מעל חמישים אחוזים ממדריכי פנימיות הרווחה עוזבים לאחר תקופה קצרה ובכך נוסף קושי נפשי על מצוקתם של בני הנוער בסיכון שאותם הם מדריכים. על הסיבות לתופעה שוחחנו עם איתי לוי, מנהל פנימיית 'בית טוביה' בקיבוץ הרדוף.
"המדריכים בפנימיות הרווחה עושים עבודת קודש שאנשים לא מכירים", פותח לוי, החבר במטה לקידום מדריכי הפנימיות בישראל, ומתאר חלק משגרת יומו של מדריך בפנימיית רווחה: "המדריך מעיר את הילד, מכין לו סנדוויץ', לוקח אותו לבית הספר, מקבל אותו אחרי בית הספר, מלווה את הילד בליווי שהוא חשוב וקריטי עבור הילד. זו עבודה הורית בזמנים שהורים לא יכולים לעשות אותה. מדובר במדריך בוגר ושני משרתי שירות לאומי שאחראים על 12 חניכים".
"החניכים יכולים להיות מגיל 6 ועד 18. זו עבודה מאוד קשה. הילדים עם טראומות קשות, התקפי חרדה ופחדים שצפים כשהלילה יורד וכשהולכים לישון ואז המדריך אמור לעזור להירגע, לספר סיפור ולהכניס אותו לשינה שלא ממקום טראומתי וזאת במקביל ל-12 חניכים. זאת עבודה סוחטת רגשית עם סיפורים מאוד קשים וחוויות שילדים משליכים על המדריכים. זה כולל גם התקפי זעם והתפרקויות שאותם המדריכים מכילים באהבה".
"מדריכים מגיעים לקריסה ואפיסת כוחות ועוזבים את הפנימיות", אומר לוי ומדגיש כי כאשר מדריך עוזב הדבר גורם לחוויית נטישה אצל הילד. קצב העזיבה של מדריכים הוא אחת לחצי שנה עד שנה וכך במרוצת חמש שנים שבהן הילד נמצא בפנימייה הוא חווה שוב ושוב אירועים של נטישת מדריך ומאבד אמון בעולם המבוגרים, ולעיתים מאשים את עצמו בנטישה הזו. לאחר נטישות שכאלה חניכים מסרבים לשתף פעולה עם המדריכים החדשים מתוך תחושה שממילא המדריך יעזוב אותם בקרוב ואין סיבה לסמוך עליו, להיפתח אליו ולראות בו דמות יציבה.
כל זאת כאשר לא פעם מקור הבעיה שהובילה אותם לפנימיות היא אבדן האמון בעולם המבוגרים, מה שהולך ומתחזק עם עזיבת מדריך.
הפתרון, אומר איתי, נעוץ באופן בו מתייחסת המערכת למקצוע ההדרכה בפנימיות הרווחה. כל עוד ההתייחסות תהיה של עבודה אחרי צבא כך ייראו הדברים. התגמול אינו ראוי, השכר נמוך, ההכשרה לתפקיד אינה קיימת על אף שמדובר במדריכים צעירים שמכילים התקפי זעם, מלמדים רגשית איך נכון לאכול ולהתקלח, מנקים את החניכים ומתמודדים עם סיטואציות קשות ההופכות את המקצוע ל'אחד הקשים בארץ', כהגדרתו.
הכשרה ראויה לתפקיד תוביל ליציבות ולהשתקעות במקצוע באופן ראוי הרבה יותר. השאיפה, אומר לוי, היא שמדריכים יישארו בתפקידם עשור ואף יותר מכך כאשר לא יקבלו רק מגורים בפנימייה אלא גם אופק כלכלי של ממש, יכולת להתקדם בתחומם באקדמיה וכיוצא באלה. כיום, עם שכר נמוך שלעיתים הוא נמוך משכר שחניך בפנימייה מקבל לשעת עבודה כבייביסיטר, הם אינם יכולים להשתלב באקדמיה.
"משרד הרווחה תומך בנו ורוצה לעזור. כולם מבינים את הצורך בהגדלת תקציבים", אומר לוי ומספר כי "עמותת פנימיות הרווחה עובדת על תכנית לתואר שיתמקצע בתחום ויכניס נושאים רלוונטיים לעבודה". לכל אחד ואחד מאיתנו הוא מציע ש"כל אחד מאיתנו ידמיין את הילד שלו ויחשוב איך הוא נותן לו ארוחת ערב ומשכיב אותו לישון, ויידע שיש הרבה ילדים שאין מי שיעשה את זה איתם מלבד מדריכי פנימיות הרווחה, ואז נסכים על חשיבות המקצוע והצורך בתגמול המדריכים".