מלחמת "חרבות ברזל" – חודש תשיעי – והעיניים נשואות לרפיח בדאגה רבה. ומסתבר, רבותיי, שההיסטוריה חוזרת....
כי ממש היום הזה, לפני 57 שנים פרצה מלחמת שש הימים בה כבשנו את רפיח. אני מעיזה לשער שהלוחמים של ששת הימים לא שיערו בדמיונם הפרוע שניסוג מרפיח כעבור 15 שנים (1982) ושכעבור יותר מיובל שנים נילחם עליה שנית ונכדיהם ייצאו שוב למלחמה וכמה מהם אף יפלו בקרב על כיבוש רפיח...
במלחמת ששת הימים הנציחו כמה קרבות בשירים: גבעת התחמושת, תל פאחר, עמק דותן ,וגם אריק לביא שר על קרב רפיח:
קרב רפיח
מילים: יורם טהר לב לחן: צבי בורודו
באנו שחורים כפיח
באנו קרועים אבל,
אנו אחרי רפיח
כמו שרצית טל!
מול האוייב הגחנו
מי שנפל, נפל.
על הנופלים פסחנו,
רצנו קדימה טל!
בחמישי ביוני
גדוד השריון פרץ
באש ודם אל הקרב יצא
באש ודם את פניו מצא!
קרב אל עריש מולנו
איש את ליבו ישאל
מי יכסה עינינו
פיח קרבות או טל?
את הנופלים נניח
הם לא יודעים אבל,
אנו אחרי רפיח
הם לפנינו טל!
על נסיבות כתיבת השיר כתב יורם טהר לב באתר שלו במרשתת: "החוויה המלחמתית הקשה ביותר הייתה לי במלחמת ששת הימים. בתקופת ההמתנה, גויסתי על ידי קצין החינוך של השריון והוצבתי במטה של אוגדת טל, מדרום לבאר שבע. ... אני השתייכתי לצוות שנועד להוציא דפי קרב בעת המלחמה. בצוות היו הסופר עמוס עוז, הגרפיקאי איציק יורש והנהג שלנו, רפי ללקין שהסתבר כי הוא מנהל קבוצת הכדורגל של 'הפועל' תל אביב. ... ביום המלחמה עצמה, שישה ביוני 1967, בשעות אחר הצהריים, נכנס הצוות שלנו עם הטנדר הרעוע אל תוך סיני דרך צומת רפיח. סביבנו נפלו פגזי מרגמות והפחד היה גדול. את הלילה הראשון בילינו בצומת. שם ראיתי לראשונה בחיי הרוגים. למחרת בבוקר הצטרפנו אל הפטונים שנכנסו לרפיח מדרום וחטפנו יריות שפגעו בטנדר שלנו. בימים שלאחר מכן חצינו את סיני וראיתי את מראות שדה הקטל, אותם לא אשכח כל ימי".
כאמור מלחמת ששת הימים הייתה המלחמה האחרונה שבה הנציחו את הקרבות בשירים. את רובם שרו הלהקות הצבאיות, חלקם נכתבו בהזמנת אלופי הפיקוד באווירת הניצחון שאחרי מלחמת הבזק המפוארת הזאת.
המשוררת דליה רביקוביץ' כתבה בשנת 1968 את השיר "עמק דותן" בהזמנתו של אלוף פיקוד הצפון, האלוף דוד אלעזר למנגינתו של שמעון ישראלי שהיה מנהל המוסיקלי של הלהקה. המשוררת נזכרה בסיפור התנ"כי של מכירת יוסף לישמעאלים: "שם מכרו האחים את יוסף לעבדות" וגם כתבה על "גדי וצבי בהדר גבורתם"- הלא הם גדי רפן והנהג שלו שלו צבי סדן שהיו גיבורי הקרב על עמק דותן. היה זה למעשה קרב השריון היחיד בין צה"ל לצבא הירדני שבמהלכו נקלע כוח קטן של צה"ל לקרב קשה מול חטיבת שריון ירדנית. 33 חיילים נפלו בקרב הקשה הזה על כיבוש השומרון.
לימים, כנראה במסגרת השקפתה שוחרת השלום, התנערה המשוררת דליה רביקוביץ' מהשיר. חבריה סיפרו שהיא לא זכרה שכתבה אותו....לעומת זאת גיבור השיר גדי רפן, הקיבוצניק מעין חרוד, שיצא מהמלחמה קטוע יד ועוטר ב"עיטור הגבורה" מספר בראיון לפני כשנה: "אני זוכר את הילדים בקיבוץ רצים אליי ואומרים לי לאורך כמה וכמה שבועות שאני במקום הראשון במצעד הפזמונים וגם היום כשהשיר מושמע ברדיו אני מקבל הודעות".
עמק דותן
שָׁם מָכְרוּ הָאַחִים אֶת יוֹסֵף לְעַבְדוּת
שָׁם עָלוּ בַּמִּישׁוֹר תִּמְרוֹת אֵשׁ וְעָשָׁן
וּבְתוֹךְ הַקָּמָה, הִתְפָּרֵשׂ לוֹ הַגְּדוּד
בְּעֵמֶק דּוֹתָן
עֵמֶק תְּבוּאוֹת וְכֶרֶם זֵיתִים
עֵמֶק חִטָּה לְבָנָה כְּפִשְׁתָּן
וְגָדִי וּצְבִי בַּהֲדָר גְּבוּרָתָם
הֲלֹא שׁוּב נִפָּגֵשׁ, בְּלִי קְרָב וּבְלִי אֵשׁ
עוֹד נָשׁוּבָה אֶל עֵמֶק דּוֹתָן
וְכָל פֶּרַח שָׂדֶה אָז הָיָה מְלַבְלֵב
שָׁם חָלְפוּ הֶעָבִים הַצְּחוֹרוֹת לְאִטָּן
וּבַכֶּרֶם מִמּוּל הִתְחַפֵּר הָאוֹיֵב
בְּעֵמֶק דּוֹתָן
אָז נִפְגָּע הַמְּשֻׁרְיָן וַתֹּאחַז בּוֹ הָאֵשׁ
וְתִשְׁעַת הַפְּצוּעִים נִלְכְּדוּ בַּבִּיתָן
שָׁם נָפְלוּ גִּבּוֹרִים מִשִּׁרְיוֹן וְחֶרְמֵשׁ
בְּעֵמֶק דּוֹתָן
וְהַדֶּרֶךְ עוֹלָה שׁוּב לְהַר הַבְּרָכָה
וְאָדֹם הוּא הַפְּרִי הַמַּבְשִׁיל בַּבֻּסְתָּן
מָה שְׁלֵווֹת הַדְּרָכִים, מָה יָפָה הַמְּנוּחָה
לְעֵמֶק דּוֹתָן
בניגוד ל"עמק דותן" שנכנס לפנתיאון של הזמר העברי ואף רוקדים אותו בחוגים לריקודי עם, השיר "תל פאחר" שכתבה דרורה חבקין ללהקת פיקוד הצפון והלחין דני ליטני, לא שרד את שיני הזמן.
תל פאחר
קום ניסע לתל פאחר
בדרך לא דרך
בין גושים נוצצים של בזלת.
כאן שמונה טנקים עלו נשארו שלושה
תחת אש מפלסים להם דרך גישה
כאן עקפנו בדרך, בדרך קשה
כאן הופגזו באש גיהנום מחרישה
מעלינו חומה של בטון חמושה.
אם תראה את תל פאחר
במרומי הרמה
שם הרוח עזה ומיללת.
על גדר מוקשים חייל בגופו נשכב
לרעיו הוא קרא לעבור מעליו
אז פנים אל פנים התנהל הקרב
עד אשר טוהרו כל עמדה ומוצב
מפקדו של הגדוד כאן נתן את חייו.
אם תהיה בתל פאחר
את גולני תזכור
גדוד ברק כל חייל כמו אלף.
כי בשבע השעות של אותו יום ו'
לא נשכח מפקד ותריסר לוחמיו
שחרפו את נפשם על כיבוש המוצב
לא ישכח אף חייל את רעיו מפקדיו
כי היום הוא חייב לנופלים את חייו.
אל תשכח את תל פאחר
בדרך לא דרך
בין גושים נוצצים של בזלת.
עד כאן השיר. אני מעתיקה מתוך האתר "הקרב על תל פאחר": "כיבוש מוצב תל פאחר הסורי במלחמת ששת הימים הוא אחד הקרבות הקשים וההרואיים בכל תולדות צה"ל. הקרב התרחש במסגרת כיבוש רמת הגולן, ביום ששי, א' בסיוון תשכ"ז, 9 ביוני, בביצוע גדוד 12 של גולני, הטנקים והסיירת... במהלך שלוש שעות וחצי של לחימה, בוצעו מעשי גבורה, תושייה, הקרבה ורעות. אחת הפעולות האמיצות הייתה של שני לוחמים שנשכבו על הגדרות, כדי לאפשר להם לדלג במהירות אל תוך שטח המוצב. מכאן נוצר מטבע לשון בחברה הישראלית – לשכב על הגדר בשביל החברים. בקרב שהתחולל מטווחים קצרים בתעלות ובבונקרים, ובדרכים הסמוכות למוצב, נהרגו 34 לוחמי גולני ושריון, ועשרות נפצעו.."
מסתבר שהקרב הזה הדהד גם לדורות הבאים:
בשנת 1975 אהובה עוזרי כתבה ושרה את "הרמה" - על קרב תל פאחר. השיר הפך ללהיט בשנות ה-70 בשכונות וברחובות ונכלל באלבומה הראשון "היכן החייל" וכך היא סיפרה על נסיבות כתיבת השיר: "השיר יצא אחרי שאחד החברים שלי, אחד הניצולים מהקרב, הכינוי שלו היה 'בזה', הוא היה מנתניה, בעל מועדון, בא אליי הביתה (לכרם התימנים בת"א) וסיפר לי מה קרה וביקש שאכתוב על זה שיר".
ובשנת 2022, כלומר לפני שנתיים, נולד השיר "עד לתל פאחר": רמי קלינשטיין הלחין את מילותיה של דסי פאר- דרור. שניהם הגשימו את חלומו רב השנים של אורי קידר שנפצע בקרב במלחמת ששת הימים וביקש לזכור ולא לשכוח את הקרב העקוב מדם.
עד כאן על תל פאחר, ונזכיר גם את "גבעת התחמושת" שכתבו יורם טהר לב ויאיר רוזנבלום על פי עדויות הלוחמים בקרב לכיבוש גבעת התחמושת.
ומאז לא נכתבו יותר שירים על קרבות. השירים שנכתבו במלחמות הבאות הם נושא לכתבה נפרדת, שלא לדבר על המלחמה שאנו בעיצומה כבר חודשים רבים ומידי יום יוצא למרשתת שיר חדש- להערכתי כבר יותר ממאה שירים לפחות – אבל תהום פעורה בין החיילים הלוחמים בשטח לבין האומנים הכותבים ושרים את השירים: אפילו זמרים שחזרו משדה הקרב (ואחד מהם אף נפצע) לא מספרים בשיר את סיפור הקרבות. ואת הסיבות לכך, ייטיבו בוודאי לחקור הסוציולוגים....אני רק סיפרתי לכם את העובדות.