1.
את הדיון העקרוני בסוגיית גיוסם של צעירים חרדים, שמאיימת לפרק את הקואליציה ולשלוח אותנו למערכת בחירות רוויית שנאה ומחלוקת בעיצומה של מלחמת קיום, כדאי להתחיל דווקא מהמישור הפרקטי. כי עוד לפני שניגע בשאלה מה צודק ומה לא צודק, מה נכון ומה לא נכון, כדאי שנהיה מציאותיים. שנבין כי פתרון מצוקת כוח האדם ביחידות הקרביות של צה"ל, ככל שישנה כזאת, לא יבוא בטווח הקרוב מקרב הציבור החרדי. זה לא יקרה.
כל ניסיון לשנות את המצב הקיים ולגייס רבבות צעירים חרדים בכפייה ולא בהסכמה ייתקל בהתנגדות אזרחית עזה של הציבור החרדי, שכתוצאה ממנה לא יתווסף אל שורות צה"ל אפילו גדוד חרדי אחד. אפילו לא פלוגה. להפך, גם צעירים חרדים ששקלו להתגייס יישרו קו ויצופפו שורות עם בית גידולם הנתון תחת מתקפה. ניסיון כפייה שכזה יניב לכל היותר אלפי צעירים חרדים שיושלכו לכלא, או חיסכון לא דרמטי של תקציבים שהולכים אל הציבור החרדי אשר יקוצצו כסנקציה ויישארו בקופת המדינה.
על פי תרחיש יותר הגיוני, אפילו זה לא יקרה. מדוע? כי לאחר שהמחלוקת על חוק הגיוס תפרק את הממשלה הנוכחית, אם וכאשר תקום תחתיה ממשלת שמאל-מרכז, המפלגות החרדיות בתמורה לתמיכה בה יוכלו לקבל מגנץ ולפיד בלי רעש ציבורי את כל מה שהתקשורת והאופוזיציה תוקפות כעת כבלתי מתקבל על הדעת. עוול שלא ניתן להמשיך ולחיות איתו וחייב להשתנות כאן ועכשיו.
2.
אז אולי יש מי שיתמלאו סיפוק נוכח קיצוץ עמוק בתקציבים שתומכים בלומדי תורה ובשאר צעירים חרדים שאינם מתגייסים גם בעת החירום הקשה הזאת, ויראו בכך תיקון של עוול מתמשך. העניין הוא שהתענוג הזה עלול לעלות לכולנו במחירים הרבה יותר חמורים. כי עם כל הכבוד לחשיבותה של חלוקת העול הביטחוני, שבכל מקרה לא תהיה באמת שוויונית, יש כמה דברים שהם דחופים יותר וחשובים יותר. כמו למשל לנצח במלחמה. כי מי שחושב ששסע חברתי, חוסר יציבות פוליטית ומערכת בחירות רוויית שיסוי והשמצות יכולים להתקיים במקביל להובלת מלחמה קשה ואכזרית בלפחות שתי חזיתות אל סוף מוצלח וניצחון מזהיר, כדאי שיחשוב שוב. מי שחושב שניתן לנצח את החרדים במלחמת אזרחים קרה ובו זמנית לנצח גם את חמאס וחיזבאללה, טועה טעות מרה. מי שסבור כי חיילינו בחזית יצליחו לשים בצד את דעותיהם השונות ולהתאחד למען מטרה אחת, בעוד בעורף מתנהלת מערכת בחירות מרה וסוערת, לא יודע איפה הוא חי. זה לא הזמן למלחמות פנימיות בתוכנו. זה לא הזמן להפיל ממשלה וללכת לבחירות. בלי לכידות חברתית ובלי יציבות פוליטית, אין לנו סיכוי לנצח במלחמה הזאת.
3.
שמענו את הראיונות המבולבלים והמעורפלים שנתן בני גנץ בעקבות פרישתו. מבחינתו, אפשר לבצע כעת עסקת חטופים שבמסגרתה תופסק המלחמה בחמאס ותחודש בעוד שנה-שנתיים. איזה ניתוק, איזו הזיה. כאילו הצורר המתוחכם והשטני יחיא סינוואר ישכח לדרוש, במסגרת ההסכם שייחתם עימו, ערבויות בין־לאומיות לכך שהמלחמה לא תחודש. כאילו שהעולם ייתן לנו לחזור להילחם בעוד שנה-שנתיים. כאילו מובן מאליו שעם ישראל יהיה מוכן, לאחר שכבר ישוב לחיי שגרה שפויים, לגייס מחדש את כל המשאבים החומריים והנפשיים ואת כל הנכונות להקרבה שהסכים, תחת השפעת הטלטלה והזעזוע של הטבח בדרום, להעמיד לרשותו של קבינט המלחמה המהוסס והמדשדש.
לנגד עינינו צריכה לעמוד מטרה אחת – ניצחון במלחמה שיבטיח את קיומנו ואת עתידנו. כל מה שמפריע למטרה הזאת צריך להיות מוזז הצידה. כל אלה שבמקום להצטרף לממשלת אחדות עסוקים כעת בחתירה להפלת הממשלה - בני גנץ, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, גדעון סער, זאב אלקין, מתן כהנא, חילי טרופר, הם וחבריהם, משחקים לידי חמאס וסינוואר ומסכנים את חיילינו, את החטופים ואת הניצחון. עד כמה שזה מטורף ולא ייאמן, נראה שהאופוזיציה הלא אחראית נקלעה לסחרור תודעתי ולסדר עדיפויות מעוות, וכעת המטרה של הפלת שלטון נתניהו בירושלים חשובה לה יותר מהפלת שלטון חמאס וסינוואר בעזה.
4.
אילו הייתה לנו מערכת משפט חכמה, צנועה ואחראית, היא הייתה מבינה שזו לא העת לכפות על הממשלה לגייס את הציבור החרדי. שגם אם המציאות הקיימת נראית להם מקוממת ולא צודקת, אפשר וצריך לדחות את העיסוק בזה ליום שאחרי המלחמה. שזה לא הזמן לשסות אותנו איש ברעהו או לטלטל את יציבות המערכת הפוליטית.
אבל יש לנו עסק עם יועצת משפטית ושופטי בג"ץ שלקחו לעצמם את כל הסמכות בלי לשאת בקמצוץ של אחריות. אם חלילה כתוצאה מהחלטותיהם בתחום מוסר הלחימה או בסוגיית גיוס החרדים, חמאס יצא מהמלחמה הזאת כשידו על העליונה, הם לא יחשבו שעליהם להסיק איזו מסקנה או לתת דין וחשבון על מעשיהם. כמה עצוב שגם שופטים דתיים הנחשבים לשמרנים לא מבינים את האמת הפשוטה הזאת.
ולאחר שמערכת המשפט הכריחה את הכנסת והממשלה להתייחס לסוגיה הזאת בזמן הכי לא נכון, מה שצריך היה לעשות זה להעביר בהסכמה ומתוך רצון טוב חוק כלשהו שיוריד את הנושא מסדר היום. הרעיון לאמץ דווקא את מתכונת החוק שהוצע בעת ממשלת השינוי והריפוי, ובעיני החרדים נחשב אז לבלתי קביל, נשמע כמו פשרה טובה וראויה. אבל כמו בעת הדיונים על הרפורמה המשפטית כך גם כעת, האופוזיציה לא באמת מעוניינת להגיע להסכמה. להפך, היא מעוניינת להנציח את המחלוקת ולהשתמש בה כדי לפורר את הקואליציה. וכך, חוק שהוצע על ידי משרד הביטחון של גנץ וכולל בתוכו כמה צעדי התקדמות מצד הציבור החרדי, הפך כעת למוקצה מחמת מיאוס בעיני מי שניסחו אותו בעבר.
5.
האהבה הגדולה שאנו אוהבים את הציבור הדתי־לאומי, שההשתייכות אליו היא מקור סיפוק וגאווה בכל עת ובמיוחד בימים גדולים ונוראים אלו של היחלצות לחזית המלחמה, לא תמנע מאיתנו לבקר את מומיו. אחד מהם הוא הנטייה, מתוך כוונות טובות, להפוך לתמימים שימושיים.
הציבור הזה, שבניו נושאים בעול המלחמה בחזית ובעורף, עומדים בחוד החנית של הכוחות הלוחמים ומשלמים גם מחיר דמים כבד, מובל כעת בידי גורמים אינטרסנטיים מהשמאל לעימות עם הציבור החרדי. רגשות קשים שכולנו חווים, של עצב, חרדה וכאב על צרות הכלל והפרט, מנותבים בידי התקשורת והשמאל להתפרצות של זעם ותגרה כלפי החרדים, שמוצגים כמשתמטים מלשאת בעול מצוות ההגנה על הארץ ויושביה. אבל הזעם הזה, שיש בו מידה של צדק, הוא יועץ רע ומוביל למעשים המזיקים לעושיהם. את העול המוטל על המיעוט שנקרא שוב ושוב למילואים אפשר וצריך להקל, קודם כול בעזרת חבריהם שכבר הוכשרו ושירתו כחיילים קרביים, אבל נפלטו בהמוניהם משירות במילואים בגלל תפיסת הצבא הקטן והחכם של רמטכ"לי הקונספציה. משתמטים משירות צבאי, או כאלה שמשרתים כשדרנים ויחצ"נים ולא ממש תורמים למאמץ המלחמתי והביטחוני, יש בעוד הרבה ציבורים מלבד הציבור החרדי. להתמקדות בציבור החרדי בעת הזאת ובעוצמה הזאת יש מטרה עיקרית אחת – לתקוע טריז בין מפלגות הקואליציה ולהפיל את הממשלה. אגב, אף אחד לא מבטיח שמי שיפילו את נתניהו יזכו גם לרשת אותו. באותה מידה, אם ניגרר למערכת בחירות, היא עשויה להסתיים בניצחון של נתניהו, או בתיקו שישאיר אותו בראש ממשלת מעבר. אחיי הסרוגים, אתם באמת חושבים שזה מה שדרוש לנו בעת הזאת? לשם אתם חותרים? ואפילו אם שווה בעיניכם להעלות את השמאל ובלבד שנתניהו יעוף, האם זה גם מצדיק סיום של המלחמה ללא ניצחון אחרי כל הקורבנות שהקרבנו?
הדרך להביא לגיוס עשרות אחוזים מצעירי המגזר החרדי, בהדרגה ולאורך שנים, היא באמצעות חריש הסברתי עמוק והקמת יחידות חרדיות מובהקות, שיבטיחו שמירה על הזהות החרדית ועל אורח החיים החרדי של חייליהן. שני הצדדים, צה"ל והחרדים, השקיעו עד כה מעט מאוד מאמץ כדי שזה יקרה. זו מציאות לא בריאה ולא צודקת שצריכה להשתנות, אבל העיסוק בכך צריך להידחות לאחר הניצחון במלחמה. כל דבר שמלבה שנאת אחים ופוגע ביציבות הפוליטית בעת הרגישה הזאת, מסכן את חיילינו ואת חטופינו ופוגע בסיכויי הניצחון. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הטעות החמורה הזאת.
לתגובות: eshilo777@gmail.com
***