חוקרת מכון משגב לביטחון לאומי, נועה לזימי, מציגה בראיון לערוץ 7 תמונת מצב מדאיגה והולכת סביב מעורבותה השלילית של טורקיה במזרח התיכון בכלל וביחס לישראל בפרט.
"אנחנו מכירים מתיחויות מול טורקיה וגם ההתבטאויות הבוטות של ארדואן לא חדשות. תמיד יש מתח בסבבי לחימה בעזה, אבל אין ספק שמאז פרוץ 'חרבות ברזל' טורקיה ממשיכה להקשיח עמדות מול ישראל וזו כבר הסלמה שאפילו ביחס לארדואן היא חריגה. אם בעבר טורקיה שימרה שגרת מסחר תקינה עם ישראל, ב'חרבות ברזל' הוציאה באפריל את ישראל מרשימת יעדי היצוא שלה, ובמאי הכריזה על הקפאה מוחלטת של יחסי המסחר. זה ממקם את טורקיה כמדינה מאוד עוינת לישראל, שמוכנה לדרדר את היחסים שלה עם ישראל גם במחיר פגיעה בכלכלה שלה עצמה".
לזימי מציינת כי נראה שמאז טורקיה חזרה בה מהכוונה להטיל חרם גורף על ישראל, ככל הנראה משום שארדואן הבין שצעד שכזה לא ישתלם לו "והוא התחיל לרדת מהעץ. זה עדיין לא אומר שלא ניתן לחדש את ההגבלות הללו והטלת החרם הכלכלי. במידה וזה יקרה הפגיעה תהיה בעיקר בענף הבניה. שראל מייבאת מטורקיה מלט וחומרים נלווים, מה שניתן להוסיף לו גם השבתה של פועלים, כך שענף הבניה הוא הקריטי ביותר, לבד מהיבטים אחרים של יוקר המחיה בישראל".
לדבריה חלק מהמניעים שהובילו את ארדואן להקשחת עמדותיו כלפי ישראל הוא הביקורת שקיבל מבית. שם, האופוזיציה הטורקית אינה מסתפקת בהצהרותיו של ארדואן הרואה את עצמו כנושא דגל המאבק הפלשתיני ולא די להם בהתייצבותו לצד החמאס, אלא תובעים ממנו צעדים ממשיים יותר. לשם כך נועדו המהלכים הכלכליים נגד ישראל. האם הזגזוג של ארדואן שנסוג מעט מהמהלכים הכלליים הללו וכעת עלול להחזיר אותם, אינו מטריד את הציבור הטורקי?
לזימי משיבה ומציינת כי זו אינה הפעם הראשונה בה ארדואן מזגזג ומבטא מה שמוגדר כגמישות במדיניות החוץ שלו, ובהתאם הוא סופג ביקורת שהוא יודע כיצד להתמודד איתה.
גזרה טורקית נוספת היא זו שבירושלים, שם כבר שנים רבות קיימת בחישה טורקית משמעותית, כפי שמגדירה זאת לזימי. בחישה זו כוללת התססה של האוכלוסייה המוסלמית, העברה של מיליונים רבים לעמותות בירושלים במסווה של פעילות דתית ותיירותית ובכך מנסה טורקיה לקבל אחיזה במקומות קדושים. למעשה קבוצות תיירים טורקיות מאורגנות מבקשות להגיע להר הבית כמפגן כוח. מול המגמה המתעצמת הזו היו ניסיונות ישראליים להגיב ולבלום את המהלך, אך התופעה לא נפסקה ולהערכתה צעדים לבלימת התופעה לא בוצעו בתקופות של נירמול יחסים בין ישראל לטורקיה. כעת, היא סבורה, אין מנוס מנקיטת צעדים שיבלמו את הפעילות הזו.
על מה שנראה כהעלמת עין ישראלית למרות ההתייצבות לצד חמאס, מעריכה לזימי כי "השבעה באוקטובר ניער אותנו במובן הזה. אני רוצה להאמין שבהיבט ההתמודדות במזרח ירושלים. היו ניסיונות מצד המל"ל וגורמים נוספים להתמודד, אבל ההגבלות ודברים שנעשו לא היו מספיק עקביים ולא הלכו עד הסוף. כעת אני מקווה שינקטו ביד קשה יותר מול אותם גופים חתרניים ואולי יסגרו אותם בהקדם".
האם הדברים יכולים להגיע עד לכדי עימות צבאי? "אני מאמינה ומקווה שאנחנו לא הולכים לקראת עימות צבאי שכזה. גם ישראל לא רוצה בעימות כזה למרות ההסלמה הנוכחית. טורקיה לא תוכל להיגרר לשם גם בשל לחצים אמריקאיים וגם כי היא לא מכוונת לשם, אבל ההסלמה הזו, אם היא תימשך, עלולה למצב אותה כאויבת פעילה. בהקשר זה חשוב לזכור שמעבר להתייצבות לצד חמאס והמהלכים שאיפשרו את התעצמות האימפריה הכלכלית של חמאס, היא מנסה להתערב בניהול המלחמה תוך פגיעה באינטרסים ישראלים מובהקים כמו ניסיון לכפות על ישראל להישמע לדרישות בנושא הסיוע ההומניטארי, כעת הם נערכים למשט נוסף, וכן ישנה דרישה טורקית לדריסת רגל טורקית בעזה ביום שאחרי ועוד, כל אלה הם מכשול בדרך להכרעת חמאס. אנחנו חייבים לגבות מחיר על התמיכה בחמאס וגם לבלום את המעורבות הטורקית בעזה כעת וגם ביום שאחרי".