בגילוי דעת שפורסם בימים האחרונים, מתייחסים רבנים בכירים לשאלת עבודה עברית והעסקת ערבים.
גילוי הדעת נכתב כמענה לפעילי שטח העוסקים בעידוד עבודה עברית, ועל רקע הדיון הציבורי שהתעורר לאחרונה מחדש בהרבה מקומות, האם לאפשר כניסת והעסקת פועלים ערבים, זאת לאחר תקופה ארוכה שכניסתם נמנעה מסיבות ביטחוניות.
הפעילים פנו לרבנים בבקשה לחזק ולעודד את המגמה של המעבר לעבודה עברית בכל התחומים, כולל תחום הבנייה, והפסקת "התלות המסוכנת בעבודה ערבית" כלשונם.
בגילוי הדעת של הרבנים מודגש בעיקר הערך החיובי של עבודה עברית. "יש להעדיף העסקת פועלים יהודים, גם במחיר גבוה יותר", ומסבירים כי "עבודה עברית היא ביטוי לאהבת ישראל ואחדות ישראל... כשם שחיילינו היקרים מוסרים את הנפש באהבת ישראל 'בכל נפשך', כך עלינו להשקיע ביחסי אחווה בחיי היום-יום "בכל מאודך, בכל ממונך. ערך העבודה העברית חשוב במיוחד בבניין הארץ והחברה בימינו, ובעידוד לחיי עמל ויצירה".
בהמשך מדובר בגילוי הדעת על "הסכנה הביטחונית בהעסקת אויבים, כפי שהתברר גם בשפיכות הדמים הנוראה בידי העמלקים בשמחת-תורה השנה", וכן על "הדאגה הפשוטה שלא לפרנס את האויב ולחזק את אחיזתו בארץ".
הרבנים סיימו בקריאה: "תחזקנה ידי הפועלים להרמת קרן העבודה העברית בכל רחבי הארץ... בעזרת ה' נזכה לבניין הארץ בקדושה ולניצחון מלא על אויבי ישראל".
מראשי החותמים על גילוי הדעת: הרב דוב ליאור, הרב יצחק גינזבורג, הרב דוד דרוקמן והרב אליהו זיני.
הרב זיני אף הוסיף וכתב "כל המעסיק פלסטינאים כיום שותף לשפיכות דמים ולא רק בעקבות המלחמה הזו".
הרב דוב ליאור כתב עוד בהקשר זה: "אין להעסיק פועלים ערבים, מפני שקיים חשש גדול שהם מחבלים, ואם יש חוסר בפועלים בענף הבנייה יש להביא פועלים מארצות אחרות, כגון מהודו או מתאילנד. רק בעבודה דחופה קצרה וחד פעמית שאין אפשרות להשיג פועל אחר אפשר להיעזר בהם, אבל לא באופן קבוע, במיוחד לא בתקופה קשה זו שאנו בעת מלחמה".
נריה אופן, העוסק שנים רבות בתחום העבודה העברית, אומר: "היום קיים זינוק אדיר בתודעה של חשיבות עבודה עברית. לדעתי, וכמו שלמדתי ממורי הרב גינזבורג, המניע העיקרי שמחזיק באמת את העבודה העברית הוא אהבת ישראל, כמו הסטיקר שמודבק היום על אלפי רכבים "עבודה עברית אהבת ישראל".
הוא מוסיף: "הנושא של הסכנה הביטחונית בעבודה ערבית הוא היום ברור כשמש, וכל מי שלא עוצם את העינים מבין זאת. גם האבסורד בזה שאנחנו במו ידינו מפרנסים את האויב ומחזקים את אחיזתו בארץ, גם זה פשוט. ובכל זאת, בלי המניע החיובי, אנשים מוכנים לטהר את השרץ ולמצוא תירוצים שונים כדי להכשיר עבודה ערבית.
יש כמובן פתרונות שונים של עובדים זרים ממדינות העולם, אבל צריך לחתור לעבודה עברית. אם זה רק עניין של בעיה ביטחונית, אנשים אומרים 'אני אסתדר עם פועלים זרים ואני לא אהיה הפראייר כדי לפתור בעיות של אחרים'. אבל כאשר מבינים את הערך החיובי בעבודה עברית, הכול מקבל משמעות אחרת. כאשר אני בונה בית, למשל, אני לא חושב על ניצול הפועלים כדי להשיג תוצאה של בית גדול במחיר זול. זה לא הסיפור. אני בונה את הבית שלי, אני שמח שאני בונה את הארץ, ואני שמח שבזה אני מפרנס את האחים שלי. זה לבנות כמו שצריך את היחסים בינינו, 'ערבים זה לזה".
