76 שנה אנחנו מציינים וחוגגים את חג השבועות, חג מתן תורה, כאזרחי מדינת ישראל הריבונית.
76 שנים בהן אנחנו חוגגים את קבלת התורה על אדמת הארץ שהקמנו בדם ועמל רב ונבנתה על יסודות חזון הנביאים, הדת והיהדות. אולם למרות כל אלה, נראה שטרם השתרשה בתוכנו ההבנה וההפנמה, לפיה אנו חיים כיום במדינה יהודית המבוססת על עקרונות התורה והיהדות, ופועלת ברוחן.
השנה האחרונה, הציגה לנגד עינינו באופן קשה ומציאותי, את עוצמת התחושות הגלותיות והצורך להיאבק בקנאות על שמירת התורה. רואים זאת במאבק על חוק הגיוס, בסאגת העבודות על איילון, במחלוקות על תחבורה ציבורית בשבת ובעוד ועוד מקומות.
הרצון, החשוב והמקודש יש לומר, לשמור על תורת ישראל הופך לוחמני ומתגונן, כאילו נשכחה העובדה שאנו חיים במדינה שנוסדה על בסיס היהדות והדת. אותה התנהלות ממשיכה בקו ישיר עם הבידול וההסתגרות אותם מנסים להשריש קבוצות פוליטיות מסוימת.
כאשר אם לא די בכך, נראה שבשנה האחרונה אותה גישה הופכת לאסטרטגיה של ממש כאשר כמדינה אנחנו אט אט עוברים ממודל לאומי של "חלק ממשפחת העמים" אל "עם לבדד ישכון". יש, וצריך להיות, למדינת ישראל היום מספיק ביטחון עצמי, להיות בטוחה במקומה ובדרכה בתוך העולם הגדול. איננו יכולים להרשות לעצמנו להילחם מול כל העולם עם הראש בקיר.
אנחנו נמצאים בעת משבר ואתגר גדול לעם ישראל – בצד הבטחוני אנו נלחמים במספר רב של חזיתות במערכה מתישה ומתמשכת, בשדה החברתי אנו נמצאים בתוך משבר עמוק שהתבשל לאורך שרשרת מערכות בחירות, מחאה סביב הרפורמה המשפטית ופריצת מלחמה בשיאו של המשבר.
בחג מתן תורה הקרוב, זהו הזמן להיזכר ולהפנים שמדינת ישראל, עם ישראל ותורת ישראל – אחד הם. מדינת ישראל צמחה וגדלה לאורך השנים לאורה של תורת ישראל – מרבית הציבור הישראלי מחובר בשורשים ליהדות, ורואים זאת בחגים כמו פסח ויום כיפור בהם כלל העם לוקח חלק. אין לזה אח ורע בעולם ועלינו לשמור ולחבק עובדה זו.
התרגלנו לחיות שנים ארוכות בגלות, שם נאלצנו לשמור על תורת ישראל בקנאות מתוך הבנה שאם לא נשמור עליה, ירמסו אותה והיא תאבד לנו מבין הידיים. יהודי הגולה, חיו בתחושה ממשית כי הם "קו ההגנה האחרון", והחשש וההגנה מפני התבוללות נמצאת באחריותם. עם כל הקשים והתלאות שאנו עוברים כעם, אנחנו נמצאים היום במקום אחר לגמרי.
מדינת ישראל היא מדינה יהודית לאומית אשר פועלת על פי עקרונות היהדות, אם זה ביחס ליום השבת, חגים, חוקים, ייצוג פוליטי ועוד ועוד. השילוב המיוחד והעדין הוא מה שמייחד אותנו כעם. מצד אחד מדינת ישראל היא בירת הייטק בינלאומית, עם כלכלה חזקה ומתקדמת ולצד זאת המדינה שהינה מדינה יהודית בפועל הפועלת ברוח היהדות, והשילוב הזה הוא יקר מפז. הרצון לשמור על התורה בקנאות, מסוכן ועלול לערער את אותו איזון מיוחד וחשוב.
ההבנה של כל הצדדים כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית לאומית הפועלת ברוח תורת ישראל היא חשובה מאין כמוה ויכולה לסייע לחברה הישראלית. היא תשדר מסר מרגיע, תקרב את הציבור הרחב ליהדות ותחזק את החוסן החברתי שכה חשוב לנו בימים אלה.
לימוד ליל שבועות במאות מרכזים ומוקדים בכל רחבי הארץ אשר מתקיים מתוך רצון ואהבה לדת, ללא כל "חובה חוקית", מוכיח יחד עם שבתות וחגים ושאר דוגמאות לרוב, שאנו חיים במדינה יהודית. עלינו להמשיך את המגמה בה כל אחת ואחד יוכלו למצוא את המקום שלהם ביהדות. חוקים וכפיה רק מרחיקים את היהדות מהיהודים.
קבלת התורה, בכל דרך ופרשנות, על ידי כלל העם היהודי תהווה פריצת דרך לחיים משותפים במדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון גשר הפועל כבר למעלה מ-50 שנה לחיבור וחיזוק הקשר בין חלקי העם השונים