חודש לפני סיום כנס הקיץ של הכנסת, עושה רושם שחוסר היציבות בקואליציה הולך ומעמיק. פסק הדין של בג"ץ בעניין חוק הגיוס עורר זעם ותסכול בקרב המפלגות החרדיות, שסופגות כבר תקופה ארוכה ביקורת מהציבור שלהן שלא רואה תוצאות משהותן בקואליציה. המפלגות החרדיות תקפו במילים קשות את הפסק, בעוד באופוזיציה חגגו אותו. אלא שכל החגיגות והאכזבות התרחשו בעיקר כלפי חוץ, כאשר מאחורי הקלעים נרשמת דווקא תמונה הפוכה לחלוטין. "אם נהיה הוגנים, אצל הח"כים החרדים נושמים לרווחה", אומר גורם בכיר במפלגות החרדיות. "הפסק עצמו היה צפוי, והאמת היא שכולם חשבו שהוא יהיה קשה יותר. זה לא שאוהבים אותו, אבל אפשר לחיות איתו".
בכל הפעמים הקודמות בסוף הממשלה נפלה כדי לדחות דה־פקטו את הצורך לחוקק חוק חדש. זה יקרה גם עכשיו?
"דווקא הפסק מאפשר הרבה יותר חופש תמרון. מצד אחד הוא כבר מקבע את ביטול התקציבים, אז לפרק את הממשלה לא יעזור בשביל להחזיר אותם, ומצד שני הוא לא באמת קובע מכסות או דורש לגייס את כולם באופן מיידי. זה משהו שנותן למפלגות החרדיות אורך נשימה בשביל לפתור את האירוע הזה".
לפי מה שאתם מרגישים, רבני המפלגות יורו לפרוש מהממשלה?
"זה לא נראה המצב כרגע. מה שאנחנו רואים זה בעיקר תגובות קשות נגד פסיקת בג"ץ ועל חשיבות לימוד התורה. אבל לפחות בצד האשכנזי אין כרגע קריאה לפרק את הממשלה. בשורה התחתונה, באופן מפתיע למדי, בג"ץ כנראה סייע לקואליציה לצלוח את המשבר הזה".
גורמים אחרים בקואליציה אומרים דברים דומים לאלה המושמעים במפלגות החרדיות. "צריך להיות הוגנים ולומר שבג"ץ ממש סייע לקואליציה. החיוב של בג"ץ הוא לגייס 3,000 חרדים, שזה המספר שצה"ל יכול לעמוד בו. זה גם משהו שהציבור החרדי יכול לחיות איתו לא רע, במיוחד לאור העובדה שעד סוף 2024 כנראה בכל מקרה נגיע לאזורים האלה", אומרים אותם גורמים.
ולצד זה, עדיין יש את חוק הגיוס עצמו, שהוא לב המחלוקת במסדרונות הכנסת בימים אלה.
"נכון, אבל הפסק מסייע גם בחזית הזאת. למעשה, אין כרגע חוק שפוטר את החרדים מגיוס בתוקף מצד אחד, ואין יכולת לגייס יותר מ־3,000 מבחינת צה"ל. אז מה הלחץ להביא אותו להצבעה? למעשה, נקנה פה זמן יקר שמאפשר לבנות את החוק מחדש בצורה הרבה יותר מוצלחת, ולא תוחם את הכנסת ללוחות זמנים דחוקים מאוד. כמו שהדברים נראים כרגע, לא הייתי מהמר שהחוק יגיע להצבעה בכלל לפני סוף המושב".
לצד זאת, אומרים אותם גורמים כי הקואליציה צריכה לנצל את ההזדמנות שבג"ץ יצר. "יש פה אירוע שלא נראה לי שמישהו האמין שיתרחש. כולם פה טיפסו על עצים יותר מדי גבוהים, ועכשיו בג"ץ נתן לכולם סולם מאוד יציב לרדת מהם. אם הקואליציה תתנהל בחוכמה היא תצליח גם להגיע למתווה מוסכם, גם להוביל לשינוי משמעותי לטובה בסוגיית גיוס החרדים, וגם להמשיך להתקיים. הבעיה היא שיש יותר מדי ח"כים בקואליציה שלא מתנהלים בתבונה, ומעדיפים בעיקר לגרום עוד ועוד נזק".
שאלת המבחן העיקרית בקואליציה, בדיוק כמו בשבוע שעבר, היא מפלגת ש"ס, שנחשבת לבעייתית ביותר בקרב הסיעות המרכיבות את הקואליציה. ביהדות התורה ישנה ביקורת רבה על התנהלותה של ש"ס בשבועות האחרונים, ביקורת שמתווספת למתחים כבדים בין שתי הסיעות החרדיות שראשיתם עוד לפני הבחירות לכנסת, לפני קרוב לשנתיים. הדוברים החריפים ביותר בסוגית הגיוס בסיבוב הזה הם רבני תנועת ש"ס, שמדי יום מגבירים את גובה הלהבות. ביהדות התורה אומרים בימים האחרונים כי שום צעד שש"ס עשו בנושא לא תרם להרגעת הרוחות.
"כל התבטאות של אחד מהרבנים הבכירים שלהם רק הופכת לכותרות ראשיות ומעוררת עוד שנאה לציבור החרדי", אומר גורם במפלגה. "הם הצליחו לגרום לכך שרוב הציבור הדתי־לאומי מצדד היום בצד שדורש לגייס את החרדים בצורה מלאה בגלל דברים כמו אלה של הרב יצחק יוסף או של הרב מאיה. חוק הרבנים שהם דוחפים אליו הוא הכול חוץ מחכם, והוא לא נועד לשרת אף אחד חוץ מאת עצמם. הם מנסים לעטוף אותו באמירה שהוא ישפר את שירותי הדת, אבל הבלוף הזה לא תופס בציבור, כי הוא רואה שדווקא בזמן כהונתם שירותי הדת קורסים בכל מקום".
בש"ס מקפידים להבהיר כל העת כי אינם מכוונים להפלת הממשלה, והם לא מנסים לעזוב את גוש נתניהו בשביל קואליציה חלופית שאולי תקום לאחר הבחירות. לעומת זאת, כמעט כל שאר השותפות הקואליציוניות סבורות אחרת. ביהדות התורה מנסחים זאת בצורה הברורה ביותר. "לנו אין לאן ללכת. בבחירות הבאות אנחנו נהיה באופוזיציה, וזה כנראה נכון לכל ממשלה שתקום, מימין או משמאל. אבל ש"ס זה סיפור אחר. הם בהחלט עשויים לחצות את הכביש ולהיות שותפים בממשלה של המחנה השני", אומרים ביהדות התורה ל'בשבע'.
טראמפ באופק
פרט לש"ס, האגוז הקשה ביותר לפיצוח בקואליציה הוא יושב ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין. אדלשטיין מתעקש שחוק הגיוס יגיע בהסכמה רחבה. לצד זאת, בראיונות שונים שנתן השבוע אמר אדלשטיין כי אם לא תהיה הסכמה רחבה להעברת החוק, יעבירו אותו בעזרת רוב רגיל שיש לקואליציה, כשגם האפשרות שלא יושג הרוב בקואליציה נמצאת על השולחן, ומשמעותה שחוק הגיוס לא יחוקק.
לצד זאת ביום רביעי השבוע הודיע אדלשטיין כי הוא לא יתחיל את הדיונים בהעלאת גיל הפטור ממילואים, בטענה ש"אין הסכמה רחבה בנושא". בקואליציה מצאו עצמם מופתעים ממהלך זה, שכן הצורך בהעלאת גיל הפטור נובע מדרישת צה"ל. בקואליציה יש שרואים באמירות של אדלשטיין בדבר הסכמה רחבה כמתן השליטה בסוגיה לידי האופוזיציה, שכל מטרתה היא להפיל את הממשלה. בלא תנאי זה הם סבורים כי ניתן להגיע לחוק שיהיה לו רוב, וגם יענה על דרישותיהם של הח"כים שדורשים שינוי אמיתי בסוגיית גיוס החרדים.
למרות החריקות הרבות בקואליציה, באופוזיציה ישנם רבים שסבורים כי הממשלה לא תיפול עד סוף המושב, וכך היא תזכה להארכת כהונתה לפחות עד אחרי חגי תשרי. "זה לא ריאלי לחשוב שנצליח להפיל את הממשלה בתוך חודש. אנחנו לא שם", אומרים בכירים באופוזיציה. מי שמסתכל על לוחות הזמנים רואה שלו האופוזיציה לא תצליח להפיל את הממשלה עד סוף המושב, היא תתקשה לעשות זאת גם לאחר חגי תשרי, שכן מיד אחריהם יתקיימו הבחירות בארצות הברית. אחד הטיקטים שעליהם בונים באופוזיציה למערכת הבחירות הוא הסכסוך הגלוי בין ממשל ביידן לממשלת ישראל, אלא שלפי רוב הסקרים ביידן בדרכו להפסיד בבחירות בנובמבר הקרוב לדונלד טראמפ, שמאז תחילת המלחמה תוקף את מדיניות ביידן ומגדיר אותה כנטישתה של ישראל.
בינתיים, מובילות המהלך להפלת הקואליציה, סיעות ישראל ביתנו והימין הממלכתי, אומנם מצהירות שהן מחויבות להפלת הממשלה ומובילות את החמ"ל המשותף, אך גם מתנהלות שונה מהדרך שבה התנהלו האופוזיציות האחרונות שפעלו להפיל את הממשלה. הדבר מתבטא בשיתופי פעולה בשורה של נושאים בין חברי שתי המפלגות הללו לחברי קואליציה. הדוגמאות הבולטות הן ההצבעה על הארכת גיל הפטור ממילואים, שחברי הימין הממלכתי לא לקחו בה חלק ואיפשרו את העברת החוק בקריאה ראשונה, ויוזמתה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי שנועדה לתקן את החוק ולאפשר את שינוי הכיתוב על מצבותיהם של חללי צה"ל, ולאפשר למשפחות המעוניינות בכך להנציח את הנופלים במילה "הי"ד".
גם במחנה הממלכתי אומרים בגלוי שנתניהו לא יכול להמשיך לכהן כראש ממשלה וצריך ללכת לבחירות, אך לא בהכרח כרגע. בריאיון שנתן ביום רביעי השבוע לרדיו FM103 אמר חבר הכנסת חילי טרופר כי "האויב שלי הוא סינוואר. ביבי הוא יריב. אני חושב שצריך ללכת לבחירות ולא ראוי שהוא ימשיך להיות ראש ממשלה. אך כרגע אנחנו צריכים להחזיק ידיים כפי שהמילואימניקים מבקשים, ואת הוויכוחים ננהל בתוכנו עם גבולות ברורים".
"כל הסימנים מראים שהממשלה לא הולכת ליפול בזמן הקרוב, והיא תצלח את סיום המושב. אין הרבה אינטרס לחבריה השונים להפיל אותה כרגע, כי הם יאבדו את ההשפעה והכוח שיש להם. מבחינה פוליטית אין שום היגיון בכך", אומר היועץ האסטרטגי רוני רימון, מומחה לניהול משברים ושותף במשרד רימון־כהן.
ויחד עם זה, אנחנו כן רואים לפחות את ש"ס מתנהלת כמי שעלולה לפרק את הממשלה.
"דרעי יעשה בסוף מה שטוב לדרעי ומה שמתאים לאינטרסים שלו. אם הוא ירצה להפיל את הממשלה חוק הגיוס ישמש כתירוץ לשם כך, אבל מבחינה עניינית חוק הגיוס הוא לא סיבה להפיל את הממשלה. אני לא רואה שום אינטרס מבחינתו להפיל את הממשלה. נכון, החרדים לא מקבלים את כל מה שהם חלמו עליו, ועדיין הם מקבלים ב'ממשלת הימין מלא־מלא' יותר ממה שהם יקבלו באלטרנטיבות הקיימות. זה מתבטא בעיקר בתקציבים ובהשפעה. נכון, החוקים שהם רוצים להעביר לא ממש עוברים, אבל בשאר התחומים הם מקבלים הרבה".
למה אתה סבור שהם יקבלו פחות בקואליציה אלטרנטיבית? אתה סבור ששתי המפלגות לא יהיו בקואליציה אחרת?
"לגבי יהדות התורה בוודאי. את זה כולנו רואים. לגבי ש"ס הסיפור אחר. הם בהחלט יכולים למצוא את עצמם בממשלה אחרת, במיוחד כזאת שתובל על ידי מפלגת הימין החדשה שצפויה לקום ולפי הסקרים היא תזכה בניצחון. קשה יהיה למכור למישהו שאנשים כמו ליברמן וסער הם לא אנשי ימין, כך שבתוך הציבור של ש"ס זה לא ייתפס כבגידה כדוגמת מה שבנט עשה בממשלה הקודמת. כמו כן, דרעי לא יהיה מוביל המהלך. אבל הוא בהחלט יכול לקחת את ש"ס לממשלה אחרת. העניין הוא שבממשלה אחרת הוא לא יהיה דומיננטי כמו שהוא עכשיו".
למה? הרי לפי הסקרים יש לו כעשרה מנדטים, שזה נתח גדול מאוד לשותפה קואליציונית.
"נכון, אבל היום הוא נמצא במעמד כפול: גם לשון מאזניים וגם כאדם המקורב ביותר לנתניהו. האדם שנתניהו סומך עליו יותר מכל אחד אחר היום במערכת הפוליטית זה דרעי. הם הולכים ביחד כבר שנים ארוכות והם מאוד מעריכים זה את זה. מדובר במעמד שדרעי מעולם לא התקרב אליו עד כה, ואין שום סיכוי שהוא יצליח לשחזר אותו בממשלה אחרת. אז אולי הוא יעבור לממשלה אחרת, אבל לא תהיה לו אותה רמת השפעה כמו שיש לו כיום, ואנחנו יודעים שלפוליטיקאי, אחד הדברים שהכי חשובים לו זאת השפעה רחבה".
"לא מוכנים לישראבלוף"
בקרב חברי הכנסת מהקואליציה שדורשים שינוי דרמטי בסוגיית גיוס החרדים מועבר המסר כי זה לא נושא שעליו צריכה להתפזר הקואליציה. "אני לא חושב שמישהו יודע לאן האירוע הזה של גיוס חרדים ילך. יש בקרב רבים מחברי הקואליציה רצון לשינוי אמיתי. אנחנו לא מוכנים לעוד ישראבלוף שמטרתו רק למשוך זמן", אומר חבר הכנסת אוהד טל מ'הציונות הדתית', אחד הקולות הבולטים במחנה הקואליציוני שדורש שינוי דרמטי בחוק הגיוס. "היינו לצערי הרב ביותר מדי לוויות וניחומי אבלים של בני הציונות הדתית שהם תלמידי חכמים גדולים, רבנים, ראשי ישיבות וראשי קהילות. לאמירה ששירות צבאי סותר לימוד תורה או אפילו גדלות בתורה אין שום אחיזה במציאות".
אפשר להגיע לחוק כזה בהסכמה בין דורשי השינוי למפלגות החרדיות?
"בטח שאפשר. אני לא מחפש לתקוע אצבע בעין לאף אחד, אבל המציאות חייבת להשתנות. אי אפשר להמשיך במדיניות הזאת שטוענת שמי שלומד תורה לא יכול להתגייס. זה לא יכול להמישך. אני יכול להגיד לך שמשיחות שקיימתי עם חברי הכנסת החרדים גם הם מבינים שחייב לבוא שינוי משמעותי בנושא. לכן אנחנו נמצאים בהזדמנות להוביל לשינוי היסטורי".
ואם לא, ולא יהיה חוק מוסכם, זאת עילה לבחירות?
"אסור ללכת עכשיו לבחירות, כי זה יפגע בנו קשות במלחמה, ויסייע למי שכבר שנים ארוכות בונים תוכניות להשמיד את מדינת ישראל. זה אירוע קיומי, והליכה לבחירות תפגע במדינת ישראל. זה לא הזמן לנסות לגרוף לייקים בטוויטר ואני מקווה שכולם יגלו אחריות. זה נכון גם לחרדים, שגם מבחינה פוליטית לא טוב להם שכל מערכת הבחירות תעסוק בשאלה למה הם לא מתגייסים, וגם לחברי האופוזיציה שאומרים שהם רוצים לעשות מה שנכון וטוב למדינת ישראל".
לצד הדרישה הזאת של טל והעמדה העקבית של צה"ל שלפיה הוא זקוק לחיילים החרדים, נראה כי ברובד המעשי הקרקע טרם הוכשרה לגיוס בני הישיבות. אחת הנקודות העיקריות שבהן צה"ל יצטרך לבצע התאמות היא גיוסם של משגיחי כשרות צמודים לכל הבסיסים שבהם ישרתו חיילים חרדים, שיוודאו שנשמרת כשרות מהודרת מחמירה. בשנים האחרונות ברבנות הצבאית פעלו רבות כדי לשדרג את רמת הכשרות בצה"ל, אך בחודשים האחרונים התקבלה החלטה לפגוע במערך הכשרות ולהוריד את ראש ענף הכשרות מדרגת סגן־אלוף לדרגת רב־סרן. מדובר במהלך שיש לו השלכות תקציביות ובעיקר סמכותיות שיקשו רבות על היכולת להעמיד את רמת הכשרות הנדרשת כדי לשלב חרדים בצה"ל.
חברי כנסת רבים בוועדת החוץ והביטחון, שעמלים בימים אלה על גיבוש חוק הגיוס החדש, זועמים על ההחלטה שהתגבשה בצה"ל עוד לפני פרוץ המלחמה, ולא שונתה מאז. "מי שחושב שנצליח במהלך הזה בלי לזכות באמון של הציבור החרדי לא הבין דבר מכל התהליכים והניסיונות שהיו עד היום וכשלו בצורה נחרצת. אתה לא יכול להגיד לציבור החרדי שאין כוונה לפגוע באורחות חייו, ואם הוא יתגייס לצה"ל הוא יוכל לשרת לפי אמונתו, ואז לפרק דה־פקטו את אחד המערכים הכי חשובים בצה"ל לשם כך", אומרים אותם ח"כים. בכוונתם של כמה מהם להעלות את הסוגיה הזאת במסגרת הדיונים על חוק הגיוס ולדרוש מצה"ל הסברים למהלך.
***