לפני כשבוע כתבתי כאן על שירי הקרבות של מלחמת ששת הימים. מתוך הרצון לספר על הרקע של כתיבת השירים, קראתי על הקרבות, ולפתע, בין שמות הנופלים בקרב תל פאחר, נתקלתי בשם מוכר: יעל ירון הי"ד.
יעל כשהאות ע' בפתח אמנם, אבל שם שמושך את העין משום שאינו אופייני לבנים.
מהכרות אישית עם אחותו מירב ידעתי גם שהוא בנו של המלחין יזהר ירון מעין השופט, ששמו מן הסתם אינו אומר לרובנו דבר, מה גם שהלך לעולמו כבר לפני 40 שנה. הנה כמה מן השירים שהלחין:
אגלי טל
מילים: משה פישביין
לחן: יזהר ירון
אֶגְלֵי טַל יִרְעָפוּ
הַשָּׂדוֹת יִצְעָפוּ
נֶבֶט רַךְ יִבְקַע וְיֵעוֹר
יְפַכּוּ בְּלִי גֶּמֶר
עֲיָנוֹת בְּזֶמֶר
שְׂדֵה דָּגָן רָווּי שְׁטוּף הָאוֹר
עַרְפִלִּים נָמוֹגוּ וְאֵינָם
תְּכֵלֶת הָרָקִיעַ
זִיו אָבִיב תַּבִּיעַ לָךְ
עִם מַשַּׁב הָרוּחַ
יְרַנֵּן אַשּׁוּחַ
יַעֲנוּ בְּשִׁיר הַר וָגַיְא
שִׁבֳּלֵי הָעֹמֶר
יִרְחֲשׁוּ בְּלִי אֹמֶר
רַחֲשֵׁי דּוֹדִים בְּלִי דַּי
יָד אֶל יָד בְּרֶטֶט נְשַׁלֵּב
לָךְ שִׁירַת הַלֵּב וְזֶמֶר אַהֲבָה
הֵם שַׁי
בתכנית "על הדשא" עם אליהו הכהן שצולמה בקיבוץ עין השופט בשנת 1976, סיפר יזהר ירון שבשנת 1951 החליטו להציג במשק את "נאסר א-דין" והטילו על חבר הקיבוץ משה פישביין לכתוב שירים להצגה, והוא עצמו התבקש להלחין. באופן טבעי הלחין את השיר ברוח בוכרית כדי שתתאים להצגה המתרחשת בבוכרה, ולכן סברו עורכי השירונים שהלחן הוא בוכרי עממי והשמיטו את שמו מהלחן העדין הזה.
שיר נוסף שהלחין יזהר ירון הוא "מחול הגת". מיד אספר על נסיבות הולדתו.
מחול הגת
מילים: דב שי (שומיאצקי)
לחן: יזהר ירון
הוֹי, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים
וְנָלִינָה בַּכְּפָרִים
הַדּוֹרְכִים דִּרְכוּ בַּגַּת
הַדּוֹרְכִים הֵידָד! הֵידָד!
מַלְּאוּ, מַלְּאוּ הַיְּקָבִים!
דִּרְכוּ, דִּרְכוּ הָעֲנָבִים!
הַדּוֹרְכִים דִּרְכוּ בַּגַּת
הַדּוֹרְכִים הֵידָד! הֵידָד!
יָד אֶל מֹתֶן
יָד בְּיָד
כָּל אַרְצֵנוּ
הִיא כַּגַּת
הַדּוֹרְכִים דִּרְכוּ בַּגַּת
הַדּוֹרְכִים הֵידָד! הֵידָד!
כְּבָר מָלְאוּ הַגְּפָנִים
אֶשְׁכּוֹלוֹתֵינוּ נְכוֹנִים
הַדּוֹרְכִים דִּרְכוּ בַּגַּת
הַדּוֹרְכִים הֵידָד! הֵידָד!
צְקוּ, הוֹ, צְקוּ נָא לַגְּבִיעִים
יַיִן, רֶקַח הָרְקִיעִים
הַדּוֹרְכִים דִּרְכוּ בַּגַּת
הַדּוֹרְכִים הֵידָד! הֵידָד!
יָד אֶל מֹתֶן...
שִׂפְתוֹתֵינוּ בֶּעָסִיס
עִם בָּנוֹת גַּם שׂוֹשׂ נָשִׂישׂ
הַדּוֹרְכִים דִּרְכוּ בַּגַּת
הַדּוֹרְכִים הֵידָד! הֵידָד!
שִׂפְתוֹתֵינוּ מִן הַכַּד
לֹא תֶּחְדַּלְנָה עֲדֵי עַד
הַדּוֹרְכִים דִּרְכוּ בַּגַּת
הַדּוֹרְכִים הֵידָד! הֵידָד!
איך נולד השיר? במאמרה של רות אשל "מעכזים על מדרכות עין השופט" היא מספרת איך נולדה תרבות החגים והמועדים בקיבוצים, ובין השאר על החגים בעין השופט שעיצבה כלת פרס ישראל על תרומה לחברה ולמדינה לשנת תש"ע - הכוראוגרפית ירדנה כהן. "בשנת 1944", כך כותבת רות אשל, "עיצבה את חג הכרם שחל בט"ו באב. מכיוון שראתה את החייאת סיפורי העבר כחלק מן ההשתלבות בנוף, התבססה המסכת שיצרה על הסיפור המקראי של בנות שילה שיצאו לחולל בכרמים, ובני בנימין שצפו בהן וחטפו אותן.
כהן הושיבה באהל מקהלה ששרה את הפרק המתאר את האירוע. את המוסיקה למסכת שאותה הגדירה כ"פנטומימה ריקודית" הלחין יזהר ירון. יחד עם חברו מרמת השופט ושותפו ליצירה דב שי נולד השיר "מחול הגת" - שיר שמתמקד בפן החקלאי של חג הכרם. בשנת 1951 גם חיברה ירדנה כהן ריקוד ל"מחול הגת" וקראה לו "ריקוד זוגות מעורבים".
השיר השלישי והאחרון שהלחין יזהר ירון שעליו אספר הוא "אם בארזים".
אם בארזים
אִם בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת
מַה יַּגִּידוּ אֲזוֹבֵי הַקִּיר
המלים על פי תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, עמ' ב: "אם בארזים נפלה שלהבת - מה יעשו אזובי הקיר"
את השיר "אם בארזים" הלחין יזהר ירון בשנת 1960 למילים מתוך התלמוד הבבלי, לבקשת הכוריאוגרפית רבקה שטורמן, אשר ביקשה שיחבר "נעימה שתתאים לריקוד עממי עם מילים הקלות לזכירה ולזמרה... אלא שהוא שיבש את הפסוק: את המילה "יעשו" החליף ב"יגידו". לא ברור אם בטעות או בכוונה. ייתכן שבכוונה משום שהביטוי "מה יעשו אזובי הקיר" לא מתמסר כל כך למנגינה לפי מיטב הבנתי.
מכל מקום, השיבוש השתרש בקרב העם, ואפילו בני גנץ חטא בכך: בשנת 2019 הוא נשא דברים ובחר לצטט את המשפט בשיבושוץ.. זאת הייתה הזדמנות טובה לבלשן הד"ר רוביק רוזנטל לספר את תולדות שיבושי הפסוק התלמודי:
"לשיבוש של גנץ יש כבר ותק לא קטן באוצר השיבושים העבריים. בהישרדות 2009 השמיע אחד המשתתפים בשם זיו את אותו הפתגם המשובש. בספר הציטוטים "הוצא מהקשרו" שהביא שיבושי ביטויים מתחום הספורט מצוטט פרשן, מיודענו שלמה שרף, מתרגש בעקבות פעולה כושלת של אחד הכוכבים ומודיע: "אם בארזים נפלה שלכת". בשאלה לרב יובל שרלו באתר "שאל את הרב" הוא נשאל מה מקור הביטוי "אם בארזים נפלה שלכת". ח"כ בדימוס אבו וילן מצטט את הביטוי לקראת דיון באחת מוועדות הכנסת. ובקיצור, לשיבוש הזה כבר יש חיים עצמאיים".
סיפרתי כאן היום על שלושה ריקודי עם שנולדו משירים שהלחין יזהר ירון, איש עין השופט ואביו של יעל ירון הי"ד שנפל בקרב תל פאחר במלחמת ששת הימים. ואולי החיינו לשעה קלה את האב ובנו וגם את מסכות החגים בקיבוצים, פעם בימים רחוקים, בארץ ישראל אחרת.