פרופ' אשר כהן, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, משוחח עם ערוץ 7 על התופעה לפיה בעת האחרונה זוכה מפלגת הציונות הדתית בסקרים למספר מנדטים שעל סף אחוז החסימה (4) או נמצאת מתחת לו.
כהן מדגיש תחילה כי חשוב לזכור שבסקרים רבים "סוקרים מערכת מפלגתית שלא קיימת" - והספקולציות הרבות לגבי מפלגות שטרם הוקמו - מביאות לתוצאות מסויימות שאינן משקפות את המציאות המלאה.
בסקרים, אומר פרופ' כהן, ניתן לראות אוכלוסייה רחבה שכעת יושבת על הגדר ואינה מזוהה עם מצביעי מפלגה כלשהי - ובין האוכלוסיות שנמצאות על הגדר נמצאים רבים שהם בני ובנות הציונות הדתית. "אם שואלים רק את הציונים דתיים איך יצביעו בפעם הבאה, אחת המפלגות הגדולות היא 'לא יודע'. זה יכול להיות כשליש. בהכללה גדולה על קולות הציונות הדתית מתמודדים הליכוד, מפלגת הציונות הדתית וה'לא יודעים', אלה שלוש המפלגות הגדולות".
ומה קרה לאותו שליש שבחר לעלות על הגדר לאחר שבעבר שיוכו הפוליטי היה ברור הרבה יותר? פרופ' כהן משיב: "יש בציונות הדתית פיצול - לא בתחום הפוליטי של ימין ושמאל - אלא בתחום התרבותי של ליברלים, חרדים לאומיים ומיינסטרים. בבחירות הקודמות חלק ממצביעי הציונות הדתית עשו את זה בגלל נקודת המבט הימנית שלהם ולא כי הרשימה הייתה מרשימה במיוחד לטעמם. לכן חלקם היום על הגדר בעקבות השבעה באוקטובר שלא ברור איך השפיע עליהם".
הוא מוסיף כי "סוגיה שיכולה מאוד להשפיע על ההצבעה לציונות הדתית היא סוגיית החרדים. אם בבחירות הקודמות ולפני השבעה באוקטובר הדתיים הלאומיים החליקו את סוגיית הגיוס החרדי, זה כבר לא יהיה אותו דבר. חלקים גדולים אומרים עד כאן".
לטענתו, אותה קבוצה רוצה לשמוע ממנהיגות המפלגה אמירות ברורות, ומנגד המנהיגות הפוליטית יודעת שהתבטאות כזו עלולה לגבות ממנה מחיר פוליטי בקרב קבוצה אחרת של הציונות הדתית. "לטעמי", אומר כהן, "מי שצריך היה להוביל את סוגיית גיוס החרדים הם הציונים דתיים. אי אפשר שרבנים יגיעו לישיבות ולישיבות ההסדר וימצאו ספסלים ריקים כשיש גיוס מילואים - ואין אמירה. את המאבק סביב הסוגייה מנהלים הקפלניסטים. אני משער שזה משפיע על חלק מהאנשים שאומרים שהם יישבו על הגדר והם לא יודעים למי הם מצביעים. הם מצפים לאמירה ברורה ולכן המפלגה מסתבכת".
עוד אנחנו שואלים את פרופ' הכהן אודות מפלגה שדווקא זוכה לקולות רבים ויציבותה נראית ברורה מאי פעם - מפלגתו של איתמר בן גביר. הוא משיב כי תהיה טעות לחשוב שמפלגתו של בן גביר גדלה משום שהצטרפו אליה קולות דתיים. "הפילוח של מצביעי בן גביר מלמד שהדתיים בה הם מיעוט. את רוב הכוח שלו בן גביר מקבל מחילוניים ומסורתיים".
למעשה הציונות הדתית נפגעת בשל אותה קבוצת 'לא יודעים', אומר כהן ואנחנו שואלים אם להיותו של היו"ר, סמוטריץ', שר האוצר יש תרומה לפגיעה במעמדה ובפופולריות של המפלגה, משום ששר אוצר מטבעו עוסק בגזרות, במספרים שקשה לשווק לציבור. פרופ' כהן אומר כי "אם צריך לדרג סוגיות שמפריעות לאנשים בחברה הדתית לאומית, מעסיקות אותם יותר סוגיות לאומיות כמו התיישבות ושירות צבאי. זה שהוא שר אוצר זו אולי סיבה אבל לא גדולה במיוחד".
ואולי המעורבות הדרמטית של ח"כ שמחה רוטמן ברפורמה פוגעת במפלגה בשל הסערה שהתחוללה, כך שגם אם מצביעי המפלגה רצו ברפורמה הם לא רצו לראות אותה כך? על כך משיב כהן ואומר כי "גם אם אנשים חושבים שרפורמה אבל לא ככה, אי אפשר לצאת נגד רוטמן, כי אפשר להגיד שהוא היחיד שניסה לעשות משהו. אולי הדרך לא הייתה נכונה אבל הדתיים לאומיים בעד הרפורמה ולהיפך, הם יכולים היו לכעוס על כך שהרפורמה נדחקה בסופו של יום".
לטעמו ולהערכתו סוגיית החרדים עוד תלך ותעלה, בין השאר בשל תרומתה המשמעותית של הציונות הדתית בשדה הקרב ובכוח הלוחם. "זה לא דבר שאפשר לעבור עליו. זה לא יכול לעבור ככה".