התחלה// לפני 74 שנה, נולד וגדל בירושלים. רביעי מתוך חמישה אחים.
אבא// פרופ' יהודה אליצור ז"ל, חוקר מקרא. "אבי ומורי בכל המובנים. אבא הנחה אותי באורחות חיים, בהסתכלות מקורית על העולם ובאמונה בריאה ופשוטה. הוא אמר: אל תעריץ אף אדם, אבל תעריך כמעט כל אדם. תשאף ללמוד מכל מי שאפשר".
אמא// רבקה אליצור ז"ל, מורה וסופרת ילדים מוערכת. בין ספריה 'שלום לך אורחת', 'נחמד מכל ימים' ועוד. "אישיות קסומה. אפשר לראות בספריה איך היא מחנכת בלי לחנך. מספרת סיפורים מעניינים ותמיד יש בהם ערך מוסף. הייתה אמא חמה ואוהבת".
חוויה אינטלקטואלית// "לאבא ואמא הייתה זוגיות מיוחדת. אמא הייתה צעירה מאבא בעשר שנים והיה ביניהם קשר מאוד עמוק, גם רוחני וגם לימודי. אני זוכר לשבח את שולחן השבת של אבא ואמא. היו גם מאכלים טעימים וגם דיונים מרתקים. שבת בבית הייתה חוויה אינטלקטואלית מרוממת".
רחביה// נולד וגדל בשכונת גאולה הירושלמית. "זה היה קרוב לשדות ולגבול הירדני ושיחקנו הרבה במרחבים. היו שם חיי שכונה ערים מאוד". בגיל עשר עבר עם משפחתו לשכונת רחביה. "מאז לא היה את ההווי הזה של שכונה, שמישהו שורק וכולם יוצאים החוצה".
תיכונית// למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר. "אני זוכר את היום הראשון שהגעתי לישיבה והרעש וההמולה של בית המדרש עשו עליי רושם גדול. הר"מים ידעו להאהיב עלינו את הגמרא. ראש הישיבה הרב אריה בינה היה תלמיד חכם מופלג ואישיות מיוחדת במינה. הייתה בישיבה אווירה לימודית של מצוינות ותחרותיות מסוימת. בין החברים בכיתה נמנו הרב שג"ר, הרב שבתי סבתו, שמעון אדלר, הרב יגאל קמינצקי ועוד".
גרעין נח"ל// למד בישיבת כרם ביבנה במשך שנה ואז התגייס לנח"ל. "בזמנו היה נהוג שכל החברים מבני עקיבא הולכים יחד לגרעין הנח"ל. עשיתי טירונות בנח"ל והגענו לקיבוץ עין הנצי"ב לשל"ת. הרגשתי מוזר שבאמצע הצבא מצאתי את עצמי עובד במשק או מורה מחליף בשדה אליהו. רציתי להיות באמת חייל ועברתי לסיירת שקד להמשך השירות". במילואים היה בצנחנים.
מלחמה// למלחמת יום הכיפורים יצא כחודש לאחר שהתחתן. "זכיתי להיות בין הצנחנים שעברו את תעלת סואץ בסירות גומי בליל כ' בתשרי. בפרוטקציה מיוחדת מאת ה' הייתי בפלוגה שהייתה בקו האש הראשון לאורך כל הלחימה, עשתה את כל הטעויות האפשריות, וחזרה מהמלחמה עם הרוג אחד ופצוע קל אחד. בכל ליל כ' בתשרי אני מכנס את החברים להודות על הנס הגדול".
לשון// סיים תואר ראשון ותואר שני בחוג ללשון באוניברסיטה העברית בירושלים. "הלכתי ללמוד לשון בזכות המורה ללשון בנתיב מאיר. הוא לימד כל כך מעניין את החומר, שאמרתי לעצמי שארצה ללמוד את זה יותר בהרחבה. בשלב הראשון התחלתי בלימודי לשון ומתמטיקה, אבל אחרי סמסטר אחד הבנתי שמתמטיקה לא מעניינת אותי מספיק ועברתי ללימודי לשון ותלמוד. קניתי שם כלים ללימוד שהולכים איתי עד היום".
השפה העברית// "כשאתה לוקח מילה או תבנית לשונית בעברית ומשווה אותה לארמית אתה מגלה דברים מעניינים. זה גם נותן כלים להבין את התנ"ך. זה עולם ומלואו וזה מרתק אותי". היה חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר פעיל בוועדת השמות הממשלתית. "אני מקדיש הרבה זמן לתחום הזה, שהוא בעל משמעות לאומית לדורות".
דוקטורט// כתב דוקטורט בנושא שמות מקומות עתיקים שנשתמרו בפי הערבים בארץ. במחקרו בחר 177 שמות עתיקים של מקומות בארץ שנשתמרו בפי הערבים. "זה נושא שמרגש ומרתק אותי, כי אתה קורא למשל על מקום בספר בראשית ורואה אותו חי וקיים עד עצם היום הזה. חקירת שמות מקומות יכולה ללמד גם עובדות היסטוריות חשובות". עבודתו הייתה הבסיס לספרו 'שמות מקומות קדומים בארץ ישראל: השתמרותם וגלגוליהם'.
חש את הארץ// בשבילו חקר ארץ ישראל אינו רק מקצוע אקדמי, אלא הרבה מעבר לכך. "לחקור ולראות את המקום שבו דרכו אבותינו - עושה עליי רושם גדול. אני מרגיש חוויה מרגשת כשאני רואה את סיפורי התנ"ך קמים ועומדים לנגד עיניי. יש דבר מרגש מזה? זה הרבה מעבר לחוויה אינטלקטואלית. זה לחוש את הארץ".
החצי השני// מטי (72), הייתה מורה לספרות ותנ"ך, כיום בגמלאות. נשואים מזה חמישים שנה. "הכרתי אותה באוניברסיטה כסטודנטית ללשון. אישה יפה ומוצאת חן בעיני כל רואיה. מורה בחסד. ניחנה ביחס אנושי לכל אדם. אשת חיל שלי. היא הכול בשבילי".
הנחת// שישה. נילי, בת 49, פרופסור לתנ"ך ומזרח קדמון. אחריה רחלי ז"ל, בעלת צרכים מיוחדים. "ילדה יפה ומתוקה. הייתה בהוסטל נהדר לילדות מיוחדות. נפטרה בגיל 38 לפני תשע שנים כתוצאה מחנק. נקברה בעפרה". הבת השלישית אפרת, בת 45, מטפלת הוליסטית. אחריה רבקי, בת 43, "שקרויה על שם אמא שלי", מתמחה בפענוח כתבים עתיקים. יעקב, בן 35, מהנדס בניין, והבן הקטן יונתן, בן 31, רווק וגר בירושלים, "כרגע מגויס".
עפרה// היה ממייסדי היישוב עפרה שבבנימין. "עפרה נוסדה בט' באייר תשל"ה, ולא מזמן חגגנו 49 שנים להקמתה. חצי שנה אחרי הקמתה הגעתי להדריך בבית ספר שדה עפרה. באותו זמן גרנו בירושלים. בחנוכה תשל"ז קבענו את ביתנו בעפרה. התיישבנו בבתים של המחנה הצבאי הירדני, בשטח של 30 מ"ר. הרגשנו שאנחנו עושים היסטוריה. במעשה ההתיישבות נתנו את התשובה לקב"ה על החסדים שעשה איתנו".
ספר// יצא לגמלאות בגיל מוקדם יחסית, והקדיש כמה שנים ללימוד הלכה בעומק ואף נבחן בבחינות הרבנות. ספרו 'מקום בפרשה' יצא לאור בעקבות שיחות שנתן בימי שישי במשך שנה בערוץ מורשת. "הספר זכה לכמה הדפסות חוזרות ולתפוצה יוצאת דופן ביחס לספרי עיון, שהפתיעה אותי. הוא אף תורגם לאנגלית".
באים לפרופסור// "עוד מתנה טובה שקיבלתי מה' היא הקלטת שיעורים ושיחות שלי שעלו לרשת ונצפים על ידי רבים, מה שהפך אותי ממרצה שמדבר בפני 15 סטודנטים מנומנמים לאיש שמזהים אותו לפעמים גם בתל אביב. במיוחד מדובר בראיונות שעשה אלכס צייטלין. אלכס יצר מערכת גדולה של שיחות מוקלטות בשם 'באים אל הפרופסורים' (BEP) שרצה ברשת וזוכה לצפיות רבות".
אחי// אחיו הוא הפובליציסט והעיתונאי אורי אליצור ז"ל, שהלך לעולמו לפני עשור. "אורי היה אישיות שמאוד השפיעה עליי. הוא לימד אותי לקרוא הרבה לפני שלמדנו בבית ספר, לימד אותי שברים בכיתה ב'. הוא היה מנהיג כבר מילדותו ואיש חזון. אורי היה ממייסדי עפרה והוא זה שהביא אותנו לכאן. שבועיים לפני מותו, ביום העצמאות, עלה על הבמה בעפרה להדליק את משואת המייסדים ואמר: יפה שעה אחת של הלל והודיה להשם בעפרה - מכל חיי העולם הבא. ואת זה אמר אדם שידע שתכף הוא מגיע לשם".
עוד נשוב לשם// משוכנע כי במסגרת ניצחון על חמאס יש להתיישב ברצועת עזה. "חייבים ליישב את חבל עזה. זו הזדמנות היסטורית שאסור לנו להחמיץ. הנושא מדאיג אותי מאוד. אני אפילו מתעורר בלילה עם המחשבה שצריך לפעול כדי לקדם את ההתיישבות בעזה. הקב"ה הוביל במאתיים השנים האחרונות מהלכים שאף אחד לא דמיין, ואנחנו מצידנו חייבים להפוך את הקללה בעזה לברכה".
אם זה לא היה המסלול// "שמח בעשייה שלי. ממילא אני כבר מתפזר על הרבה נושאים, ולכן שמח על כל תחום שלא מעניין אותי ולא מפזר אותי יותר".
*** במגרש הביתי ***
הבוקר שלי// בדרך כלל הולך לישון די מוקדם וקם די מוקדם. "אני משתדל לעשות ריצת בוקר או התעמלות קצרה כשאפשר. מקדיש בדרך כלל שלושה בקרים בשבוע ללימוד הלכה. יושב כל הזמן מול המחשב עד שאני עייף מאוד בערב".
פלייליסט// "פחות בתחום. שורק שירים מכל הסוגים באמבטיה ובמטבח. זמירות השבת לצערי במגמת דעיכה, כמו אצל רוב בני דורנו".
השבת שלי// "לפני שנים השבת הייתה יום עבודה קשה: קריאת התורה והכנתה, שיעור ברמב"ם, שיעור על נושאים בהלכה. יום אחד חדלתי ועברתי למנוחה וקדושה. כעת יש לי שתי קביעויות לימוד עם חברים ושבת מנוחה באמת".
דמות מופת// "השנה התוודעתי לדמותו של מיכאל הלפרין, דמות מרשימה מתקופת העלייה הראשונה והשנייה, נכדו של המלבי"ם, קונה אדמות חדרה ונס ציונה. בקונגרס הציוני בשנת 1903, כשנורדאו הציג את רעיון אוגנדה, הוא הפך את האירוע עם שירה אדירה על ציון, שאליה הצטרף הקהל. על קברו קראתי את הפסוק 'ויהס כלב את העם ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה'".
מפחיד אותי// "מנסה לחנך את עצמי לפחד רק מה'".
משאלה// "ליישב את חבל עזה, או לפחות להתחיל בכך".
כשאהיה גדול// "לפרסם את כל מה שבאמתחתי. שמורות אצלי במחשב תיקיות הכוללות מאמרים שפורסמו והתכתבויות ורשימות לפי נושאים. הם שכנו בעבר בצורת דפים ב'מגירת רעיונות', ובעזרת שני חברים נאמנים עברו ניפוי ונסרקו או הוקלדו. אם אזכה, אמשיך לכתוב עוד דברים בתורה ואמונה".
לתגובות: rivki@besheva.co.il
***