במוזיאון תל אביב לאמנות, התקיים היום (שני) הכנס השנתי והאסיפה הכללית של איגוד המוזיאונים ישראל לשנת 2024.
בעתות משבר, הראשונה לצאת והאחרונה לחזור היא התרבות. עם זאת, למוסדות התרבות, כמו מוזיאונים, יש תפקיד מוביל ביחס לחברה וקהילה. המוסד משמש כמשאב מרפא, מאפשר ובעיקר מאחד. ביומיום, תפקיד המוזיאון הינו לספק ידע המבוסס על מחקר, להרחיב אופקים, לאתגר את הצופה בשאלות סמויות ועוד.
בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, נשאלה השאלה: "מהו החוסן התרבותי שמוזאונים יכולים לספק בזמן משבר"?
את הכנס פתח בדברי ברכה ד"ר יגאל בן שלום, יו"ר מועצת המוזאונים שאמר "עברנו ארבע שנים מאתגרות, החל מהקורונה ועד האסון הלאומי ב-7 באוקטובר. האתגר שלנו אז והיום הוא להבין כיצד מוסדות התרבות מתמודדים בעת צרה הן מבחינה חברתית והם מבחינה תרבותית. בתנאים שהיו עשיתם את המיטב. הצלחתם להפוך את המשבר לנקודת פנייה שמשלימה את החסר. כאן באה לידי ביטוי גדולתה של היצירתיות".
אחריו נשא דברים זהר זעפרני, מנהל מחלקת המוזאונים במשרד התרבות: "זו תקופה קשה, ההתמודדות עם המשבר שכולנו נמצאים בו היא לא פשוטה. המשרד והמחלקה נכנסו למצב לא פשוט והאתגר שלי הוא לא פשוט, אך אני נחוש לשמור על המוזאונים בישראל כי הם שומרי התרבות והאוצר הלאומי. אני גאה לראות איך כולכם התגייסתם למען עם ישראל, איך התחדשתם והתפתחתם כדי להתאים את עצמכם לתנאים החדשים" והוא חתם את ברכתו :"בתקווה ששנה הבאה נקיים את הכנס בזמנים טובים".
רז סמירה, יו"ר איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל פתחה את דבריה "הכנס השנה מתקיים בתקופה קשה. המעבר בין מתקווה לייאוש הוא על בסיס יומיומי. אתם המוזיאונים מחזיקי החזון. ללא חזון קדימה, אין תקווה – והמוזאונים נותנים תקווה לימים טובים יותר מלאי תןכן והשראה". עוד אמרה סמירה: "תכנית הכנס מציבה מראה למצב ולעשיית המוזאונים בימים מורכבים אלו- החל מכיכר החטופים כמקום פיזי אך בעיקר רגשי המבטא אחדות וכאב עמוק וצער, וכיצד כל זה נכנס למוזאון, ההתמודדות הנפשית והאישית שלנו ביומיום וכלה במעשים ובבחירות המקצועיות שלנו כמוסדות תרבות".
את ההרצאה הראשונה ליום זה נתנה טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית מוזיאון תל אביב לאמנות שבו נערך הכנס. לדבריה "ב-7 באוקטובר, כשהמדינה התמודדה עם המצב הבלתי אפשרי, מוזיאון תל אביב סגר את שעריו. כשהוא נפתח מחדש שבעה שבועות אחר כך חזרנו שונים. כל מה שנמצא במוזיאון נראה ומדבר אחרת. המושג "נורמליות" נשאר מושג חמקמק במיוחד כשיש חטופים וחיילים שנלחמים בעזה."
עוד היא אמרה "יש באמנות את היכולת להכיל מורכבות מבלי לנקוט עמדה" היא הוסיפה ואמרה "האמנות היא אותה אמנות, אך כעת היא מבקשת לחולל שיח אחר". "תפקידו האזרחי של המוזאון גם הוא עבר שינוי. מוזיאונים הופכים להיות זירות של מאבק ושל מחאה. אלו דברים שלא קורים במוסדות תרבות אחרים כמו תיאטראות ובתי מחול, אלו דברים שמתרחשים רק במוזיאונים וזו מגמה שמאוד חשוב לשים עליה את האצבע בעיקר היום כשאנחנו נאבקים בשחרור החטופים, ועוד לפני כשנלחמנו ברפורמות המשפטיות".
מרכז הכנס היה פאנל מקצועי שעסק בחוסן תרבותי בעתות משבר אותו הנחתה מיה דבש, אוצרת ראשית במוזיאון העיצוב חולון והמוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס. דבש שאלה את המשתתפים בפאנל מהו תפקידו של המוזאון בזמנים שבהם הדבר הראשון שמעניין אנשים הוא לראות אמנות"?
גלעד לביאן, מנכ"ל המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים ענה לשאלה זו: "התשובה טמונה במהות המוזאון. ולערכי הליבה שלשמו הוא נוצר. מטרתו של המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים הוא ליצור גשר בין תרבותי בין האוכלוסיות השונות דרך אמנות האסלאם; למעשה מאוד קל להתחבר אל הנושא הזה בתקופה של טראומה, אבל זה גם מאוד מאוד מאוד מסוכן. צריך לעשות את זה בהמון רגישות ובצורה מאוד זהירה". עוד אמר לביאן: "המוזיאון ספג איזושהי טראומה של המון ביטולי תערוכות ולמעשה היינו צריכים לחדש את עצמנו מתוך הקיים ולהנגיש את המידע בצורה מאוד רגישה לקהל הרחב, ואני שמח שהצלחנו לעשות זאת".
גם ד"ר איה לוריא, מנהלת ואוצרת מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית התייחסה לשאלתה של דבש ולדבריו של לביאן: "איך בעצם נוצר המוזאון זו שאלה שאנחנו כל הזמן חוזרים אליה. מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית נוצר מתוך הקואליציה האזרחית של התושבים כדי שיהיה להם מוסד תרבותי שסביבו הקהילה תוכל להתארגן. שיתוף הסיפורים המכוננים האלה יש להם עוצמה מאוד גדולה שאחר כך מחזקת אותנו, ואנחנו כל הזמן משנים את האופן שבו הקונפיגורציה הזאת יוצאת החוצה ומשדרת החוצה"
ד"ר סמדר שפי, אוצרת אמנות עכשווית במוזיאון בית ביאליק ומבקרת וחוקרת אמנות השתתפה אף היא בפאנל ושיתפה מנקודת המבט שחוותה בחו"ל: "נתקלתי בהרבה מאוד אנשים, גם יהודים וגם לא יהודים, שרואים את עצמם כתומכי ישראל לגמרי אך לא תומכים במדיניות הנוכחית.. השאלה ואיך זה מתורגם למעשה? אני חושבת שזה המקום של עולם התרבות ועולם המוזיאונים והאמנות כחלק מהתרבות בארץ היא להציג את התחושה שאנחנו לא מסתגרים, שאנחנו כן מקום בטוח, מקום של שינוי".