היועמת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה הערב (ראשון) את עמדתה לגבי מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון.
"לעמדת המשיבים, המחדל המתמשך בבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון, פוגע באורח קשה בעקרון הפרדת הרשויות, ובמעמדה ובתפקודה של הרשות השופטת", כתבה בהרב-מיארה.
היא תוקפת את שר המשפטי על שאינו ממנה נשיא קבוע לבית המשפט העליון וקובעת כי הדבר "מהווה חוסר סבירות קיצוני".
"החובה למנות נשיא לבית המשפט העליון מעוגנת בחוק. קיים 'צורך' אובייקטיבי אינהרנטי מובהק בבחירת נשיא על דרך קבע, הועל כן, חלה חובה על השר לכנס את הוועדה לבחירת נשיא לבית המשפט העליון. הדברים נכונים מקל וחומר ומקבלים משמעות מיוחדת ביחס למינוי נשיא בית המשפט העליון, ראש הרשות השופטת. הרשות השופטת היא אחת משלוש הרשויות המהוות את עמודי היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטית הישראלית. יציבותה ועצמאותה של הרשות השופטת הם מאפיינים יסודייים של הדמוקרטיה הישראלית ותנאים בסיסיים, אין בלתם, לתפקודה התקין ולהגשמת יעודה החוקתי במשטר דמוקרטי", טענה היועמ"שית.
לדבריה, "המשמעות של פגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת והחלשתה, תוך שהרשות המבצעת אינה מאפשרת הצבעה, לפרק זמן ממושך, על המינוי לתפקיד ראש הרשות השופטת, היא הפרת האיזון בין רשויות המדינה ופגיעה מובהקת בעקרון הפרדת הרשויות. מצב דברים זה בו במשך תקופה כה ממושכת לא מונה נשיא לבית המשפט העליון הוא חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל".
השר יריב לוין הגיב: "אני מבקש לומר לחבריי לוועדה, המלאכה הקשה הניצבת בפנינו טרם הושלמה. נותרו עדיין מינויים שעלינו להשלים, ובראשם המינויים לבית המשפט העליון. אני משוכנע שאם נגלה פתיחות ונכונות לפשרות, כפי שגילינו עד עכשיו, נצליח להגיע להסכמות גם בעניינים האלה".
הוא ציין "לצערי, יש מי שמבקשים להחליף את דרך ההבנות בדרך של ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור, אשר הם המשקפים את הכרעת העם בבחירות. הדבר נעשה באמצעות שטף של עתירות, שתכליתן ניצול האיפוק החקיקתי שנדרש בעת מלחמה, כדי להעביר באופן חד צדדי את כלל סמכויות ניהול הוועדה לידי ראשי המערכת המשפטית".