מסתבר שהאסון הנורא של שמחת תורה תשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, הניב, בכורח הנסיבות, יוזמה חיובית: לפני כחודשיים החליטו בחיל החינוך על הקמת יחידה חדשה ושמה "מגל וחרב": מורות חיילות ומש"קיות "תקומה" שיגיעו באמצעות גרעיני נח"ל אמורות לסייע ליישובי עוטף עזה וקהילות מערב הנגב בתחומי החינוך.
כמה מילים על תולדות הנח"ל למען הצעירים שבינינו: הנח"ל (ראשי תיבות של נוער חלוצי לוחם) הוקם בחודש אוגוסט 1948 באישורו של דוד בן גוריון. הרעיון היה ליצור מסגרת צבאית שבה יתגייסו נערים ונערות לגרעינים בישוב חקלאי, יסייעו בחקלאות ובכלל, ולאחר מכן ישרתו ביחד בצה"ל ויגנו על המדינה וגבולותיה.
קצין החינוך סרן אורי טל ועמו סגן אהרון גלס כינסו וועדה שתפקידה היה להתוות את מרכיבי הסמל, וכך נולד סמלה של היחידה: המגל המסמל את העבודה החקלאית, החרב - הלקוחה מסמל הפלמ"ח מסמלת את ההגנה על היישובים, ומסביב עלי זית - כמובן הכמיהה הנצחית לשלום. הצייר שלמה ויתקין, אז מורה ב"בצלאל" הוא שעיצב את הסמל.
3 שנים אחר כך, הוטלה על גרעיני הנח"ל משימה לאומית כבדת משקל: הקמת יישובים. הגרעינים נאחזו בקרקע באזורי ספר וייסדו היאחזויות שרבות מהן הפכו אח"כ ליישובי קבע. ההיאחזות הראשונה – נח"ל עוז - עלתה לקרקע בשנת 1951, ואחריה עוד עשרות היאחזויות עלו על הקרקע, ולאחר כמה שנים התאזרחו והפכו לישובים. הנה רשימה חלקית בכל רחבי הארץ, כולל יהודה ושומרון : ארגמן, אלמגור, באר אורה, בית הערבה, בירנית, קליה, שדמות מחולה, מצפה נטופה, הושעיה, עין גדי, עין יהב, חיספין, חומש, מגל, מלכישוע, חריש - ועוד עשרות ישובים.
לפני 23 שנים, בשנת 2001, הוחלט בצה"ל לסיים את מסלול ההתיישבות בנח"ל. יפים בעיני דברי ההספד שכתב הפזמונאי והמתרגם אבי קורן ז"ל במדורו בעיתון "מעריב":
"ב–2001, 50 שנה אחרי הקמת נח"ל עוז, היאחזות הנח"ל הראשונה, כבו האורות על היאחזות משכיות בצפון בקעת הירדן. היאחזות הנח"ל האחרונה נעלמה. בשקט ־ בשקט וכמעט, באין רואה ירד המסך על אחד המפעלים הברוכים, שהמילה ציוני הלמה אותו. המילים "ערכים", "התיישבות", "ציונות" הוכנסו אל בין מירכאות. "המסלול ההתיישבותי של הנח"ל איבד מזוהרו, ואין כיום די בני נוער שמבקשים להתגייס אליו", זה מה שאמר קצין בכיר בצה"ל"
והנה, חלפו 23 שנים ומסתבר שבכל זאת יש עדנה למגל ולחרב...
ועד שיכתבו המנון ליחידה החדשה , אני מבקשת להיזכר בכמה שירי המגל והחרב שנכתבו בערך לפני 70 שנה.
את השיר הראשון, שהיה אמור להיות המנון הנח"ל, כתב המוסיקאי עמנואל זמיר שהיה קצין האומנות הראשון של הנח"ל, בשנת 1951. הביצוע היה של חברי להקת הנח"ל הראשונה (עליהם נמנו בין השאר יוסי בנאי, גאולה גיל, דובי זלצר, שמואל שי, יונה עטרי ועוד) עם הסולן יעקב כנעני (תלמי), חברו הקרוב של עמנואל זמיר, שהובא כתגבורת ללהקה (מתוך אתר "זמרשת")
מגל וחרב
להקת הנח"ל
מילים ולחן: עמנואל זמיר
את נשקו וחילו מכוון האויב
אל קצווי גבוליך, ארצי לאורכם.
ישובי המשלט, לוחמים עמלים,
עמלים,
פה נקים כחומה,
פה נקים כחומה,
על הקו,
על הקו.
עיטרנו זר למגל ולחרב,
מנחלים נחלנו יגבר!
מי ינחל לצמיתות את הארץ,
מי ישא לה שלום גם בקרב האכזר?
הכובש אדמתו בדמעת הזורעים,
את ברכת הקציר ברינה הוא ירים,
הוא ינחיל מפלה לכל צר.
מנחלים נחלנו יגבר!
את מטח הרובים צבת האש תקצץ
וירעים המפץ עד הרחק מן הגבול,
כפר עברי הלוחם עמדותיו לא יטוש!
לא יטוש,
בית כרם, שדה,
בית כרם, שדה,
דיר ולול,
דיר ולול.
עיטרנו זר למגל ולחרב...
לתופי המצעד פה שירנו רועם
בתנופת נעורים מחולנו יסער.
בשבועת העמל לך, ארצנו משמר,
לך משמר.
מנחלים נחלנו יעוז ויגבר!
ויגבר.
באתר "שיר עד" (בהנהלת אתי ירוחמי) מצאתי דברים שסיפר חתן פרס ישראל, הכהן הגדול של הזמר העברי, אליהו הכהן ז"ל:
"זה קרה במחנה 80 ליד פרדס חנה. באולם הספורט במחנה היה תלוי שלט גדול שעליו נכתב: 'עטרנו זר למגל ולחרב'. עמנואל נכנס לאולם, ראה את השלט, נעמד מולו, הוציא מתיקו חלילית שתמיד נשא איתו, והחל להלחין את המילים שעמדו מול עיניו. בהדרגה הוסיף וחיבר שורות וצלילים, מילים ומנגינה כאחד, עד שהשלים את השיר כולו. חיילים מהפלוגה של מוטה גור, שעמדו מסביבו והיו עדים לתהליך ההלחנה, למדו ושרו את השיר תוך כדי כתיבתו, ומתוך התלהבות חזרו עליו שוב ושוב. כך, על רגל אחת, נכתב השיר 'מגל וחרב', ההמנון הראשון של הנח"ל" .
הערה הכרחית שלא שייכת למגל והחרב: משום מה השיר לא המריא ומי שזכה לבסוף בתואר המנון הנח"ל הוא "השיר לנח"ל" שפירסם המשורר יעקב אורלנד בחוברת שהוצאה ב-1949 במלאת שנה לייסוד הנח"ל ("הבקר", 9.12.1949). מרדכי זעירא הלחין ובשנת 1953 שרה להקת הנח"ל את השיר בתוכניתה החמישית "נח"ל ונחלה" ו"השיר לנח"ל" הועלה על תקליט ונוגן רבות ברדיו ואולי כך לקח את הבכורה משירו של עמנואל זמיר.
ובכל זאת, לא ויתרו מפקדי להקת הנח"ל על המגל והחרב: בשנת 1955 העלתה הלהקה את תוכניתה השמינית "בין מגל וחרב". אין לדעת אם השיר נכתב לכבוד שם התכנית או להפך, וכבר אין את מי לשאול... מה שברור שחברי הלהקה ובהם גבי עמרני, חיים טופול, גליה טופול, עדי עציון זק, נחמה הנדל, אורי זוהר ועוד רבים וטובים שרו את השיר בהתלהבות רבה והפכו את השיר ללהיט שגם מילותיו רלוונטיות מאז ועד היום ובכלל:
בין מגל וחרב - להקת הנח"ל
מילים: יחיאל מוהר
לחן: משה וילנסקי
חיינו עולים בין מגל ובין חרב
חיינו שזורים חניתות ודגן,
הנה איך נקלענו גם שתי וגם ערב
פרחים אדומים וברזל מלובן.
היד האחת האוחזת בשלח
שיני מקצרות היא תנעץ בקמה.
שירים עתיקים על הברית עם כל סלע
הדם שוב עולה מאבני החומה.
כי לנו המגל הוא חרב
ולנו חרב כמגל
אצלנו אגדות עם ערב
עוד מספרות על דם וטל,
ושוב מול לובן אוהלינו
הלילה רד, הצל מוטל
על כן תמיד (תמיד) עולים חיינו
באור של חרב ומגל
באור של חרב ומגל
קוצר המגל והחרב קוצרת
חיינו קציר בבקרה של אומה
הנושא אלומות בשדה הזוהרת
נושא את חייו לעמו - אלומה.
אכן פרשה יחידה עלי דרך
שאין לה, שאין פרשת הדרכים
היד האחת הזורעת בפרך
תניף תרומתה על חודי רמחים.
כי לנו המגל הוא חרב...
וכמעט לסיום - נזכיר עוד שני שירים של להקת הנח"ל בהם מוזכרים המגל והחרב - הלא הוא "שיר המ"מ" שכתבו זאב חבצלת ודובי זלצר בשנת 1951 ללהקת הנח"ל הראשונה
("מי משחיז מגל וחרב- המ"מ! מי תופר חורים בגרב – המ"מ!" )
וכמובן "שלווה" שכתב אבי קורן ללחנו של יאיר רוזנבלום בשנת 1968 לתכניתה ה21 של להקת הנח"ל "קרנבל בנח"ל.
(השבת בכלל אינה עוברת כבר קראנו את עיתון הערב שרנו כבר שירי מגל וחרב" )
(תודה ליורם סימן טוב עורך האתר הנפלא "שרים במדים")
ולסיום- נאחל בהצלחה לחיילות וחיילי היחידה החדשה "מגל וחרב", שיסייעו ליישובי הנגב המערבי בימים של שקט שלום ושלווה!