את המודעה המאולתרת, המעוצבת ברישול, ראה כמעט כל מי ששוטט בשבוע האחרון באינטרנט. "לקצינים ומפקדים במילואים בסדיר ובקבע, צה"ל מקים חטיבה חרדית, והכוונה שתהיה כולה על טהרת הקודש ולא חטיבה של שבאבניקים. צריך מפקדים תלמידי חכמים/יראי שמיים. לא חיילים, אין מקום, זה לחרדים".
מנסחי המכתב הוסיפו כי "זה דורש גיוס לארבעה-חמישה חודשים". בסוף המכתב צורף מספר הטלפון של אלוף משנה אבינועם אמונה, עד לאחרונה מפקד חטיבת חרמון. "לא לשגע אותו סתם", צוין.
מי ניסח את המכתב, והיכן בדיוק הוא הופץ? לא כל הפרטים ברורים, אך מעל כל ספק הוא זכה לתשומת לב ולשיח רב ברשתות על החטיבה החרדית החדשה שעומדת לקום. בדובר צה"ל לא הכחישו את תוכן המכתב, ובהודעה שפרסמו לציבור נכתב: "צה"ל מקדם גיוס חרדים במגוון מסלולי שירות בכדי לאפשר שמירה על אורח חייהם ואמונותיהם. בתוך כך מתקיימת עבודת מטה לפתיחת מסלולי שירות נוספים הכוללות אפשרויות לפתיחת מסגרות חדשות. עבודת המטה נמצאת בשלבים ראשונים, וככל שתתקדם הפרטים יפורסמו בצורה מסודרת לציבור. עמדת צה"ל נותרה בעינה כי יש לגייס לשירות צבאי מכלל חלקי האוכלוסייה, בייחוד בזמן מלחמה, וצה"ל פועל רבות לאפשר ולקדם זאת". המכתב הזה מצטרף לדיווח מלפני כשבועיים בגלי צה"ל, לפיו הרמטכ"ל אישר כי נעשית עבודת מטה להקמת חטיבה חרדית חדשה שתכלול 3,000 לוחמים, תדרוש ועדת קבלה, תהיה ללא נשים כלל והמפקדים בה יהיו דתיים.
ניסינו להבין מהי בדיוק החטיבה האלמונית ומהן מטרותיה. "גם בצה"ל בעצמו לא יודעים בדיוק מה עומד להיות בחטיבה, הכול זה דיבורי סרק, זה שמישהו פרסם מכתב שהוא רוצה קצינים וחיילים זה לא אומר שהכול ברור ומסודר", אומר גורם בכיר המעורה בגיוס חרדים לצה"ל. לדבריו, "אם אתה שואל אותי – זה יושק בחודשים הקרובים. אבל כל עוד זה לא הושק, פשוט לא רלוונטי העיסוק במה בדיוק תהיה החטיבה. הנושא בהקמה".
יחד עם זאת הוא מציין את הכיוון המסתמן. "מדברים על הקמת חטיבה, אך לא חטיבה מתמרנת חרדית. הקונספט החדש להבנתי הוא במודל של גדודי הגמ"ר (הגנה מרחבית ליישובים), לכן מהותית זה לא חטיבה אלא אגד של גדודים לכדי חטיבה אחת. מדובר כנראה בחטיבה שבה יהיו שני גדודי סדיר עם הכשרת רובאי 07 שישרתו שירות מלא, ועוד גדוד מילואים אחד לשלב ב'. גדוד המילואים, שמטבע הדברים יעבור הכשרה פחות איכותית, יצטרף לגדודים הסדירים לתגבורת ובשאיפה שלא יופעל לבד. בצה"ל מודעים לכך שיש אתגרים לשים גדוד באותו מקום הרבה שנים, זה כזכור מתכון לבעיות. חיסרון שני, זה כאמור לא חטיבה אלא אגד של גדודים, חסרה היוקרה של גדוד מתמרן עם יכולות תמרון, זהו נתון חשוב מאוד".
אותו גורם לא רואה בהקמת החטיבה בשורה בעניין גיוס החרדים, בשל העובדה שגם הגדודים החרדיים הקיימים כיום אינם מלאים. "כל עוד לא ממלאים את תומר, חץ ונצח יהודה, איפה העניין בלהקים עוד? זה לא סוד שאין תפוסה מלאה בגדודים האלה, לכן להקים גדוד סדיר חרדי שיבוא אולי על חשבון הקיים – אין לו היגיון. יש דיבור על הקמת גדודי שריון ללוחמים חרדים, אבל לגדודי הגמ"ר אין יוקרה והצדקה". באשר לזהות העומד בראש, אלוף משנה אבינועם אמונה, אומר הגורם: "שאלה טובה, לא יודע, הוא לא מגיע מהמגזר דווקא, שאלתי את בכירי אכ"א על כך ולא הגעתי למסקנות".
התייחסות אחרת, אופטימית יותר, התקבלה השבוע מהרב דוד לייבל, רב קהילת אחוות תורה. הרב לייבל, שנחשב ל"רבם של החרדים העובדים", ביקר בחריפות במכתב שפרסם את פסיקת בג"ץ בעניין חוק הגיוס, אך מנגד הודה שהוא מעורב ביוזמה להקמת החטיבה החרדית יחד עם בכירים בצבא. לטענתו, החטיבה מיועדת רק לכאלה שאין תורתם אומנותם, והיא תעמוד בסטנדרט שבו "כל מי שנכנס לצבא חרדי, גם יצא ממנו חרדי".
גורם צבאי המעורה חושף בפני 'ערוץ 7' כי החטיבה תיפתח לאחר סוכות, ומי שאחראי עליה במטכ"ל יהיה האלוף דוד זיני. "כמה שפחות פרסום לכך – יהיה יותר טוב", הוא מלין על עצם הכתבה. לדברי מפקד בצה"ל שכבר יצר קשר עם אלוף משנה אמונה ומתעתד לעבור לחטיבה, היא תיפתח ב־24 בנובמבר. "אמורים להיות בחטיבה כ־3,000 חיילים. כנראה היא תוקם בתיאום עם כמה ישיבות, אך לא ברורים לי הפרטים. יהיו בה כ־3 גדודים, וכל שבוע גדוד אחד ילמד ושני גדודים יתאמנו. היא עדיין בגיבוש, אך בהחלט ידוע שיהיה לה בסיס ובית מדרש. לרב הצבאי יהיה תפקיד מאוד בכיר, יותר מכל בסיס אחר. כעת מגבשים את הרעיון, ויעדכנו בהמשך איך בדיוק הכול עובד".
מתחילת המלחמה ועד עתה נפלו עד היום 666 חיילים, ובנוסף לכך נפצעו עוד אלפים. צה"ל דורש עוד סיוע מבחינת סד"כ ובפרט בכוח הלוחם. הקמת החטיבה והצבתה ביהודה ושומרון במקום מאות רבות של לוחמי הגמ"ר, שבחלקם הגדול היו לוחמים קרביים ביחידות שדה, תאפשר הסטה של מאות לוחמים לתפקידים מבצעיים בלחימה בעזה, בצפון ובגזרות הרלוונטיות. מעבר לכך, בהצבת לוחמים סדירים בהגמ"ר במקום חיילי מילואים יהיה חיסכון כלכלי לצה"ל והקלה בעול האישי והמשפחתי.
דף יומי בעזה
מי שכאמור מסתמן כמפקד החטיבה הוא אלוף משנה אבינועם אמונה, שרק לאחרונה סיים את תפקידו כמפקד חטיבת חרמון. למרות טענות שנשמעו לאחרונה מפי מקורביו, לפיהן הוא עומד לפרוש, נראה כי כעת הוא בדרך ליעד החדש. אמונה נותר כרגע ללא תפקיד, בשל מחלוקת שהייתה לו עם הדרג הממנה, אך נראה כי המצב הזה עומד להסתיים בקרוב. רב סרן במיל' יואל שילה, מפקד פלוגה לשעבר בנצח יהודה, אומר בשיחה עם 'בשבע' כי לדעתו מינוי אמונה הוא מהלך אמיץ. "זה שאנחנו יודעים שהמח"ט הוא איש ירא שמיים עם יכולות מקצועיות, זה צעד מעורר אמון. זה מלמד שהצבא רוצה לעשות פה משהו אמיתי ולא לעבוד על החרדים, הוא רוצה שלחטיבה תהיה יציבות רוחנית עם דרך שתעורר את האמון של הציבור החרדי". יחד עם זאת, שילה מלין על ייעוד החטיבה המסתמן. "עצם זה שמקימים זאת כחטיבה זה מבורך, צריך מסגרת חזקה. אבל הכוונה של הייעוד להגנה היא לא נכונה, נכון מראש להגדיר אותה כחטיבת חי"ר חזקה מתמרנת".
מכריו של אמונה מספרים על אדם שמחצין את דתיותו בלי להתנצל. "בחורף לפני בערך 8-7 שנים, נערך אימון גדוד באליקים. גשם, קור, ואני עליתי לבסיס עם טנדר דימקס כדי למשוך ספר תורה", סיפר הרב אליאב תורגמן, ר"מ בישיבת דימונה ורב קהילה בעיר, בחשבון הטוויטר שלו. "ישבתי בבית כנסת, ניסיתי ללמוד והתעפצתי. פתאום נכנס קצין, ווסט ונשק עליו, מתפלל ערבית, ניגש אליי ואומר לי, אפשר ללמוד ביחד? אם אני אלמד לבד אני אתעפץ.
"אמרתי לו שאשמח", ממשיך תורג'מן ומספר, "ולמדנו כמדומני סוגיה במסכת בבא קמא שבה אחזתי אז. שאלתי אותו לשמו ולתפקידו והוא מלמל שהוא 'מתאמן עם החיילים' (ראיתי רק פלאפל אחד בגלל הווסט). אחרי כמה דקות הוא נרדם. חיכיתי שיתעורר, וכשהוא התנער, הוא כעס עליי שלא נתתי לו מרפק. כמה דקות אחר כך והוא נרדם שוב, הפעם חזק יותר. כמה דקות אחר כך נכנס חייל, נוגע בו ומעיר אותו בעדינות: 'המג"ד, המח"ט מחכה לך לקפ"ק'. אלה מפקדיך ישראל. אני בטוח שיביא ברכה עצומה לעם בכל אשר יפנה".
לא מדובר בלימוד תורה חד־פעמי, אבינועם אמונה סיים לא מעט מסכתות בצה"ל. "בהכנות האחרונות לצוק איתן נסענו באחד הערבים לערב גיבוש והתאווררות בבריכה בצאלים, ושם אבינועם סיים את מסכת ראש השנה בפני כל הגדוד", מספר יצחק אפיריון. דתיותו משלבת חיבור עמוק לשורשים היהודיים. "במשרד שלו הייתה תלויה תמונה גדולה של יהודי בזמן השואה שמניח תפילין ומסביבו שוטרים גרמנים שמציקים לו, תמונה ענקית בשחור לבן. הוא תמיד ידע מאיפה באנו, מאוד חי את ההיסטוריה", מספר פנחס חושן.
חושן מדגיש כי לימוד התורה של אמונה לא היה רק לפני המבצע, אלא גם בתוככי עזה. "ההקפדה שלו בדף היומי הייתה גם בשיא צוק איתן. אני זוכר בערב שבת, אחרי החטיפה של הדר גולדין, היינו תחת פיקוד גבעתי בקרב שארך כמה שעות. זה היה קרב התקדמות שבו ניסינו למנוע את המעבר של החטיפה, כך שהיה מדובר ביום מאוד עמוס עם פצועים ונפגעים, המון בלגן, והכול על הכתפיים שלו. למרות הכול, ולמרות שהיה מדובר ביום האחרון למבצע, אחרי שלושה שבועות שהוא בקושי ישן, היה לו חשוב ללמוד דף יומי. אני זוכר אותו יושב על כורסה, נרדם לרגע ונעמד. אמרו לו: הכול בסדר המג"ד, אנחנו אחרי לילה. אבל הוא לא היה מוכן לוותר על הדף שלו. כמובן זה לא פגע לרגע במבצעיות שלו. גם ביומיום הוא היה נכנס לבית הכנסת להתפלל כמה דקות, ושנייה אחרי זה הוא יצא כאילו כלום, הכול כרגיל, כמו דוד המלך, עדינו העצני".
ואם אמונה היה מחמיץ תפילות, היה לו קשה. "פעם אחת הוא כעס עליי ממש, אבל בחיוך, כי לא הערתי אותו למניין של שבת בבוקר", מספר הרב איתמר סגל, רב גדוד 101. "ידעתי שאמורים לקפוץ לחברון במהלך השבת, וחשבתי שלא נכון להעיר אותו בבוקר לתפילה, הוא היה צריך לצבור כוחות. הוא כעס עליי מאוד ושאל: 'מה זה הדבר הזה?!'. היו לי איתו הרבה שיחות מעניינות על אמונה וביטחון. הוא מאוד מאוד כיבד את הרעיון של הרב הצבאי, היה לו חשוב שיקבל ביטוי. בכלל, בכל מסגרת הוא היה מציין את חשיבות הרוח".
הכול תלוי בגישה
השאלה הגדולה היא: האם חטיבה חרדית בשילוב מח"ט חרד"לי תיצור שינוי בציבור החרדי? לדברי שניאור ובר, פרשן קו עיתונות ובעל הפודקאסט כור ההיתוך, הדבר מוטל בספק. "הפסיקה של בג"ץ השבוע היא מכה קשה לחטיבה הזו, בטח אם אנחנו מדברים על הגדודים הסדירים ולא על שלב ב'", הוא אומר. "גם לשלב ב' היא תסב נזק גדול מאוד. באופן כללי אני רואה פוטנציאל גדול מאוד בשלב ב', היחידה שלי ברבנות הצבאית היא יחידה חרדית לגמרי שהמשרתים בה הם אנשי מילואים מהכי מיינסטרים שיש, ויכולים להשתלב בתפקידים ברגישות תוך התחשבות בכל הצרכים שלהם", אומר ובר.
לגבי הסדיר ובר סקפטי מעט יותר. "הסיפור היותר מורכב זה הגדודים הסדירים לצעירים בני 18, שם נשאלת השאלה איך יעשו זאת. מצד אחד אתה רוצה שתהיה החטיבה הכי חרדית שאפשר, ומצד שני הקהל שאתה מביא מחפש מסגרת חרדית, אבל אתה לא מביא חרדים מפוניבז' אלא קהל שנע על הרצף. זה מתחיל מנוער נושר, שהוא אתגר בפני עצמו, וצריך להתנהל בעניין מול ראשי מסגרות, שזה אירוע מורכב, ויכולים להיות גם כאלה שלומדים בישיבות תיכוניות חרדיות ומחפשים מסגרת חרדית, אבל לא חרדית באופן קיצוני. לכן האירוע יותר מורכב ומאוד תלוי בגישה ובפנייה למלש"ב (מיועד לשירות ביטחון) החרדי שאותו ינסו להביא".
בניגוד לחשיבה החוץ־חרדית, כשמדובר בנערים שעוזבים את הישיבות ומתרחקים מהלימוד, החשש של ההורים כלפיהם רק מתגבר, והם נעשים קפדנים יותר בנושא המסגרות. "ההורים רוצים שהוא יהיה בסביבה יותר קרובה אליהם ופחות מסוכנת רוחנית", מסביר ובר, "ולכן אם החטיבה תהיה חרדית ותענה על כל הצרכים החרדיים ויעמדו בהתחייבויות, לא כמו פעם שראינו כישלונות בכל מיני מסגרות, יכול להיווצר תהליך שיכול ללכת רחוק. בשונה משלב ב', ששם יש פוטנציאל גדול, ביקוש והיענות גדולה שאנחנו רואים, האתגר של הסדיר תלוי מאוד בשלבים הראשונים שלו: איך יגייסו לשם, את מי יגייסו ואיך תהיה ההתנהלות בתוך החטיבה הזו. זה מה שיכתיב את ההצלחה או הכישלון בהמשך".
סגן־אלוף במיל' הרב רם ראב"ד, לשעבר רב חיל האוויר וממקימי יחידת 'שחר', סובר כי אין לצפות לאוטובוסים שיעמדו בכניסה לפוניבז'. "במבט מלמעלה אם עושים דבר לחרדים באמת, ודאי שיש בכך בשורה. האם זה יגרום לחברת אגד להביא אוטובוסים לפוניבז'? אני בספק רב. המיינסטרים לא ילך. מי שילך לצבא מהמיינסטרים ירצה ללכת למשהו טכנולוגי, שילמד גם מקצוע, כמו שבזמנו עשיתי בשחר", אומר הרב ראב"ד. הרב מדגיש כי אין לו קשר לפרויקט הנוכחי. "הייתי בדיון עם סגן ראש אכ"א על גיוס חרדים, הוא הזכיר את הפרויקט ואמר שזו בשורה גדולה. לי אישית אין קשר אליו. בעיניי השאיפה צריכה להיות שאבא שיש לו בן בחור טוב שלא אוהב ללמוד – אם עד היום לאבא הזה לא היה לאן לשלוח את הילד ולכן הוא שלח אותו לישיבות נושרים, מעכשיו יהיה לו לאן לשלוח. אני מקווה שזה ישפיע על אנשים שמחפשים קרבי".
***