השתמטותם אומנותם - כך מבטלים מצווה

1. חיים רמון שימש שנים רבות ח"כ ושר, ואמר לדעת לקרוא מסמכים, ובעיקר לפענח תמונה שמצטיירת מן הנתונים הגולמיים המונחים לפניו. אבל מסתבר שגם פוליטיקאי מקצועי כמותו מתבלבל.

השבוע זה קרה כשהצהיר רשמית: 'נשמטה לי הלסת'. וכל כך למה? התברר לו על בסיס דו"ח מבולבל ושגוי שפירסם מרכז המידע של הכנסת, שאף שמאז ה-7 באוקטובר התייצבו בבקו"ם 4,000 צעירים חרדים שביקשו להתגייס, נדחו כבר בשלבים הראשונים 3,120 מהם. כלומר, 78% מכלל המעוניינים להתגייס, נדחו בתואנה שהם בלתי מתאימים ובלתי כשירים רפואית. ושואל רמון ובצדק: האם הצבא הפסיק לגייס חיילים עם פרופיל נמוך ליחידות תומכות לחימה, למודיעין, להדרכה, למחשבים ולפיקוד העורף?

אבל מתברר שרמון הציג נתונים חלקיים, שגויים. הוא אמנם היה נאמן לנתונים שסיפק מרכז המידע, אבל הנתונים האמיתיים הללו הם רק חצי מן האמת. וחצי אמת, כידוע, גרועה משקר.

מתברר שהרוב המכריע של ה-4,000 הללו, שמרביתם נדחו, אינם חייבי גיוס גילאי 18-21, אלא בני 26 ומעלה, שמחמת גילם מתגייסים, אם בכלל, לטירונות מקוצרת של שבועיים בלבד. הללו מגיעים כדי לצאת ידי חובה בלבד – על מנת לזכות בהטבות שונות של חייל משוחרר, מבלי שבאמת תרמו משהו חיוני לצה"ל. מה גם שלצה"ל אין באמת מה לעשות עם הקומבינטורים האלה, בעלי הכשרה מקצרת כל כך.

אמור מעתה: נכון ש-3,120 מכלל ה-4,000 שהגיעו לבקו"ם נדחו, אבל גם נכון שצה"ל בהחלט אינו זקוק לסוג זה של שירות שיש בו עיגול פינות קיצוני: שבועיים טירונות בלבד והביתה. נתון זה, שבעטיו נשמטה הלסת לרמון, הועלם מידיעתו, ונמצא שהוא כשל והכשיל רבים שאימצו את נתונים המעוותים, שהשורה התחתונה, השגויה, בהם היא על פי רמון שמוט הלסת: "הצבא לא ערוך לגיוס חרדים המוני ובעצם לא רוצה בכך".

2. ואחרי שאמרנו את כל זה, עדיין חובה לזעוק ולהתריע על ההתעלמות הסיטונית של המנהיגים החרדים מפני חובת הערבות לכלל ישראל, שעליה כבר ציוונו משה רבינו: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?", וחז"ל הורונו בעקבותיו ש'במלחמת מצווה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה' (משנה סוטה, ח', ז'), וגדולי הפוסקים אימצו הלכה זו, ובראשם הרמב"ם שגם כתב על המשתמט מנשיאה בעול כי אדם כזה 'חִלַּל אֶת הַשֵּׁם, וּבִזָּה אֶת הַתּוֹרָה, וְכִבָּה מְאוֹר הַדָּת, וְגָרַם רָעָה לְעַצְמוֹ, וְנָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַבָּא". מחוייבויות אלה שמקורן בסיני, אינן כפופות אפילו לא לעמדות הצבא בסוגיות גיוס חרדים, בוודאי לא לעמדת העסקונה.

על פי חישובים שונים, אמורים 36,000 החרדים גילאי 18-21, להוסיף לצה"ל עוד 7-8 חטיבות חדשות, להקלה ניכרת של בעיות הביטחון השוטפות, ושל העומס הרובץ על שכמם של המילואימניקים והסדירים.

3. בטור שהופיע כאן בשבוע שעבר, הועלו כמה רעיונות לעידוד שיעורי ההתגייסות. בין היתר הוצע על הפעלת שיטת 'מי שלא נותן כלום לא יקבל כלום'.

הועלתה גם ההערכה שלא החשש מפני הִתְחַלְּנוּת ולא סיסמת 'תורתו אומנותו' המנוצלת בידי רבים שהשתמטותם אומנותם, חוסמים את דרכו של המלש"ב החרדי לבקו"ם, כי אם ה'השקופע' המעוותת, הגורסת כי נאסר על יהודי שומר תומ"צ לסכן חייו להצלת יהודי מחלל שבת וזולל נבילות וטריפות.

כנגד 'השקופע' זו קשה להיאבק, אלא רק אם תפורסם דעת תורה משמעותית, שאין לדעה זו כל אחיזה הלכתית, ושישראל אע"פ שחטא ישראל הוא. וכנגד החשש להִתְחַלְּנוּת, הציעו כמה קוראים שצה"ל והחרדים גם יחד יבצעו סוויץ' רעיוני וייכנסו למודם הפעלה חדש כפי שעולה מן הנייר של האלוף אליעזר שקדי:

הרמטכ"ל יגדיר תפקיד צבאי חדש ושמו 'חייל לומד', ויממן הקמת ישיבות הסדר חרדיות או מכינות קדם צבאיות חרדיות, עבור צעירי החרדים שישלבו ספרא וסייפא, ויילכו בדרכם של תלמידי ענק חכמי התלמוד, רבי עקיבא הגדול, ששיקם את מעמדה של התורה בישראל. מוסדות תורה אלה יוקמו, ברור, לא בבני ברק ולא במאה שערים, כי אם לאורך הגבולות – בעוטף, באילת, בבית שאן, על קו התפר בשרון, ברמת הגולן, בקרית שמונה וכדומה. כל אחד מתלמידי מוסדות צבאיים-תורניים אלה, שיתוחזקו בידי צה"ל, יצוייד בנשק אישי לאחר אימון מתאים (ללא מדריכות בנות), וניתן יהיה להטיל עליהם משימות בט"ש (שמירות וכדומה) לעת מצוא. כך יוכלו הבחורים לקיים מצוות הגנת ישראל מול צר, לאסוף לעצמם ערימות ערימות של זכויות, ואגב אורחא גם יוכלו להקרין מאור התורה על סביבותיהם.

אך מעבר לכל אלה, תכנית זו תעניק לכל בחור וטוב את הזכות לקיים מצווה נדירה שנשחקה באלפיים שנות גלות. כל אחד יוכל להוכיח באמצעותה, כי אין הוא בורר לעצמו אלו מצוות ראויות להיעשות על ידו ועל אלו יוותר.

אבל הם מתנדבים לוותר על מצווה חשובה הכתובה בתורה למען 'פרומקייט' יתירה, שלא צוו עליה. הייתכן שיהודי ירשה לעצמו לברור אלו מצוות לקיים ואלו לא?

מסתבר שבהחלט ייתכן. רחובות השכונות החרדיות בבני ברק ובירושלים מלאים יהודים שהחליטו במודע לבעוט באחת ממצוות התורה הבסיסיות – של יציאה מחדרם על מנת להתגייס לעזרת ישראל מיד צר, וכל זאת רק בשל המצאה של 'פרומקייט' חדשה, מקרוב באה.

4. חובה לזכור כי בעבר התייחס הציבור החרדי אחרת לשירות צבאי. עדויות רבות לכך מתועדות בספרו של משה ארנוולד, 'החרדים במלחמת העצמאות'. ועל מימצאיו נוסיף את תגובת הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל, שנשאל בעת שאושפז לטיפול רפואי מסובך, ע"י אוהבו-מקורבו ר' שמחה הולצברג זצ"ל: 'מה שלום רבנו הצדיק?'; ור' אריה שהזדכך אז בייסוריו, הגיב בחולשתו: 'הצדיק? תיגש לחדר השני, שם מטופלים חיילי צה"ל. הם הצדיקים האמיתיים".

ועדיין מהדהד באזנינו מאמרו הנועז של רבי ש"י זווין, עורך האנציקלופדיה התלמודית, בזכות המתגייסים החרדים במלחמת תש"ח: "רבים מבני הישיבות מקדשים את השם בגיוס ובמשמר ובכל אשר יידרש. ידם האחת מדפדפת בגווילי התורה והתלמוד והאחת מחזקת השלח והרמחים והמגינים והשיריונים".

היו זמנים.

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')