רק שדבר אחד הוא שכח שגם לעיסקה זו, גרועה ככל שתהיה מבחינת ישראל, החמאס לא מסכים והוא רוצה עסקה גרועה יותר לישראל. ובצדק מבחינתו, כרגע למרות מצבו הנורא צבאית ואזרחית, הוא על הסוס בזכות אכזריותו.

סמוטריץ ובן גביר צודקים בכך שמדיניות ימנית יותר קשוחה היא הנכונה, אבל טועים בגדול בחוסר הבנה שישראל לא מספיק חזקה צבאית וחברתית כדי לנהל מדיניות נועזת יותר. התגובות הכוחניות שלהם שהם יפרקו את הממשלה לא תואמות את גודל וחומרת המצב בו אנו נמצאים.

החולשה הצבאית שלנו היא בגדר הפתעה לכולנו, ולמרות ההצלחות הצבאיות המדהימות בג'בליה ורפיח, ישראל חלשה מכדי להכריע את החמאס, אשר מגובה בעולם איסלמי ענק, ובאומות העולם שלא מבינות נכון את האסלם, ואת מצבה של ישראל. ואולי גם לא אכפת להם מספיק.

בשעתו גם השמאל שחזה ורצה לעשות ויתורים מופלגים לפלסטינים במו"מ המדיני על סמך כוחה הצבאי של ישראל, וגם הימין היום עדיין לא מבינים שמול סך האיומים שיש מצד האיראנים וכל המוסלמים ישראל לא מספיק חזקה. הלקח הכי חשוב מכל מה שקורה שברצף בין המודל של מדינת אתונה, שישראל הנהנתנית אמצה לגמרי, ובין המודל של ספרטה הכוחנית, נגזר עלינו באיזור המזרח התיכון לנהל מדינה יותר ספרטנית. וילמדו נא גם אחינו החרדים מתלמידי ר' עקיבא, שיש זמנים בהם נדרשים לומדי התורה ללבוש מדים צבאים, ולא חליפות ועניבות של תלמידי חכמים.

ישראל היום יכולה ללמוד מהמוסלמים טקטיקה ואסטרטגיה, שמסתבר בדיעבד שהם טובים יותר מאיתנו. אנחנו חזקים במדע וכלכלה, אבל לא מבינים שבשעת מלחמה כאשר אתה מוצא עצמך חלש יותר מהיריב, תנסה לעשות הודנה, כלומר הפסקת לוחמה, וכשתתחזק תפר הסכמים ותנצח . למרבה הפרדוקס מצאנו עצמנו חלשים יותר מהחמאס, למרות ההישגים הצבאיים, ואנחנו נדרשים להתחנן ולבקש הודנה וחטופים.

במערכה הבאה מול חמאס נדרש להיות פחות הומנים, ויותר חזקים צבאית מול איראן ושלוחיה, ופחות תלויים בארה"ב, שהולכת ומתגלה לעתים כמשענת קנה רצוץ. בניגוד לשבחים הלא מותאמים שמרעיף השמאל על ביידן. וברוח של אחדות בסוף ננצח.

הכותב הוא פסיכולוג קליני.