בגבול הצפון מנהלת ישראל מלחמה. אומנם במערכת הביטחון לא יחתמו על המשפט הזה – אך המציאות בשטח מוכיחה אחרת. אזור הגליל מטווח מדי יום בשיגורים מדרום לבנון, שלעיתים מגיעים עד לנהריה או לצפון רמת הגולן. הנזקים שנגרמו ונגרמים לבתים בגליל העליון כתוצאה מהפצצות אלה, לצד העובדה שהתושבים מפונים כבר יותר משמונה חודשים מבתיהם, מגבירה את התהייה מדוע עד כה צה"ל לא העלה הילוך בתגובותיו והגביר את הלחימה נגד ארגון הטרור חיזבאללה. חיזבאללה הוא שהפר לגמרי את מאזן ההרתעה ב־8 באוקטובר, ומפגין מאז תעוזה הולכת וגוברת שמתבטאת בהחרפת המטחים בימים האחרונים.
הרמטכ"ל הרצי הלוי כבר הבהיר השבוע כי קרובה נקודת ההכרעה שבה ישראל לא תוכל עוד להגיב באופן מאופק, וכי הצבא ערוך גם למלחמה כוללת וגם למהלך צבאי מוגבל ומדויק - שמטרתו לא להיכנס למלחמה רשמית אך מנגד להכות מכה קשה בחיזבאללה. במערכת הביטחון יודעים שהמהלך המוגבל יכול להוביל בקלות להתדרדרות למלחמה שנראית כמעט בלתי נמנעת. עם זאת, במהלך החודשים מאז שבעה באוקטובר נשמע האיום הזה לא מעט פעמים מפיו ומפי שר הביטחון וראש הממשלה.
במערכת המדינית יש עדיין גורמים שמאמינים שאם תושג הפסקת אש בהסכם להשבת חטופים - חיזבאללה ינצור את האש, והדבר יפתח אפשרות להגיע להסדר מדיני שירחיק את ארגון הטרור מהגבול. בין גורמי הביטחון יש המעריכים שהסכם מדיני לא יהיה שווה את הנייר שעליו ייחתם, ועל כן ישראל צריכה להכין את עצמה למלחמה נרחבת בצפון - על כל המשמעויות - מתוך הבנה שרק יצירת הרתעה מחודשת תביא לשקט בגבול הצפון ותיתן אפשרות אמיתית לתושבים לשוב לבתיהם בבטחה.
ראש הממשלה נתניהו, שביקר ביום רביעי בקריית שמונה אחרי הדלקות שפרצו בכל אזור הצפון כתוצאה מהפצצות חיזבאללה, טען שישראל משיבה באופן הראוי למתקפות: "בתחילת המלחמה אמרנו שאנחנו נחזיר את הביטחון הן לדרום והן לצפון - וכך נעשה. אתמול האדמה בערה פה - אבל היא בערה גם בלבנון.
"מי שחושב שהוא יפגע בנו ואנחנו נשב בחיבוק ידיים, טועה טעות גדולה. אנחנו ערוכים לפעולה מאוד עצימה בצפון. בדרך זו או בדרך אחרת אנחנו נחזיר את הביטחון לצפון", הצהיר נתניהו והותיר את מרחב התמרון שלו - לפעולה צבאית או להסכם מדיני - פתוח לגמרי. תושבי הצפון לעומת זאת מחכים להצהרה ברורה הרבה יותר, לאחר שהבינו שתאריך היעד של חזרה לבתיהם עוד לפני תחילת שנת הלימודים הבאה, כפי שהצהיר שר הביטחון באחרונה, הופך פחות ופחות ריאלי.
טעות בניווט
תת־אלוף (מיל') הראל כנפו, ראש מטה פיקוד דרום לשעבר וממקימי תנועת הביטחוניסטים, משרטט קו שמטרתו להסביר כיצד בכלל הגענו למצב שבו חיזבאללה לא רק שאינו מורתע - אלא גם פועל בתעוזה נגד ישראל.
"עם לבנון עברנו הרבה שלבים. זה החל בכך שמדינת ישראל, תחת שלטונו של אהוד ברק, החליטה לסגת מלבנון. עד אז הייתה לנו רצועת ביטחון בתוך לבנון. חיזבאללה אומנם פעל נגדנו, אבל ההישגים שלו לא היו גדולים - ודאי בהשוואה להיום. כשצה"ל היה בתוך לבנון היו היתקלויות ונהרגו חיילים - אבל ביצענו את המשימה של הגנה על האזרחים. כשהחליטו לסגת מרצועת הביטחון, עשו הסכמים עם ממשלת לבנון, שבסוף חייבו רק את ישראל ולא את לבנון או חיזבאללה. לאחר מכן ראינו חטיפה של חיילים בחרמון, הרגו שמונה חיילים, וחטיפת שתי גופות ללבנון שהובילה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה, ובהמשך כל מיני ניסיונות ישראליים למצוא חן בעיני לבנון, חיזבאללה והעולם - כמו בהסכם הגז - שלא הביא שום תוצר ואף להפך. הגענו למצב שבו חיזבאללה כארגון מתערב בעניינים לא לו - שהרי אין שום קשר בין חיזבאללה ובין העימות שלנו עם חמאס. חמאס הוא ארגון של האחים המוסלמים, וחיזבאללה מורכב מהשיעים של לבנון", מסביר כנפו.
הוא מזכיר כי "כרגע כמעט 100 אלף מאזרחי ישראל נמצאים מחוץ לבתיהם יותר משבעה חודשים, והבתים נפגעים ונשרפים. למדינת ישראל יש חובה להחזיר את המצב בצפון למצב שבו אזרחי ישראל יכולים לחיות שם בשקט ובשלווה".
איך מטפלים במצב שנוצר?
"בניווטים אומרים 'אם התברברת בדרך - הדרך הנכונה לפתור את המצב היא לחזור לנקודה האחרונה שבה לא היית מבורבר'. הנקודה הזו בעבורנו היא כשהייתה קיימת רצועת ביטחון בלבנון. לדעתי צה"ל צריך לחזור ולתפוס רצועת ביטחון, להקים מחדש מוצבים, כדי שקרקעית חיזבאללה לא יוכל להיכנס לישראל - וזה תנאי ראשון להמשך.
"לאחר מכן, יש לעשות את כל המהלכים הנדרשים מול חיזבאללה בעומק לבנון. לא צריך לכבוש את כל המדינה - אבל צריך לתת מכה קשה לארגון בכל רחבי לבנון. צריך להכות גם את ממשלת לבנון על כך שהיא לא עושה שום מאמצים אל מול חיזבאללה, ולהבהיר לעולם שאם הוא רוצה שלבנון תמשיך להיות מדינה, עליו לפעול להפסקת פעולות הטרור של חיזבאללה. אם לא נעשה את הדברים הללו, לצערי הרב, אנחנו הולכים ומאבדים את הגליל העליון".
הדרך היחידה היא מלחמה עם חיזבאללה?
"אני מאוד מקווה שהשיקולים שהצגתי הם שעומדים בפני מקבלי ההחלטות, ואלה יהיו ההחלטות. אחרת המצב בפועל הוא שיש שטח שלם מפורז בתוך מדינת ישראל שהוא רצועת ביטחון של חיזבאללה. נכון שאנחנו תוקפים ומשמידים מחבלים - אבל המחיר שהם משלמים על מעשיהם הוא אפסי ביחס למעשה עצמו. לכן אנחנו צריכים לגבות מחיר הרבה יותר גדול מחיזבאללה ומלבנון. אנחנו חייבים להביא למצב שיאפשר לתושבי הצפון לחזור לבתיהם ולחיות בשלווה, וצה"ל יילחם את המלחמה בעבורם".
מלחמה בחיזבאללה יכולה להיות עניין של שבועות, או שמדובר במערכה ארוכה שאין לדעת את סופה?
"זו צריכה להיות פעולה נרחבת שתיקח הרבה מאוד זמן. אני חושב שמדינת ישראל צריכה להכריז שהיא נכנסת לחמש שנים של מלחמה - ובשנים הבאות לחסל את כל מה שקשור לחיזבאללה ולחמאס, וכך גם להוריד את העולם מהשטות הזאת שנקראת 'מדינה פלשתינית'.
"צריך לשים לב: כל שטח שעזבנו, מהיום שבו התחלנו לסגת מלבנון - ולפני כן מהערים ביהודה ושומרון - הפך להיות בסיס טרור וחלק מציר הרשע במזרח התיכון. אפילו סיני, לתקופה מסוימת, הפך להיות בסיס טרור, ואנחנו עזרנו להם בכך. נתנו את ערי יהודה ושומרון לרשות הפלשתינית - וניבנו שם בסיסי טרור. נתנו את עזה לרשות הפלשתינית - היא הפכה להיות בסיס טרור. כשהצבא יצא משם - היא הפכה להיות חמאסטן. את כל זה הבאנו על עצמנו".
כנפו מדגיש שאסור לוותר על לחימה קרקעית עצימה בלבנון. "צריך לקחת כמה שנים ולהחזיר את המצב שבו מדינת ישראל בטוחה מכל הכיוונים ושהאזרחים מסוגלים לחיות בכל יישוב בצורה בטוחה לגמרי. המצב של עוטף עזה כפי שראינו בתחילת המלחמה לא היה כשהצבא היה בעזה או לפני שעשינו את ההתנתקות. הוא ודאי לא היה כזה כשהפעלנו ממשל צבאי בתוך הרצועה. הקסאמים הראשונים על שדרות נורו בזמן שהרשות הפלשתינית שלטה ברצועת עזה - ואנחנו בכל זאת הלכנו צעד לאחור. דמיינו שתהיה 'סינגפור של המזרח התיכון', ולימים היא הפכה לבסיס טרור ענק שממנו יצאו לטבח 7 באוקטובר.
"עכשיו צריך לקחת את הזמן ולפרק את כל האויבים שנמצאים סביבנו - וזה ייקח זמן. התפקיד של ממשלת ישראל הוא להפעיל את צה"ל באופן שכל הזירות מסביבנו יהפכו להיות נורמליות - ולא כפי שהן כרגע. אם יבואו ויטענו שזה בלתי אפשרי? שטויות. היינו שם בעבר. נכון, זה ידרוש מאיתנו יותר זמן, יותר כוח אדם ויותר כסף, אבל אלה טעויות שלנו, ואנחנו משלמים עליהן", הוא מסכם.
לא נותרו קווים אדומים
אלוף משנה (מיל') ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ולשעבר יועצו המדיני של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, מעריך שחיזבאללה עוד לא אמר את המילה האחרונה - ולכן ישראל היא זו שצריכה לחתור לומר אותה.
"לכאורה הגבול הצפוני אמור לנצור את האש ברגע שתהיה הפסקת אש בחזית הדרומית. זו הנוסחה שחיזבאללה הציג, והוא מקיים אותה עד כה. לטענת הארגון כל המהלך שלהם נועד לתמוך ב'מאמץ המלחמתי' של חמאס ולמנוע את קריסת הארגון מול ישראל. לכן הוא בתהליך של הסלמה שהחל ב־8 באוקטובר, והוא בחן את התגובות הישראליות מאז", מציין נריה.
לדבריו, "ככל שחיזבאללה שמע שישראל אינה מעוניינת במלחמה פעם ועוד פעם והבין שארצות הברית מושכת את ישראל לאחור ולא מאפשרת לה להרחיב את הלחימה לצפון - אמרו מנהיגיו לעצמם שאין להם בעיה מול ישראל והחליטו להשתמש באמצעים שנועדו לנטרל את העליונות הצבאית הישראלית. יש כאן פעולה מאוד מאסיבית שלו, וככל שהתגובה הישראלית נשארת בגדר של חילופי אש בגבול - חיזבאללה מנצל את ההזדמנות להוכיח שיש לו נשק אחר והוא יודע להשתמש בו. הוא גם מראה שהמודיעין שלו מדויק מאוד ומחזיק פריסה של הבסיסים והמטרות הצבאיות והוא גם פוגע בהם - ברמת הגולן, במירון ובמקומות אחרים. כרגע הוא עדיין לא השתמש בטילים ארוכי הטווח המתוחכמים והמדויקים יותר שמסוגלים לפגוע בעמדות ובמטרות רגישות בתוך מדינת ישראל".
יש עוד מי שמדברים על פתרון מדיני בגבול לבנון. זה תרחיש ריאלי לדעתך?
"לא. ייתכן שאם תהיה הפסקת אש בדרום גם חיזבאללה ינצור את האש, אבל הוא לא ייסוג מדרום לבנון לכיוון הליטני. כרגע אנחנו רואים בשטח שמרבית לוחמי חיזבאללה שמשתתפים במלחמה נגד ישראל הם תושבי דרום לבנון. לחיזבאללה גם יש תנאים שהם תיקוני גבול מראש הנקרה עד לחוות שבעא - כשמדובר בפחות מחצי קילומטר מרובע, והוא גם דורש שחוות שבעא יהיו בשליטתו.
"אנחנו צריכים להכיר בעובדה שחיזבאללה לא באמת מחפש להגיע לאיזה דו־קיום עם ישראל, אלא מבחינתו עליו למחוק אותנו. הפתרון הדיפלומטי לא באמת קיים, ואינני רואה אפשרות להגמשה או להסכמות עם חיזבאללה".
אז אין מנוס מלפתוח חזית מלחמתית באופן מוצהר בגבול הצפוני.
"כדי להחזיר את ההרתעה שלנו, לא תהיה לנו ברירה אלא לבצע מהלך קרקעי בתוך לבנון שיביא להשמדת התשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ולהסיג את המחבלים לאחור עד קו הליטני או כל קו שיבטיח את ביטחון תושבי הצפון ויאפשר להם לחזור לבתים שלהם. בינתיים, חיזבאללה בצורה סיסטמטית הורס את הבתים בגבול לבנון, באופן מכוון.
"אנחנו שכונה לא סימפטית. אם אנחנו לא נדבר את השפה של חיזבאללה - לא נשרוד כאן. אם לא נשיב על כל מכה שהם נותנים מנה אחת אפיים ויותר - לא יהיה כאן שקט. האיום של חיזבאללה, שהוא איום קיומי למדינת ישראל, מחייב אותנו לחיות על חרבנו".
האם צה"ל יכול להנחית מכה מהירה ומוחצת על חיזבאללה, או שיידרשו חודשים כדי לטפל במצב הנוכחי?
"ב־2006 עשינו מהלך גאוני בתחילת המלחמה, כשהייתה תקיפה של כל מאגרי הטילים ארוכי הטווח של חיזבאללה, ובכך נוטרל האיום שריחף על עומק ישראל. היום אנחנו לא במצב של הפתעה. שר הביטחון רצה בתחילת המלחמה ליזום מתקפת מנע על יעדים אסטרטגיים של חיזבאללה, והאמריקנים מנעו ממנו להוציא את זה לפועל.
"לכן מה שמתחייב כאן הוא מהלך קרקעי, שאמור להשמיד את התשתיות שנבנו בכ־24 שנים של ביצורים ומנהרות. זו תהיה מלחמה קשה מאוד ולא פחות ארוכה מזו שמתקיימת כרגע בעזה. אנחנו מצויים כאן במצב מאוד בעייתי. אם לא נוכיח שיש לנו הכוח, אנחנו עלולים להפסיד בטווח הארוך - ואם נפעל יש סיכון שחיזבאללה יפגע במטרות רגישות בישראל. עלינו להבין שיהיה מחיר כבד לכך שנחזיר לעצמנו את ההרתעה מול חיזבאללה בגבול הצפון".
קבינט המלחמה, כפי שפעל בחודשים האחרונים, לא ממהר לפתוח במלחמה רשמית בחזית הצפונית. ההערכה היא שההתגרויות של חיזבאללה נועדו בין היתר כדי שישראל תפתח במלחמה ותואשם במהלך, ואולי גם לא תקבל גיבוי אמריקני לכך.
מנגד, בדיוני הקבינט השבוע נאמר שכל הקווים האדומים הישראליים בגבול הצפוני כבר נחצו. לכולם ברור שההתנהלות בגבול לבנון צריכה להיות שונה, ושרף התגובות צריך להתעצם באופן משמעותי. עם זאת - ולמרות התגברות הקריאות מתוך הממשלה לצאת למלחמה נגד חיזבאללה בלבנון - איש לא יכול לומר גם בשלב הזה אם אנחנו אכן בדרך למלחמה רשמית. עד כה היה ניסיון ממשי להימנע מכך, אבל השבוע האחרון הוכיח ביתר שאת למקבלי ההחלטות שייתכן שהגיע הזמן לשנות כיוון ומדיניות. בינתיים אנחנו שומעים מצידם בעיקר איומים - ייתכן שבקרוב נראה גם מעשים בשטח.
***