יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ שלום שמחון, הודיע היום כי יגיש הצעת חוק לעידוד ענף הבנייה ויקדמה בועדה. לדברי שמחון, "כשם שהחוק לעידוד התיירות הביא את הממשלה להשקיע בענף התיירות, כך יאלץ החוק האמור את האוצר להשקיע באופן מיידי בענף הבנייה ויחייב אותו למציאת פתרונות ישימים לענף המשווע לסיוע".
לדעת יו"ר הוועדה, לחוק כזה ניתן להשיג תמיכה של 61 חברי כנסת, בהנחה ששר השיכון אפי איתם וסיעתו -יתמכו.
עוד הודיע שמחון, כי על-פי בקשתו של ח"כ רן כהן, תקיים הוועדה דיון נוסף בביטול חוק הדיור הציבורי ובשינויים שמבקשת הממשלה לערוך בו. רן כהן מחה על כך שבעוד כל הממשלות עד כה רק הקפיאו את החוק או התחמקו מיישומו, הרי שהממשלה הנוכחית הודיעה על ביטולו.
עוד סוכם, כי הוועדה תקיים דיון נפרד, בהשתתפות שר התמ"ת, בשאלת תפקודו של מינהל מקרקעי ישראל בעקבות התקפה חריפה של איתם ולנוכח כוונת האוצר לבטל את ההנחות על קרקעות באזור הגליל והעמקים.
ההחלטות התקבלו בתום דיון ארוך וסוער בנושא המשבר בענף הבנייה, שקיימה ועדת הכלכלה בהשתתפות שר השיכון אפי איתם. איתם הציג את המשבר המתמשך בענף ואת תכנית משרדו להאטת המשבר.
על פי מצגת משרד השיכון 300 אלף בתי אב מתפרנסים מהענף ותעשיות הלוואי שלו. ענף הבנייה היווה בעבר מנוע צמיחה במשק וכיום הוא מדשדש. בין הסיבות שמנה איתם: "ירידה בביקושים, קשיי הקבלנים, המחסור בעובדים ומערכת היחסים בין משרד השיכון לבין מנהל מקרקעי ישראל.
לדברי איתם "בתקציב 2004 אין בשורה לענף שהגיע לשפל של כל הזמנים. ירידה בהיקף התחלות הבנייה מהווה תמרור אזהרה מפני עליית מחירים מתפרצת ודרסטית.
לאנשים לא יהיה איפה לגור!"
על פי הנתונים במצגת: התחלות בנייה בשנת 2003- 27 אלף. בשנת 2002- 32 אלף.
בשנת 95- 72 אלף. מתוך 27 אלף התחלות הבנייה בשנת 2003 רק 7000 הן ביוזמת הממשלה. בשנת 2002 היה היקף ההשקעות בבנייה 8.1% מהתמ"ג (לעומת 14% בשנת 96). בהיקף כזה קטן הסיכוי שענף הבנייה ישמש מנוע צמיחה. הסביר שר השיכון.
איתם מחה על הסבך הבירוקרטי של אישור פרוייקטים לבנייה. לדבריו בניית אלפי יחידות דיור תקועות, וישנם פרוייקטים המעוכבים כבר 8 שנים.
במסגרת הצגת תכנית משרד השיכון, לסיוע לענף הבנייה, יצא איתם בהתקפה חריפה מאד על מינהל מקרקעי ישראל. איתם מסר לועדה כי בכוונתו לחלק את קרקעות המדינה לקרקעות שיהיו באחריות ממ"י ולקרקעות שיהיו באחריות משרד השיכון. "ממ"י הוא אחד החסמים הקשים לענף הבנייה. שום דבר שנכנס לשם לא יוצא בזמן. זה חור שחור. מה שנכנס נעלם ואיננו. זה מינהל שעבר כמינהל פרטי ממשרד למשרד." אמר איתם.
ח"כ בייגה שוחט התערב והעיר "בסוף המינהל תמיד היה אצל אריק". שמחון הוסיף:" גם שהוא אצל אולמרט הוא אצל אריק". "אנשים לוקחים את ממ"י כמו פק"ל כיסים לאן שהם הולכים", אמר איתם. "מדוע לא תוביל אתה את הפרטת ממ"י?", שאל שמחון, ואיתם השיב: אנו מבקשים לנתק את התלות שלנו מממ"י. אני פשוט לא מאמין ביכולת שלנו להפיק ממנו עבודה". שמחון ביקש לציין כי ממ"י הוזמנו לדיון אך אמרו שהנושא "אינו מעניינם".
נושא נוסף בדיון שעורר ויכוח סוער היה עניין העובדים בענף. איתם מחה על כך שמשטרת ההגירה, הלהוטה להשיג את יעדיה של גירוש 50 אלף עובדים מחפשת אותם "מתחת לפנס" קרי באתרי הבנייה.
שמחון אמר כי האוצר לעולם לא יציג תכנית שיש לה משמעות, שכן הוא מטרפד כל פתרון לבעיה העובדים הזרים. שמחון אמר למנכ"לית שירות התעסוקה, אסתר דומניציני, כי התכנית לטיפול בעובדים הזרים צריכה לכלול תמרוץ למעסיקים והכנסת טכנולוגיות לצמצום כוח אדם בענף.
ח"כ מלי פולישוק-בלוך דרשה לדעת "מדוע לא משלבים מובטלים בענף" לטענת איתם כי "הקבלנים אומרים שישראלים לא יעלו על הפיגומים" אמרה פולישוק: "פשוט תשלמו להם יותר". רן כהן אמר כי הממשלה אינה מקיימת את החלטתה לעודד עבודה עברית ומביאה זרים וערבים.
יהודה שגב, מנכ"ל התאחדות הקבלנים, אמר כי ענף הבנייה הוא יתום, ודומה לשולחן בלי רגליים. "חמישה שרים מתעסקים בנו ואף אחד איו רואה את התמונה הכוללת. רק 3600 ישראלים נקלטו בענף הזקוק ל- 45 אלף עובדם, אף על פי שהשכר הועלה אפילו עד 55 ₪ לשעה. אין פתרון אמיתי לכוח העבודה. מסממים את הציבור בטענה שיש עובדים פלשתינים אך בשנת 2002 הם עבדו 180 יום בשנה"
יו"ר התאחדות הקבלנים בחולון, יוסף לוינסקי, אמר כי אתרים עומדים דוממים והקבלנים בוכים. על כך העיר ח"כ אבו וילן: בקריית ספר דווקא המנופים עובדים". לוינסקי אמר כי הכשרת עובדים ישראלים לענף הבנייה נמשכת שנה- שנתיים "אי אפשר להכשיר טייח ביומיים" אמר.
ח"כ בייגה שוחט אמר כי מצב ענף הבנייה נגזר ממצב המשק בכללותו וכי לב ליבה של הבעייה היא הירידה בביקושים. "זוגות צעירים חוששים לקחת משכנתא בגלל חוסר הוודאות בשוק העבודה".
הפתרון לדברי שוחט הוא בהתערבות ממשלתית בקביעת סבסוד הריבית (כלומר הקצאת משכנתאות בריבית נמוכה) ובהוצאת העובדים הזרים.
שמחון יצא בהתקפה חריפה על האוצר. לדבריו בתקציב 2004 אין שום תכניות לחילוץ הענף מהמשבר. סגן ראש המועצה האיזורית גלבוע, אייל בצר, האשים את הממשלה בחיסול ההתיישבות בפריפריה.על ידי העלאה של פי 3 במחיר המיסוי על הקרקע, החלטה שמהווה "וידוא הריגה" לבנייה בפריפריה.
(א"ב)
לדעת יו"ר הוועדה, לחוק כזה ניתן להשיג תמיכה של 61 חברי כנסת, בהנחה ששר השיכון אפי איתם וסיעתו -יתמכו.
עוד הודיע שמחון, כי על-פי בקשתו של ח"כ רן כהן, תקיים הוועדה דיון נוסף בביטול חוק הדיור הציבורי ובשינויים שמבקשת הממשלה לערוך בו. רן כהן מחה על כך שבעוד כל הממשלות עד כה רק הקפיאו את החוק או התחמקו מיישומו, הרי שהממשלה הנוכחית הודיעה על ביטולו.
עוד סוכם, כי הוועדה תקיים דיון נפרד, בהשתתפות שר התמ"ת, בשאלת תפקודו של מינהל מקרקעי ישראל בעקבות התקפה חריפה של איתם ולנוכח כוונת האוצר לבטל את ההנחות על קרקעות באזור הגליל והעמקים.
ההחלטות התקבלו בתום דיון ארוך וסוער בנושא המשבר בענף הבנייה, שקיימה ועדת הכלכלה בהשתתפות שר השיכון אפי איתם. איתם הציג את המשבר המתמשך בענף ואת תכנית משרדו להאטת המשבר.
על פי מצגת משרד השיכון 300 אלף בתי אב מתפרנסים מהענף ותעשיות הלוואי שלו. ענף הבנייה היווה בעבר מנוע צמיחה במשק וכיום הוא מדשדש. בין הסיבות שמנה איתם: "ירידה בביקושים, קשיי הקבלנים, המחסור בעובדים ומערכת היחסים בין משרד השיכון לבין מנהל מקרקעי ישראל.
לדברי איתם "בתקציב 2004 אין בשורה לענף שהגיע לשפל של כל הזמנים. ירידה בהיקף התחלות הבנייה מהווה תמרור אזהרה מפני עליית מחירים מתפרצת ודרסטית.
לאנשים לא יהיה איפה לגור!"
על פי הנתונים במצגת: התחלות בנייה בשנת 2003- 27 אלף. בשנת 2002- 32 אלף.
בשנת 95- 72 אלף. מתוך 27 אלף התחלות הבנייה בשנת 2003 רק 7000 הן ביוזמת הממשלה. בשנת 2002 היה היקף ההשקעות בבנייה 8.1% מהתמ"ג (לעומת 14% בשנת 96). בהיקף כזה קטן הסיכוי שענף הבנייה ישמש מנוע צמיחה. הסביר שר השיכון.
איתם מחה על הסבך הבירוקרטי של אישור פרוייקטים לבנייה. לדבריו בניית אלפי יחידות דיור תקועות, וישנם פרוייקטים המעוכבים כבר 8 שנים.
במסגרת הצגת תכנית משרד השיכון, לסיוע לענף הבנייה, יצא איתם בהתקפה חריפה מאד על מינהל מקרקעי ישראל. איתם מסר לועדה כי בכוונתו לחלק את קרקעות המדינה לקרקעות שיהיו באחריות ממ"י ולקרקעות שיהיו באחריות משרד השיכון. "ממ"י הוא אחד החסמים הקשים לענף הבנייה. שום דבר שנכנס לשם לא יוצא בזמן. זה חור שחור. מה שנכנס נעלם ואיננו. זה מינהל שעבר כמינהל פרטי ממשרד למשרד." אמר איתם.
ח"כ בייגה שוחט התערב והעיר "בסוף המינהל תמיד היה אצל אריק". שמחון הוסיף:" גם שהוא אצל אולמרט הוא אצל אריק". "אנשים לוקחים את ממ"י כמו פק"ל כיסים לאן שהם הולכים", אמר איתם. "מדוע לא תוביל אתה את הפרטת ממ"י?", שאל שמחון, ואיתם השיב: אנו מבקשים לנתק את התלות שלנו מממ"י. אני פשוט לא מאמין ביכולת שלנו להפיק ממנו עבודה". שמחון ביקש לציין כי ממ"י הוזמנו לדיון אך אמרו שהנושא "אינו מעניינם".
נושא נוסף בדיון שעורר ויכוח סוער היה עניין העובדים בענף. איתם מחה על כך שמשטרת ההגירה, הלהוטה להשיג את יעדיה של גירוש 50 אלף עובדים מחפשת אותם "מתחת לפנס" קרי באתרי הבנייה.
שמחון אמר כי האוצר לעולם לא יציג תכנית שיש לה משמעות, שכן הוא מטרפד כל פתרון לבעיה העובדים הזרים. שמחון אמר למנכ"לית שירות התעסוקה, אסתר דומניציני, כי התכנית לטיפול בעובדים הזרים צריכה לכלול תמרוץ למעסיקים והכנסת טכנולוגיות לצמצום כוח אדם בענף.
ח"כ מלי פולישוק-בלוך דרשה לדעת "מדוע לא משלבים מובטלים בענף" לטענת איתם כי "הקבלנים אומרים שישראלים לא יעלו על הפיגומים" אמרה פולישוק: "פשוט תשלמו להם יותר". רן כהן אמר כי הממשלה אינה מקיימת את החלטתה לעודד עבודה עברית ומביאה זרים וערבים.
יהודה שגב, מנכ"ל התאחדות הקבלנים, אמר כי ענף הבנייה הוא יתום, ודומה לשולחן בלי רגליים. "חמישה שרים מתעסקים בנו ואף אחד איו רואה את התמונה הכוללת. רק 3600 ישראלים נקלטו בענף הזקוק ל- 45 אלף עובדם, אף על פי שהשכר הועלה אפילו עד 55 ₪ לשעה. אין פתרון אמיתי לכוח העבודה. מסממים את הציבור בטענה שיש עובדים פלשתינים אך בשנת 2002 הם עבדו 180 יום בשנה"
יו"ר התאחדות הקבלנים בחולון, יוסף לוינסקי, אמר כי אתרים עומדים דוממים והקבלנים בוכים. על כך העיר ח"כ אבו וילן: בקריית ספר דווקא המנופים עובדים". לוינסקי אמר כי הכשרת עובדים ישראלים לענף הבנייה נמשכת שנה- שנתיים "אי אפשר להכשיר טייח ביומיים" אמר.
ח"כ בייגה שוחט אמר כי מצב ענף הבנייה נגזר ממצב המשק בכללותו וכי לב ליבה של הבעייה היא הירידה בביקושים. "זוגות צעירים חוששים לקחת משכנתא בגלל חוסר הוודאות בשוק העבודה".
הפתרון לדברי שוחט הוא בהתערבות ממשלתית בקביעת סבסוד הריבית (כלומר הקצאת משכנתאות בריבית נמוכה) ובהוצאת העובדים הזרים.
שמחון יצא בהתקפה חריפה על האוצר. לדבריו בתקציב 2004 אין שום תכניות לחילוץ הענף מהמשבר. סגן ראש המועצה האיזורית גלבוע, אייל בצר, האשים את הממשלה בחיסול ההתיישבות בפריפריה.על ידי העלאה של פי 3 במחיר המיסוי על הקרקע, החלטה שמהווה "וידוא הריגה" לבנייה בפריפריה.
(א"ב)