שחרור מחבלים. ארכיון
שחרור מחבלים. ארכיוןצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

על היקפי חזרתם של משוחררי עסקאות קודמות לזרועות הטרור שוחחנו מעם עו"ד מוריס הירש, סא"ל במיל' ובכיר הפרקליטות הצבאית בעבר.

"במסגרת תפקידיי בפרקליטות הצבאית עסקתי לא מעט גם בשחרורי מחבלים וגם בחזרתם לכלא עקב חזרתם לפעילות טרור. ראינו שכחמישים אחוז ויותר מהמחבלים שמשתחררים בעסקאות חוזרים לטרור", אומר הירש ומציג כדוגמא את השלב הראשון של עסקת שליט:

"475 שוחררו ומתוכם 120 ליהודה ושומרון וישראל, ומתוכם כ-70 חזרו לכלא בגלל ביצוע עבירות טרור נוספות בתוך שלוש שנים. כלומר שמדובר ב-55-60 אחוזים שחזרו לטרור כמעט באופן מיידי", הוא אומר וראוי לציין כי בהחלט יתכן וישנם עוד רבים שחזרו לטרור אך לא נתפסו.

לכך מוסיף הירש ומציין את השיעור הגדול שידוע על חוזרים לטרור מקרב אלה שהועברו לעזה וכך גם אותם שהוצאו לחו"ל. הירש מציג דוגמאות ממוקדות לכך. "המחבלים האלה לא משתקמים. הם חוזרים לפעילות הטרור, גם לאחר העסקאות מתוך הבנה שביום מהימים ישראל תיכנע ושוב תשחרר אותם לחופשי", הוא אומר ומדגיש את העובדה שקיומן של עסקאות מעין אלה מעודד את המחבלים לשוב לזרועות הטרור ביודעם שהעסקה הבאה היא רק עניין של זמן.

"זה חלק מהכרסום של ההרתעה הישראלית. הפלשתינים חוגגים 42 הזדמנויות שונות שבהן ישראל שיחררה מחבלים, אם כחלק מעסקאות ואם כמחוות לפלשתינים או לכל יו"ר חדש שהגיע לשם. יש 1001 תירוצים לשחרר מחבלים", הוא אומר ומזכיר את עסקת טננבאום, את העסקה לשחרור גופות החיילים שנהרגו בגבול הצפון ועוד אירועים רבים שנשכחו זה מכבר מהתודעה הישראלית, אך הם מוכרים היטב כמעודדי טרור ברחוב הישראלי.

עוד שאלנו את עו"ד הירש אודות המהלך המשונה והמוזר בו נדרשו המחבלים המשתחררים לחתום על הצהרה לפיה לא ישובו לעסוק בטרור. מניין באה האמונה שהם יעמדו בחתימתם? זו, אומר הירש, אחת ההמצאות של עסקת שליט. המשתחררים נדרשו לחתום על מסמך שבו הם מתחייבים שלא לשוב לטרור. המסמך היה חסר משמעות לחלוטין והראיה לכך היא כפולה, גם משום שלאותם מחבלים לא הייתה כל בעיה לחתום ולחזור לטרור עם שחרורם, וגם משום שאותם שהתעקשו שאינם מעוניינים לחתום, שוחררו בכל זאת. אותם סרבני חתימה ידעו מלכתחילה שבכוונתם לשוב לטרור ולכן לא רצו להצהיר על כך, ואכן הם שוחררו כשאר חבריהם.

לטעמו של הירש המסמך לא נועד לצרוך משפטי כלשהו, אלא לצרכי תודעה ישראלית, על מנת שניתן יהיה להציג בפני הציבור הישראלי מעין הוכחה לכך שהכול נעשה על מנת למנוע מהמחבלים את החזרה לטרור. כאן הוא מעלה את השאלה מדוע ישראל המתינה עד לחטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים על מנת להחזיר לכלא את אותם 70 ששבו לזרועות הטרור. "גם בעמידה בקפידה על תאי השחרור אנחנו לא מצטיינים. אולי אם היינו עומדים על הדברים והיינו מחזירים לכלא מיד את מי שהפר את התנאים הינו מונעים את העיסוק במעצר משוחררי שליט בחטיפת שלושת הנערים".