את הכתיבה וההלחנה דוד בן ארזה, ירושלמי ליטאי מלידה ותל אביבי בנשמה, גילה רק לפני שנים בודדות בזכות העובדה שהעיפו אותו מהישיבה הגבוהה שבה למד.
הבעיטה החוצה מהממסד החשוב, היוותה נקודת מפנה עבור דוד, שמצא את עצמו שבור, אבוד ומבולבל. דווקא מתוך השבר והלב שהתקלף, הגיעה היצירה – כזו שהביאה לחייו תחושה של בית.
במוזיקה שדוד יוצר אפשר לשמוע את חיבוטי הלב ותחושת הזרות והשייכות שהוא חש בשני העולמות שסובבים אותו – הדתי והחילוני. ההשראה בצד אחד מניגוני הרב קרליבך שניגונו מסומפל בשיר החדש ובצד השני מאמנים כמו בילי אייליש.
דוד שחי בשנה האחרונה על הציר של תל אביב, אמונה, חולין, תפילה ותשוקה חבר לצמד המפיקים המצליח אמיר ובן (אמיר שדה ובן מאור), ויחדיו הם יצרו חלק נכבד מהאלבום הצפוי שיעסוק בין היתר בדימוי עצמי, התבגרות, ולידה מחדש.
"אחרי ראש השנה האחרון, ימי הרחמים והסליחות, הרגשתי שאני צריך רחמים", הוא מספר. "המצב במדינה בער, המון אש וחיצים היו האקלים שלנו בשנים האחרונות. גם בתוכי דברים געשו ונהפכתי לקשה. ביקשתי רחמים ורוך, משהו עדין יותר שהיה לי חסר".
"אחרי השביעי באוקטובר מילים פתאום קיבלו משמעות דרמטית הרבה יותר. פתאום כשחווינו על בשרנו מה זה 'דין' ואש וכאב – הרגשתי עוד יותר את הצעקה הזאת לרחמים ולבית".