
פרופ' זכי שלום, איש מכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית, מוטרד לנוכח עוד סרטון מביך בו נראה הנשיא האמריקאי כשהוא מחפש כיסא לא קיים בטקס בנורמנדי, ורואה בכך משל לניתוק בין הנשיא האמריקאי וממשלו לבין המציאות. חשש מטריד לקראת עוד ביקור של השליח המיוחד של הממשל למזרח התיכון, עמוס הוכשטיין.
"הבעיה היא שבדמוקרטיה הגדולה בעולם, זו שכולנו מנסים ללמוד ממנה איך להתנהל, מצבו של הנשיא ברור לכל ואין ניסיון להסתיר זאת. איך יתכן שעדיין לא קמה דרישה או בקשה שוועדה רפואית תבחן אותו", אומר פרופ' שלום ומדגיש כי יתכן וביידן כשיר אך יש לוודא זאת, בעיקר כאשר העולם כולו רואה אותו באופן תכוף.
"הדבר השני שמטריד הוא העובדה שלמרות שהציבור האמריקאי רואה את תמונת המצב, עדיין התמיכה בו רחבה והוא מועמד די מוביל מול טראמפ בבחירות הצפויות בנובמבר. הוא לא אדם פרטי, אלא מנהיג מעצמה גדולה ושולט על היכולת להפעיל את ארסנל הנשק הגרעיני הגדול בעולם, כך שזו לא דאגה אמריקאית אלא דאגה כלל עולמית. מנגנון כלשהו צריך לתת לכך מענה".
מרחיב פרופ' שלום וקובע כי לא מדובר רק בסוגיה הנוגעת למצבו הפיזי והרפואי של ביידן, אלא מדובר במשל להתנהלות הממשל כולו תחת הנהגתו. "זה לא רק עניין של מצבו הרפואי. זו הבעיה הגדולה של הממשל הנוכחי שמחפש סוגים של הסדרים לא ריאליים להשגה. נתחיל בעסקה לשחרור החטופים שכוללת בתוכה דרישה שהמלחמה תסתיים, והם יודעים שתנאי כזה משמעותו תבוסה ישראלית ואין מצב שממשלה כלשהי בישראל תקבל תביעה כזו. הדבר הנוסף הוא הדיבור על שתי מדינות לשני עמים, מה שהוא לא אופצמיה ריאלית והם ממשיכים להזין את זה ולהכתיב את זה על הצדדים. הדבר השלישי הוא נושא לבנון. מתברר שאופציית הסדר שיביא אפשרות להחזרת המפונים לבתיהם היא לא ריאלית ללא פעולה צבאית והם ממשיכים ושולחים את הוכשטיין לאזור בתקווה שהיא יותר אשליה להסדר עם חיזבאללה".
לשאלתנו אם מאמצי הממשל ללחוץ על ישראל לקידום רעיונות מנותקים מהמציאות צפויים להתחזק ככל שנתקרב לבחירות, משיב שלום ומציין כי "לאורך כל השנים, מ-48' ועד ימינו אלה, היו כל הזמן לחצים אמריקאיים. היו מצבים של תלות גדולה הרבה יותר של ישראל באמריקאים ועדיין בן גוריון, גולדה, שרת, רבין ובגין הבינו שאפשר להגיד לאמריקאים לא והם יקבלו זאת. אם האמריקאים יבינו שמדובר בדברים חיוניים לביטחון ישראל הם ישלימו עם העמדה הישראלית, בתנאי שישראל תדע לכבד את ארה"ב ותדע להיות נדיבה וללכת לקראתם כמו בנושא הסיוע ההומניטארי וכמו במאמץ למנוע פגיעה בבלתי מעורבים". להערכת פרופ' שלום האמריקאים יקבלו נוסחה שבה ישראל שומרת לעצמה חופש פעולה בסוגיות הקריטיות לביטחונה תוך הקפדה על הסוגיות החשובות לה.
ואולי, אנחנו שואלים, האמריקאים מקדמים רעיונות מנותקים מהמציאות משום שהם מקבלים רוח גבית מגורמים ישראלים שגם הם סבורים שיש לקבל כל עסקה לשחרור חטופים, גם במחיר הפסקת הלחימה, הקמת מדינה פלשתינית וקידום הסכם שלא ייאכף מול חיזבאללה, ושלום מסכים שאכן זו המציאות ולמעשה "הבעיה היא בתוכנו. אם היינו במצב של לכידות ונחישות בתוך הממשלה והקבינט ובתקשורת היינו במצב אחר מול האמריקאים. הבעיה היא שאנחנו לא במצב הזה, ולכן המשימה קשה יותר אבל לא בלתי ניתנת להשגה".
בדבריו מדגיש פרופ' שלום כי "בחינה של החודשים האחרונים מלמדת שישראל השיגה מהאמריקאים את כל מה שהיא רצתה, חופש פעולה מאוד גדול, ללא לחצים של ממש להפסקת המלחמה וגם קיבלה מהאמריקאים את מירב הדברים שהיא זקוקה להם. בסך הכול אנחנו במצב טוב בנסיבות הקיימות ולהערכתי תמונת המצב הזו תימשך בתקווה שהפעולה ברפיח תוביל לנקודת מפנה במערכה בכיוון של הכרעה ברורה יותר של חמאס על ידי ישראל".