ברחבת הכותל התכנסו אלפים לתפילת חג מיוחדת לציון יום שחרור ירושלים. בין ההמונים פגשנו כמה מגדולי ישראל שהרחיבו על חשיבותו של היום ומשמעות התפילה המשותפת לרבים כל כך מכל שדרות העם.

ישי אנגל, תלמיד ישיבת ההסדר במעלה אדומים ומי שהיה חזן התפילה, מספר כי לתפילה הגיע משירות המילואים שלו ברצועת עזה, ולשם הוא חוזר. "יש כאן מופע משמעותי וחשוב של כל הציבור יחד על כל גווניו מכל הישיבות, האולפנות והמדרשות ובעזרת ה' נזכה שיהיו מופעים שונים של אחדות גם בתוך הציבור ובעם כולו. יחד ננצח ונלך קוממיות הלאה והלאה".

הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל, מציין את הזכות המיוחדת לעמוד כבר 57 שנים בסמוך להר הבית, להתקרב ולהתפלל לזכות ליום בו תהיה התפילה על ההר עצמו. בדבריו מציין הרב בתודה את הרב אלישע אבינר שיזם לפני מספר שנים את התפילה המיוחדת והמשותפת, "היינו אז קהל מצומצם, ובלי עין הרע כעת רבבות אלפי ישראל עומדים בתפילה ובהודאה ומבקשים מהקב"ה לירושלים עירך ברחמים תשוב, לגאולה ונחמה שלמה למשפחות שזקוקות לכך".

הרב ברוך וידר, ראש ישיבת הכותל, מדבר על הכוחות שמקבל העם מעם השותפות למהלך העצום של השיבה לירושלים ומלחמות ה' מתוך התורה הגואלת, ובכל שנה הולך הציבור המשתתף בתפילה וגדל ומבקש מהקב"ה להמשיך את בניינה ירושלים בחסד וברחמים.

הרב הלל הורביץ מספר על תחושת ההתרגשות למראה ההמונים המתכנסים אל ירושלים ואל ליבה של ירושלים. "זכינו לתפילה מרוממת של מקהלות עמך בית ישראל, להתחבר ללב של ירושלים. נשבע הקב"ה שלא יכנס לירושלים של מעלה עד שיכנסו בניו לירושלים של מטה ודווקא בשנה זו שבה עם ישראל נלחם על עצמאותו וקיומו, הוא זקוק לחיבור שבין ירושלים של מעלה וירושלים של מטה כי היא הנותנת כוח ושלמות לעם ישראל", אומר הרב הורביץ המשמש בשירות המילואים שלו רב בתי החולים ומשגר ברכת החלמה לפצועים, תפילה לשובם של החטופים שלמים בגופם ונפשם, וברכה ללוחמים שיעלה בידיהם לכלות את הרישעה.

ראש ישיבת עתניאל, הרב רא"ם הכהן, קושר בין לוחמי ישראל לדוד המלך שהיה עדינו העצני, עדין כתולעת בבית המדרש וקשה כעץ בצאתו למלחמה. הרב מספר על מפגש מרגש בינו לבין אב שכול באחת ההלוויות בהן השתתף בהר הרצל. האב השכול פנה לרב וסיפר שהוא שותף ללימודי מסכת זבחים של הרב בישיבה, ומתוך כך העלה בפני הרב הכהן שורה של שאלות על המסכת לפרטיה. התרגשות רבה עד כדי דמעות מילאה את הרב לשמע אב שכול שעיסוקו הוא במסכת שעניינה עבודת המקדש.

הרב הראשי מדגיש בדבריו את חובת השמחה גם כאשר התקופה היא תקופה קשה. "אנחנו יודעים שעל כל שלב ושלב אומרים תודה לקב"ה, תודה על העבר ותפילה על העתיד. זה מה שאנחנו עושים גם היום".

ברוח זו אומר הרב וידר, ראש ישיבת הכותל, כי זו גדלותו וייחודו של עם ישראל היודע להילחם על קיומו, לבכות על נופליו ועם זאת לזהות ולראות את התקדמותו של העם. "זה דבר שחוויתי בקרב סולטן יעקב, וזו גדלותו של עם ישראל. אנחנו לא מתבלבלים. אנחנו בתוך תהליך גדול, וכמו שלימד אותנו רבנו הגדול, הרב צבי יהודה, יש תהליכים שבהם יש עליות ירידות ומשברים, ואת הכל צלחנו ונצלח וחובתנו להודות לקב"ה", אומר הרב ומדמה זאת למי שמת לו מת ובאותו רגע גם נפלה לו ירושה ועליו לברך גם ברוך דיין האמת וגם הטוב והמטיב. "אנחנו מודים לה' וכואבים וממשיכים להודות".

הרב רא"ם הכהן מדגיש בדבריו את היותה של ירושלים תחילת הדרך, ויתכן שהיסורים שעובר עם ישראל כעת נובעים מהצורך לעבור מירושלים אל אופק המקדש שלו משמעות אוניברסאלית כלל עולמית, כלשון הרב. המעבר בין העולמות והשלבים כרוך בייסורים של 'ייתי ולא אחמיניה', שיבוא המשיח ולא אראנו בגלל צרותיה של אותה תקופה. הרב מרחיב מעט על תפקידו של עם ישראל כממלכת כהנים וגוי קדוש המחובר לעולם כולו.