זמירות חדשות הנשמעות מפיהם של מנהיגי המפלגות החרדיות לאחרונה נשמעות לאוזניי כטקטיקה חדשה שנוקטים הפוליטיקאים החרדים כדי למלט את עצמם, או להרוויח זמן נוסף שוב – גם בזמן חירום ומצוקה לאומית – משותפוּת בנטל הביטחוני (והלוואי שאני טועה).
היה עדיף שלא היו מביעים את דעתם בנושא בטחוני שמראש הם, לשיטתם, לא שותפים בו.
בזה אחר זה שחררו הפוליטיקאים החרדים רמיזות כי יתמכו בעד הסכם חטופים גם ללא שראו והבינו על מה ההסכם. נראה שהכלל שטבעו חז"ל "חלֵל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" אומץ על ידי ההנהגה החרדית בחושבה לכאורה, כי אילו תתמוך בקבלת הסכם בכל מחיר – תורד חרב הגיוס מעל צוואר הלא-לומדים מקרב צעיריהם.
נשיאה במשא הציבור היא איום חמור ועצום – ואם יתמכו בהסכם, השמאל יתרצה והחרב תורד או תדחה לעת עתה.
כמובן מדובר בטעות חמורה וטראגית, תורנית ומוסרית.
בכך מפסידה ההנהגה החרדית את כל עולמה. מבחינה הלכתית קובעים חז"ל כלל ברור ונחרץ "אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם". זהו הדין במקרה של חטיפה פלילית או לצורכי ממון. ייתכן אומנם (מסברא) שבאירוע מלחמתי, לאומי, כשהרגישות עולה, אפשר לפדות שבויים גם תמורת ממון רב, אבל ברור למעלה מכל ספק שתמורת סיכון מוכח בחיי אדם – כפי שלמדנו וחווינו מעסקאות קודמות – אין פודים את השבויים ולכל הפחות יש לוודא כי מתקיימים תנאים מהותיים ביחס לשחרורם ולא רק התחייבויות סרק בינלאומיות. האם דמם של הרוגי העבר "סומק טפי"- אדום יותר, מדמם של ההרוגים העתידיים חלילה? האם המנהיגים החרדיים יוכלו לרחוץ בניקיון כפיהם ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה".
גם מבחינה מוסרית הם מפסידים את עולמם. ההתחנפות הבלתי-ראויה הזו, החיזור אחר השתמטות של מי שאינם לומדים, הוא פגם מוסרי ממעלה ראשונה. אותם חרדים שאינם לומדים ואדרבה יוצאים לשוק העבודה אך לא משרתים בצבא – בעיקר במילואים – אינם נושאים בעול עם חבריהם־אחיהם ואינם יוצאים ל"עזרת ישראל מיד צר". כמה הזוי וכמה בזוי. אוי למושג "תורתו אומנותו" שנהפך קרדום להשתמט על ידו, ולוואי ואני טועה.
עסקת חטופים יכולה להתקבל גם במחירים כבדים אך לא - במחיר הפסקת הלחימה והכרעת הכוח המרכזי של החמאס וגם לא במחיר עזיבת הרצועה.
כל אחיזה שאינה בשליטה ישראלית לזמן ממושך בשטח לא תוכל למנוע שיקום של תת-הקרקע והתעצמות החמאס בעוד אינספור מנהרות, דבר שיביא שוב למתקפות אכזריות על מדינת ישראל ועם ישראל.
האומנם זוהי דרכה של הנהגה תורנית אחראית? אתמהה.