מכיוון שמגילת רות המקראית מספרת על החלטתה של רות להצטרף לעם היהודי, ומכיוון שהספר נקרא באופן מסורתי בחג השבועות, כל עיתון ערב חג בישראל מספר כמה סיפורים יפים על מתגיירים מודרניים.
פעם בשנה, המתגיירים זוכים לכמה רגעים של תשומת לב.
ואז כולם שוכחים אותם בהמשך השנה.
מעטים מאוד נוקפים אצבע כדי לסייע למתגיירים מעבר ליומם בבית הדין (כלומר, לאחר שעברו גיור רשמי באמצעות בית דין רבני). המטרה של טור זה, שנועד לפרסום ב"יום שאחרי" שבועות, היא לשפוך אור על סוגיה זו.
יש להבין: גיור דורש לא רק שינוי של אורח החיים ומערכת האמונות, אלא הוא כרוך לרוב במעבר מדינה והחלפת שפה, פרנסה, קהילה ואפילו קשרי משפחה. אנשים רבים שהחליטו להצטרף לעם היהודי מוצאים את עצמם לבד, בבדידות מזהירה. הם זקוקים לתמיכה כדי לעמוד באתגרים רבים מספור הנובעים מהליך הגיור התובעני שהם עוברים, והם בהחלט ראויים לה.
רוב הארגונים העוסקים בגיור מתמקדים בתהליך הגיור עצמו – בהקניית ידע בתחום היהדות ובבדיקת מחויבות המתגיירים. קבוצות מסוימות דוגלות בשינוי הלכתי או מערכתי במנגנון הגיור של הרבנות הפועל פעמים רבות באופן מנוכר ונוקשה.
אבל הטיפול בצרכיו האישיים והקהילתיים של המתגייר לאחר הגיור לוקה לרוב בחסר. בשל מערכת הגיור הריכוזית בישראל, מתגיירים רבים אינם משובצים לקהילות ספציפיות המתאימות להם, וגם כשהם כן עוברים שיבוץ שכזה הם פוגשים בדעות קדומות רבות ובחשדות רבים, מה שמוסיף לקשיים שחווים בדרך כלל "זרים".
קשיים אלה כוללים מחסומי שפה ותרבות המקשים על ההצטרפות למעגלים חברתיים, על ניצול משאבים קהילתיים ועל יצירת קשרים (על היכולת להפיק תועלת מ"פרוטקציה", שכל כך חשובה לצורך התקדמות בישראל).
לפני שנתיים נוסדה עמותה חדשה ללא מטרות רווח שמטרתה לעזור למתגיירים ב"יום שאחרי" הגיור, לסייע בהצלחתם ובהשתלבותם בישראל. היא נקראת "אוהב גר – ערבים לגרים" (https://www.ohevger.org).
העמותה הוקמה על ידי אחי, הרב מנחם וינברג, שמלמד גרים וסטודנטים לקראת גיור מרחבי העולם (אפילו מאפריקה ומסין), מה שנותן לו פרספקטיבה ייחודית על הצרכים של הגרים.
בבסיס פעילות ארגון "אוהב גר" עומדת ההבנה שהגיור אינו סוף פסוק, אלא תחילתו של מסלול חיים חדש המצריך עוגנים משפחתיים וקהילתיים כדי לבסס את ההתמסרות לחיים היהודיים.
תוכניות "אוהב גר" כוללות רשת של מתנדבים המסייעים בשילוב מתגיירים בקהילות ובמשפחות; תוכנית חברתית למתגיירים צעירים; תמיכה מקצועית של עובדים סוציאליים, וסיוע נוסף למתגיירים שיכולה לכלול סיוע כספי, עזרה בשכר דירה, מלגות לימודים, סיוע בתעסוקה ובדיור, ושירותים משפטיים וייעוץ אחר.
לאחר ה-7 באוקטובר הקים הארגון תוכנית חדשה בשם "מגן לגר" למתן תמיכה לחיילים שהתגיירו ולבני משפחותיהם, סיוע במציאת דיור להשכרה עבור מפונים והדרכה בנוגע לשמירת הלכה בזמן מלחמה. כמו כן הוא שיתף פעולה עם רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא לצורך ארגון ותשלום עבור חתונות של גרים.
"אוהב גר" השיק גם תוכנית תמריצים לשדכנים כדי שאלו יתעדפו שידוכים עבור גרים. הדבר נחוץ בייחוד לנוכח הדעות הקדומות והחשדנות הקיימים בכל תת-המגזרים של החברה הישראלית בנוגע לנישואים עם גרים.
הארגון מנסה כעת להקים בכנסת שדולה לקידום שילוב גרים בחברה הישראלית, ולארגן כנס שנתי לכבוד המתגיירים על מסירותם ליהדות ותרומתם לישראל.
כמו כן, הוא מתכנן להציע מלגות לבוגרים של קורסי גיור להמשך לימודי יהדות, ולהשיק פלטפורמה דיגיטלית שבה מתגיירים יכולים לקבל תשובות מהירות לשאלותיהם על החיים היהודיים.
הרב מנחם: "ארגון 'אוהב גר' עובד עם מנהלים ומורים באולפני הגיור, עם ראשי רשות הגיור, עם דייני בתי הדין הרבניים, עם רבני הקהילה המקומית וגם ישירות עם מתגיירים רבים כדי לשפר את יכולתם של מתגיירים מכל רקע שהוא לחיות בגאווה כיהודים המחויבים ליהדותם בחברה הישראלית. זוהי אחריות מוסרית שלנו, הזדמנות היסטורית ומחויבותנו למצוות 'והלכת בדרכיו' – לחקות את האלוקים ש'אוהב גר' – על ידי מתן מענה אמיתי לצורכי הגרים".
"לרוב עלינו לממן זאת בעצמנו, מאחר שלמשרדי הממשלה הרלוונטיים, משירותי דת ועד לרווחה, שיכון ופנים, ולחצי תריסר משרדים אחרים, אין תקציבים המוקדשים לסיוע למתגיירים – למרות שטיפול בגיור הוא מצווה המוזכרת 36 פעמים בתורה! זה לא ייאמן שיש די כספים ממשלתיים לבניית מקוואות ועירובין אבל אין כסף כדי לסייע לגרים".
"יהודים מה'מיינסטרים' וישראלים 'ותיקים' יכולים לתרום על ידי התנדבות לשירותים המקצועיים והחברתיים של הארגון ובאמצעות תרומת כספים."
זכות נפלה בחלקנו לחיות בדור הזה עם מספר חסר תקדים של מתגיירים! מדי שנה מצטרפים לעם היהודי בישראל כ-3,000 גרי צדק מדהימים מכל רחבי העולם באמצעות בתי דין ישראליים לגיור (אזרחיים וצבאיים), מכאן שמדובר על כ-50,000 מתגיירים במהלך 15 השנים האחרונות. כ-40% מהמתגיירים הללו הם עולים מאתיופיה, 25% יוצאי ברית המועצות לשעבר, 15% ילידי ישראל והשאר הגיעו ממדינות שונות.
רבים מהמתגיירים הללו למדו לקראת גיור ב'מרכז הלאומי ללימודי יהדות, זהות וגיור של ישראל' (המוכר כיום כתוכניות הגיור האזרחיות והצבאיות "נתיב"), ארגון שנוסד על בסיס ועדת נאמן ומנוהל על ידי משרד ראש הממשלה והסוכנות היהודית לישראל. פרופ' בני איש-שלום ממכללת בית מורשה בירושלים עמד בראש מרכז זה מאז פתיחתו ב-1999 ועד לפרישתו לאחרונה.
זה המקום להצדיע לפרופ' איש-שלום על חזונו החלוצי, מנהיגותו הנבונה והמחויבות הבלתי פוסקת שהפגין. במשך 35 שנים הוא ניהל את המיזם החינוכי היהודי הגדול בעולם, וניווט בזהירות בין שדות מוקשים של פוליטיקה דתית ובירוקרטיה ממשלתית, כשהוא מצליח להתגבר על אדישות לא מעטה.
הכותב הוא עמית מנהל בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, בירושלים. הדעות המובעות כאן הן שלו. הטורים שלו בתחום הדיפלומטי, הביטחוני, הפוליטי, והעולם היהודי מ-27 השנים האחרונות שמורים באתר davidmweinberg.com.