הרב מרדכי פרומר, מרבני ישיבת ההסדר מעלות סופד בשיחה עם ערוץ 7 לתלמידיו צור אברהם ואילון ויס ז"ל, בוגרי הישיבה, אשר נפלו בקרבות בעזה.
"צור אברהם תמיד היה עם חיוך של שמחת חיים, חיוניות. אם בבית המדרש היה קם מהגמרא זה לא היה בסבר פנים חמורות אלא בשמחה. הלימוד וההימצאות בבית המדרש בנו אצלנו נפש שמחה שמעורבת עם החברים, כולל חברים שלא היו במרכז החברתי, אלא במעגלים השניים והשלישיים. צור ידע לקחת אותם, להכיל אותם ולהכניס אותם למעגלים החברתיים", ספד הרב פרומר.
לדבריו, "היתה לו בהחלט שמחת התורה, שמחת לימוד התורה והוא היה שייך לעבודת ה', לתפילה בתמימות וברוגע, הכול מתוך שלווה. לא הייתה בו עצבנות ולחץ מהתורה אלא הכל בצורה טבעית ושמחה. היתה בו שקדנות ודיבוק חברים".
הרב פרומר ספד גם לאילון ויס, בוגר הישיבה שעסק בחינוך. "בדרך כלל, אלה שממשיכים בישיבות הסדר ורוצים להתגדל בתורה ולעסוק בחינוך, מינימום החלומות שלהם זה להיות ר"מ בישיבת הסדר, ראש כולל או ראש ישיבת הסדר. אצל אילון ויס העיסוק בחינוך היה לציבור של תיכונים דתיים ונוער בגיל צעיר. זו עבודה סיזיפית עם פחות יוקרה תורנית, אבל הרבה יותר מסירות וקשר לתלמידים, אהבת הבריות ואכפתיות מהנוער מאשר להפציץ חידושי תורה. אצלו זה היה לכתחילה - לא משהו בדיעבד", מדגיש הרב.
הוא מציין כי "זו נקודה חינוכית, לעניות דעתי, שהיא מאוד חשובה כלקח לתלמידים שיכולים לפעול הרבה דווקא בחינוך של עמך בית ישראל. הוא לקח זאת כמשימה לכתחילה, כמתיישב בפסגות יצא לעם ולא הסתמך על החינוך של תלמידי היישובים ביש"ע אלא במקומות כלליים יותר. זו בהחלט הרוח של ישיבת מעלות, לא להסתגר בד' אמות שלנו אלא להאיר ולהקרין. הוא לא רק היה מושפע מהישיבה אלא גם מאחיו הגדול אסף ויס שהקים את תנועת מעגלים שמטרתה לרומם את הנוער. אצל אילון הכול היה מתוך שמחה, חיוך, אהבת הזולת, זה לא היה משהו מאולץ מהשפה ולחוץ, זו הייתה האישיות שלו - לאהוב את התלמידים ועבודת הקודש בחינוך של כלל ישראל".
לסיום מספר הרב פרומר כי ישיבת מעלות, חרף הקשיים והאש לעבר הגליל המערבי, ממשיכה לפעול כסדרה. "ישיבת מעלות עומדת במקומה, תמידים כסדרם, כולל משמר שלומדים בו 24 שעות, 7 ימים בשבוע, מחזיקים את הישיבה ובית המדרש. למרות המצב הביטחוני הרגיש בצפון, ישיבת מעלות לא זזה ממקומה, פתוחה ללימוד, גם לקהל הרחב מתושבי העיר שבאים, בית המדרש תוסס וחי בתורת ארץ ישראל".