חרדי בכניסה ללשכת גיוס
חרדי בכניסה ללשכת גיוסצילום: חיים גולדברג, פלאש 90

היום מופיעה בעיתון "בשבע" מודעה מטעם עשרות מרביצי תורה, גברים ונשים, הקוראת לחברי הכנסת שלא להצביע בעד החוק הבא לפטור כל חרדי מלצאת למלחמת מצוה. אף אנוכי צירפתי את חתימתי.

החוק הבא לפטור כל תלמיד ישיבה מלצאת למלחמת מצוה, אין בו לא תורה ולא דרך ארץ. אין כל הלכה הפוטרת לומדי תורה ממלחמת מצוה. תוכחת משה לבני גד ובני ראובן, וקללתה של דבורה הנביאה לנמנעים מלצאת למלחמה בסיסרא, חלות גם היום.

הטענה שהם שבט לוי מופרכת, מפני שהלוויים עצמם אינם פטורים. כך קראנו: "וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חי חַיִל רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג"; ועל כך נכתב בגמרא (ברכות יח ע"ב): "רב פעלים מקבצאל: שריבה וקבץ פועלים לתורה; והוא הכה את שני אראל מואב: שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני". על זה כתב רד"ק: "ואעפ"י שהיה בניהו כהן, ואסור להיטמא למתים, להילחם באויבי ה' הוא מצוה וכשציוה הקב"ה להילחם בשבעה גויים ובשאר האומות המצרות לישראל, לא חילק בין כוהנים לישראל".

כיצד בונים את פטור לומדי הישיבות על הפטור כביכול של הלויים, כשהלויים עצמם אינם פטורים ממלחמת מצווה? מלבד העוול שבאי יציאה למלחמת מצוה, יש כאן גם התרגלות לשיבוש דרכי הלימוד והוא יכול לעבור גם לתחומים אחרים.

אולם, אחר כל האמת הזו, יש להביא עוד דברים בחשבון. אי הצבעה בעד החוק השיקרי והמעוות הזה, ובעקבות כך יבוא גיוס כפוי על הנמנעים מכך, עלול להביא לנזקים חמורים במערך הפוליטי. הממשלה תיפול, ניגרר לבחירות תוך כדי מלחמה, ייתכן שיבוא שלטון שייכנע לדרישה להפסקת המלחמה, ואותו שלטון ייכנע גם לדרישת החרדים, כי "רק לא ביבי" גובר על כל שיקול אחר.

את ההכרעה בשיקולים הללו יש להותיר בידי הפוליטיקאים אשר הופקדו על כך ואשר עליהם אנו מתפללים "שלח אורך באמיתך".

הפיסקה בכרוז, הקוראת להם להתעלות מעל "לשיקולים פוליטיים צרים" אינה במקומה. לא נחשדו על כך. אפשר שיהיו בבחינת "אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר" והם יצטרכו להכריע.

אפשר שיגיעו למסקנה שעליהם להצביע בעד חוק שקרי זה. הם יהיו כיעקב אבינו האנוס לשקר במצוות אמו, והוא "אנוס וכפוף ובוכה". כמדרשים בבראשית תולדות.

אנו נדון אותם לכף זכות.