הופסקה קליטת חולים סיעודיים בבתי אבות. כך נמסר לוועדת הבריאות.
הוועדה התכנסה בעקבות פניית בני משפחות חולים סיעודיים ואיגוד בתי-אבות ומרכזי מגורים למבוגרים בישראל (א.ב.א). בתאריך ה - 30 בספטמבר, 2003 יצאה הוראה מטעם חשב משרד הבריאות על הפסקת שירותי האשפוז הסיעודי המסובסד (קודים) בשל קשיים תקציביים. זאת, למעט במקרים חריגים הנוגעים לסכנת חיים, בהם יש לקבל את אישור ועדת חריגים בראשות ד"ר כהן, ראש
האגף לגריאטריה במשרד הבריאות.
בישיבת הוועדה הופיע פונה בן 64, שאביו בן ה-80, קשיש סיעודי, ממתין שנה בבית לסידור מוסדי ומטופל על ידו ועל ידי אמו בת ה-90.
לטענת הפונה, הטיפול באב קשה ביותר, שכן אביו סובל ממחלות רבות בכליות ובלב ולא שולט על סוגריו.
יו"ר הוועדה, ח"כ הרב ישראל אייכלר, ציין בדיון כי נכון להיום מספר כלל הממתינים לאשפוז סיעודי עומד על כ- 2,570 איש, כאשר כ - 1,015 איש מתוכם "מוכנים" - סיימו את כל ההליכים הנדרשים.
מספר הממתינים עלה מחודש יולי לספטמבר בכ - 11%, זאת עוד טרם הקפאת הקודים. ח"כ הרב אייכלר ציין כי בעקבות הקפאת קודים לחודש אחד בלבד, משך זמן ההמתנה לקוד סיעודי יגדל בכ - 33%, מ - 4.5 חודשים (הממוצע הארצי כיום) ל - 6.1 חודשים. זמן ההמתנה משתנה ממחוז למחוז, כאשר במחוז הצפון המצב הוא החמור ביותר. עוד ציין הרב אייכלר כי ההערכה היא כי בחודש מתאשפזים בממוצע כ - 280 איש, על בסיס מיטות שמתפנות.
מכאן, שישנן עקב חודש אחד של הקפאה בהפניית חולים סיעודיים חדשים, כ - 270 מיטות לא מאוישות.
ד"ר אהרון כהן, מנהל האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, ציין כי החלטת משרד הבריאות הייתה לאשפז רק מקרים דחופים. בחודש אוקטובר הופנו לאשפוז דחוף 54 חולים מתוך 75 חולים שהגישו בקשה ( כ- 68%). דפר כהן ציין כי כל המקרים החריגים מופנים לבתי חולים ממשלתיים, שכן הם מתוקצבים מראש ואין עלות נוספת למדינה.
ידוע כי העלות למדינה יקרה יותר, אך הצעד נעשה בלית ברירה להצלת נפשות, כפתרון זמני, וידוע כי המצב הנוכחי יאריך את זמן ההמתנה ואת מספר הממתינים.
ימימה לופו, מרכזת עבודה סוציאלית מחלקות פנימיות בהדסה עין כרם, ציינה כי היום אין אשפוז חולים סיעודיים בירושלים, היות ואין בתי חולים ממשלתיים בירושלים. חולים סיעודיים שקיבלו אישור חריג לאשפוז נשלחו לבתי חולים במרכז. עוד ציינה כי מטלטלים את החולים ובני משפחותיהם בכל רחבי הארץ.
יוסי שטראוס, מנהל אגף הכספים במשרד הבריאות, ציין בדיון כי רמת הפעילות שביצע המשרד בשנת הכספים 2003 כללה הקצאה חריגה של כ - 500 קודים, חריגה שתביא לגירעון של כ - 55 מיליוני שפח במונחים שנתיים. לדברי שטראוס, יחל שחרור חלקי של קודים החל מה-1 בדצמבר 2003, כך שבממוצע ישוחררו כ-100 קודים לחודש.
רוני עוזרי, מנהל בית אבות פנווה הוריםפ, ציין בדיון כי בעקבות הפסקת אשפוז חולים סיעודיים חדשים צפוי זמן ההמתנה לאשפוז סיעודי להתארך (כיום זמן ההמתנה הממוצע הנו בין 3-4 חודשים). צעד זה עשוי להביא למצב בו יהיו מיטות סיעודיות פנויות בבתי-האבות, דבר שעלול לגרום לקריסה כלכלית של מערכת הגריאטריה בישראל.
עוד ציין עוזרי כי אף בשעה שניתן אישור לאשפז חולים שמצבם הסיעודי קשה, מופנים חולים אלו לאשפוז בבתי-החולים הממשלתיים ולא במוסדות הפרטיים.
זאת, למרות שעלות יום אשפוז במוסד ממשלתי גבוהה יותר מעלות יום האשפוז במוסדות הפרטיים. עוזרי ציין כי בארץ יש 11,374 קודים לאשפוז סיעודי ו-22% מהקוד ממומן עפי משפחות המאושפזים. עלות האשפוז בבית אבות כולל מעפמ נע בין 260-320 ₪ ליום, ואילו עלות אשפוז בבית חולים גריאטרי ממשלתי מגיע לכ-500 ₪ ליום.
עוד ציין עוזרי כי במצב הנוכחי, אנשים מתים טרם זמנם וממשלת ישראל משלמת הרבה כספים שיכלו להיחסך לו היתה המדיניות אחרת.
עליזה פזרקר, מנהלת בית אבות "אשדוד", ציינה כי בבית האבות שבהנהלתה יש 10 מיטות פנויות והיא איננה יכולה לקלוט קשישים בגלל ההוראה להפנותם רק לבתי חולים ממשלתיים, כך המוסד מפסיד עד סף קריסה, בשעה שהחולים זקוקים למיטות והמוסד זקוק לחולים.
הרב מרדכי אלבוים, מבית אבות "ויזרע יצחק" בירושלים, ציין כי בבית אבות המשפחות משלמות כ-10,000 ₪ בחודש עד לקבלת הקוד, אך המשפחות לא יכולות לשאת בנטל. כן ציין כי משרד הבריאות מתנה מימון חולים בהעברתם לבתי חולים ממשלתיים בעלות יקרה יותר.
בסיכום הישיבה הודיע יו"ר הוועדה כי:
1. הוועדה פונה למשרד הבריאות ולמשרד האוצר לאייש באופן מיידי את המיטות הסיעודיות הפנויות בכל בתי האבות.
2. הוועדה פונה למשרד הבריאות להשתדל להעביר את החולים החריגים, שלהם כן אושר קוד, למוסד סיעודי שנמצא באזור מגוריהם.
3. הוועדה תפנה למשרד האוצר בבקשה להעביר תקציבים נוספים לטיפול בנושא.
4. הוועדה קובעת כי יש להמשיך ולאשפז חולים סיעודיים ולבטל את ההחלטה על הקפאת הקודים. החלטה זו מסכנת את חיי הקשישים וגורמת להם ולבני משפחותיהם סבל רב.
5. הוועדה ממליצה לבדוק אפשרות של מחיר אחיד ותקצוב שווה בין בתי חולים סיעודיים ממשלתיים לפרטיים.
6. הוועדה מבקשת לקבל לידיה מידע כיצד נערך משרד הבריאות בתקציב 2004 על מנת שלא יקרה שנית מצב בו תקציב האשפוז הסיעודי המסובסד ייגמר במהלך השנה.
(א"ב)
הוועדה התכנסה בעקבות פניית בני משפחות חולים סיעודיים ואיגוד בתי-אבות ומרכזי מגורים למבוגרים בישראל (א.ב.א). בתאריך ה - 30 בספטמבר, 2003 יצאה הוראה מטעם חשב משרד הבריאות על הפסקת שירותי האשפוז הסיעודי המסובסד (קודים) בשל קשיים תקציביים. זאת, למעט במקרים חריגים הנוגעים לסכנת חיים, בהם יש לקבל את אישור ועדת חריגים בראשות ד"ר כהן, ראש
האגף לגריאטריה במשרד הבריאות.
בישיבת הוועדה הופיע פונה בן 64, שאביו בן ה-80, קשיש סיעודי, ממתין שנה בבית לסידור מוסדי ומטופל על ידו ועל ידי אמו בת ה-90.
לטענת הפונה, הטיפול באב קשה ביותר, שכן אביו סובל ממחלות רבות בכליות ובלב ולא שולט על סוגריו.
יו"ר הוועדה, ח"כ הרב ישראל אייכלר, ציין בדיון כי נכון להיום מספר כלל הממתינים לאשפוז סיעודי עומד על כ- 2,570 איש, כאשר כ - 1,015 איש מתוכם "מוכנים" - סיימו את כל ההליכים הנדרשים.
מספר הממתינים עלה מחודש יולי לספטמבר בכ - 11%, זאת עוד טרם הקפאת הקודים. ח"כ הרב אייכלר ציין כי בעקבות הקפאת קודים לחודש אחד בלבד, משך זמן ההמתנה לקוד סיעודי יגדל בכ - 33%, מ - 4.5 חודשים (הממוצע הארצי כיום) ל - 6.1 חודשים. זמן ההמתנה משתנה ממחוז למחוז, כאשר במחוז הצפון המצב הוא החמור ביותר. עוד ציין הרב אייכלר כי ההערכה היא כי בחודש מתאשפזים בממוצע כ - 280 איש, על בסיס מיטות שמתפנות.
מכאן, שישנן עקב חודש אחד של הקפאה בהפניית חולים סיעודיים חדשים, כ - 270 מיטות לא מאוישות.
ד"ר אהרון כהן, מנהל האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, ציין כי החלטת משרד הבריאות הייתה לאשפז רק מקרים דחופים. בחודש אוקטובר הופנו לאשפוז דחוף 54 חולים מתוך 75 חולים שהגישו בקשה ( כ- 68%). דפר כהן ציין כי כל המקרים החריגים מופנים לבתי חולים ממשלתיים, שכן הם מתוקצבים מראש ואין עלות נוספת למדינה.
ידוע כי העלות למדינה יקרה יותר, אך הצעד נעשה בלית ברירה להצלת נפשות, כפתרון זמני, וידוע כי המצב הנוכחי יאריך את זמן ההמתנה ואת מספר הממתינים.
ימימה לופו, מרכזת עבודה סוציאלית מחלקות פנימיות בהדסה עין כרם, ציינה כי היום אין אשפוז חולים סיעודיים בירושלים, היות ואין בתי חולים ממשלתיים בירושלים. חולים סיעודיים שקיבלו אישור חריג לאשפוז נשלחו לבתי חולים במרכז. עוד ציינה כי מטלטלים את החולים ובני משפחותיהם בכל רחבי הארץ.
יוסי שטראוס, מנהל אגף הכספים במשרד הבריאות, ציין בדיון כי רמת הפעילות שביצע המשרד בשנת הכספים 2003 כללה הקצאה חריגה של כ - 500 קודים, חריגה שתביא לגירעון של כ - 55 מיליוני שפח במונחים שנתיים. לדברי שטראוס, יחל שחרור חלקי של קודים החל מה-1 בדצמבר 2003, כך שבממוצע ישוחררו כ-100 קודים לחודש.
רוני עוזרי, מנהל בית אבות פנווה הוריםפ, ציין בדיון כי בעקבות הפסקת אשפוז חולים סיעודיים חדשים צפוי זמן ההמתנה לאשפוז סיעודי להתארך (כיום זמן ההמתנה הממוצע הנו בין 3-4 חודשים). צעד זה עשוי להביא למצב בו יהיו מיטות סיעודיות פנויות בבתי-האבות, דבר שעלול לגרום לקריסה כלכלית של מערכת הגריאטריה בישראל.
עוד ציין עוזרי כי אף בשעה שניתן אישור לאשפז חולים שמצבם הסיעודי קשה, מופנים חולים אלו לאשפוז בבתי-החולים הממשלתיים ולא במוסדות הפרטיים.
זאת, למרות שעלות יום אשפוז במוסד ממשלתי גבוהה יותר מעלות יום האשפוז במוסדות הפרטיים. עוזרי ציין כי בארץ יש 11,374 קודים לאשפוז סיעודי ו-22% מהקוד ממומן עפי משפחות המאושפזים. עלות האשפוז בבית אבות כולל מעפמ נע בין 260-320 ₪ ליום, ואילו עלות אשפוז בבית חולים גריאטרי ממשלתי מגיע לכ-500 ₪ ליום.
עוד ציין עוזרי כי במצב הנוכחי, אנשים מתים טרם זמנם וממשלת ישראל משלמת הרבה כספים שיכלו להיחסך לו היתה המדיניות אחרת.
עליזה פזרקר, מנהלת בית אבות "אשדוד", ציינה כי בבית האבות שבהנהלתה יש 10 מיטות פנויות והיא איננה יכולה לקלוט קשישים בגלל ההוראה להפנותם רק לבתי חולים ממשלתיים, כך המוסד מפסיד עד סף קריסה, בשעה שהחולים זקוקים למיטות והמוסד זקוק לחולים.
הרב מרדכי אלבוים, מבית אבות "ויזרע יצחק" בירושלים, ציין כי בבית אבות המשפחות משלמות כ-10,000 ₪ בחודש עד לקבלת הקוד, אך המשפחות לא יכולות לשאת בנטל. כן ציין כי משרד הבריאות מתנה מימון חולים בהעברתם לבתי חולים ממשלתיים בעלות יקרה יותר.
בסיכום הישיבה הודיע יו"ר הוועדה כי:
1. הוועדה פונה למשרד הבריאות ולמשרד האוצר לאייש באופן מיידי את המיטות הסיעודיות הפנויות בכל בתי האבות.
2. הוועדה פונה למשרד הבריאות להשתדל להעביר את החולים החריגים, שלהם כן אושר קוד, למוסד סיעודי שנמצא באזור מגוריהם.
3. הוועדה תפנה למשרד האוצר בבקשה להעביר תקציבים נוספים לטיפול בנושא.
4. הוועדה קובעת כי יש להמשיך ולאשפז חולים סיעודיים ולבטל את ההחלטה על הקפאת הקודים. החלטה זו מסכנת את חיי הקשישים וגורמת להם ולבני משפחותיהם סבל רב.
5. הוועדה ממליצה לבדוק אפשרות של מחיר אחיד ותקצוב שווה בין בתי חולים סיעודיים ממשלתיים לפרטיים.
6. הוועדה מבקשת לקבל לידיה מידע כיצד נערך משרד הבריאות בתקציב 2004 על מנת שלא יקרה שנית מצב בו תקציב האשפוז הסיעודי המסובסד ייגמר במהלך השנה.
(א"ב)