עו"ד יהודה פואה מתייחס בראיון לערוץ 7 לנתונים שחשף השב"ס אורות מעורבות עורכי דין המייצגים מחבלים בטרור, ולהיעדר ענישה כלפיהם.
הנתונים נחשפו במכתב תשובה ששיגר השב"ס לבקשתו של פאוה בשם ארגון בצלמו. "נחשפתי לכמה כתבות על עורכי דין שמעבירים מידע למחבלים בכלא שותפים לטרור", הוא מספר. "התרשמתי מהכתבות שאנחנו אומרים 'אוי ואבוי', אבל לא הצלחתי להבין מה נעשה עם אותם עורכי דין".
מוסיף פואה ומציין כי הדרך לפגוע בעורכי דין שכאלה היא כפולה. ראשית, ניתן להגיש תלונה במשטרה ובפרקליטות בדרך לכתב אישום שיוביל לכלא, והזרוע השנייה היא ביטול חברותם בלשכת עורכי הדין. "ביקשתי משב"ס לדעת כמה מקרים היו שהם תפסו הפרה כזו של כללים, זה יכול להיות הברחת פלאפונים, העברת מידע ועוד".
הטיפול של שב"ס במקרים שכאלה הוא איסור מפגשים נוספים של אותו עורך דין. "ביקשתי לדעת כמה פעמים הגבילו ביקורים בין עורך דין כזה לבין מחבל, וכמה פעמים פנו למשטרה או ללשכת עורכי הדין". מתשובת שב"ס עולה כי בפרק זמן שבין שנת 2020 ל-2024 היו 14 מקרים שבהם שב"ס הגביל מפגשים שכאלה, ואולם לשאלתו של פואה כמה פעמים פנה שב"ס למשטרה, הייתה התשובה " שירות בתי הסוהר אינו פונה למי מהגורמים לצורך הגשת כתב אישום אלא מוגשת תלונה במשטרה".
את התשובה הזו מגדיר פואה כמגומגמת שכן לא ניתן להבין מה משמעות הביטוי 'מוגשת תלונה במשטרה', מי מגיש את התלונה הזו? השאלה מתחדדת בעיקר לנוכח קביעת שב"ס שהוא "אינו פונה למי מהגורמים לצורך הגשת כתב אישום". המשמעות לכאורה היא שאם שב"ס לא מגיש תלונה אין מי שיעשה זאת במקומו. "אנשי השב"ס הם היחידים שיכולים לפנות למשטרה", אומר עו"ד פאה.
ומה באשר לפניה ללשכת עורכי הדין? גם כאן תשובת שב"ס מטרידה. לשון התשובה היא ש"שירות בתי הסוהר באמצעות הלשכה המשפטית בשב"ס פנה ללשכת עורכי הדין בגין צבר של הליכים משפטיים על רקע התנהלות עורכי דין של אסירים ביטחוניים (הפניה נעשתה בגין חלק מהמקרים המפורטים מעלה)". מכך מובן שלא הוגשה תלונה ספציפית לגבי עורך דין מסוים בעקבות אירוע ספציפי, אלא הוגשה פניה אחת שנוגעת לצבר של מקרים. זאת במקום להתלונן על כל מקרה ולהביא להשעיה מיידית של עורך דין מתפקידו, או לשלילת תעודת עורך הדין.
פואה מספר כי עד כה הוגשו עשרות תלונות על ערכי דין שהסיתו לטרור מאז השבעה באוקטובר, אך לדבריו הלשכה אמנם פתחה בהליכים, אך עד היום לא מצאה לנכון להשעות או לבטל תעודת חבר אף לא לעורך דין אחד. תלונות אלה הוגשו בעקבות הבעת שמחה ועידוד למעשי טרור, כולל טבח השבעה באוקטובר עצמו. באחד המקרים מדובר בעורך דין המואשם באלימות, שוהה במעצר בית ועדיין לא הושעה על ידי לשכת עורכי הדין, "זה בלתי נתפס", אומר פואה.
"ישנם כאן שני גופים, שב"ס והלשכה, שכדי לטפל בבעיה הם צריכים לעבוד. השב"ס צריך להגיש תלונה על כל קרה ומקרה ללשכה והלשכה צריכה לטפל אבל שני הגופים האלה לא מתפקדים. השב"ס מעביר תלונה אחת על צבר מקרים, כך ניתן להבין מהתשובה, והלשכה לא השעתה אף עורך דין מאז השבעה באוקטובר למרות שמדובר בשיתוף פעולה עם טרור, העברת טלפונים, אלימות והסתה לטרור".
על הענישה המקובלת בשב"ס, קרי מניעת המשך מפגשים מעורך דין שכזה, אומר פואה כי אינו יודע על איזה פרק זמן מדובר ובנוסף הוא מדגיש כי לא ניתן לקבל מציאות שבה במקום עונש ראוי העונש הוא מניעת המשך שיתוף הפעולה של עורך הדין עם טרוריסטים. "מדינת ישראל מתמודדת עם חלאות המין האנושי שביצעו טבח ובמקום שנוריד את הכפפות ונבהיר לכולם את המשמעות, עורך דין שמשתף פעולה עם טרור ונתפס מופיע בבית משפט למחרת והוא כבר חוקר את השוטרים באולם בית המשפט. זה מסר שעובר לכל הרוצחים שמדינת ישראל מקבלת את הדברים בהבנה".
ומה הלאה? "פנינו ללשכה לקבל את התלונות שהיו ולהבין יותר לעומק. אנחנו ב'בצלמו' מאמינים שככל שפונים לכל גופי השלטון בדרישה לחופש המידע זה גורם להם לפעול. כך אנחנו פועלים מול המשטרה, שב"ס ולשכת עורכי הדין ובהתאם מחליטים אם להמשיך הלאה בעתירות".