
הנחות היסוד בניהול המלחמה משותפות לראש הממשלה ולרוב השרים (חוץ מ'עוצמה יהודית' ו'הציונות הדתית'), וגם לראשי המחנה הממלכתי, לרוב מכריע של חברי הכנסת, ולפיקוד הבכיר בצה"ל ובמערכת הביטחון. חבל על האנרגיות המושקעות במריבות הפנימיות, במיוחד עקב כשל כמו שחרור 'מנהל בית החולים' שיפא בעזה.
אלו הן הנחות היסוד, לדעתי:
- לא טוב למדינת ישראל לכבוש את רצועת עזה בכיבוש מלא, אפילו לתקופת ביניים !
הסיבות הן:
- התנגדות בינלאומית חריפה של ידידינו המעטים בעולם, ובעיקר של הבית הלבן.
- מדינת ישראל איננה יכולה לעמוד בלי שום תמיכה בינלאומית !
- שליטה ישראלית, אפילו זמנית, בהמוני עזתים שאינם אזרחיה, מהווה 'אפרטהייד' ואסורה לפי החוק הבינלאומי.
- אין לצה"ל מספיק כוחות כדי לשלוט בעזה, וגם להיערך למלחמה בצפון, ולהיאבק על שליטתנו הביטחונית ביהודה ובשומרון.
- אין למדינת ישראל תקציב שיוכל לממן ממשל צבאי ואזרחי בעזה, כי זה יפגע קשות בתקציבי הביטחון, וממילא גם ביכולת של צה"ל להיערך למלחמה בצפון.
- בלי לכבוש את עזה ולשלוט בה, אפילו זמנית, אפשר רק לפגוע שוב ושוב בפירים ובמנהרות של חמאס, בריכוזי כוחות שנותרו לו, להשתלט על מעברי הנשק מאיראן במנהרות רפיח, ופירוש הדבר (כפי שאומרים במפורש ראש הממשלה ושר הביטחון) מלחמת התשה ממושכת !
- ישראל לא יכולה לשלוט אפילו בחלוקת 'הסיוע ההומניטרי', ולכן, חמאס נשאר השליט היחיד ברצועה, כפי ש'מוסכם' בין אמריקה לבין מצרים וקטאר ! אזרחים עזתים שמתנגדים לחמאס מחוסלים בלי שום תהודה בינלאומית.
- בצפון אין סיכוי סביר להסכמה על נסיגת כוחות הטרור של חיזבללה אל מעבר לנהר הליטני כפי שמחייבת החלטת האו"ם, ולכן אין מנוס מתמרון של כוחות צה"ל כדי ליצור 'רצועת ביטחון' שתאפשר את שיקום יישובי הצפון.
- עם זה, ישראל חייבת לפעול בזהירות המירבית, כדי לשמור על התמיכה האמריקנית נגד איראן, ולכן, ישראל תתקוף באיראן רק אם איראן תתקוף, וגם זה רק במינון ממוקד, זעיר וזהיר.
השגיאות בהנחות היסוד האלה, בולטות כעת לעיני הציבור כולו, והן:
- אי אפשר להכריע את חמאס בלי לשלוט בעזה, לפחות לתקופת ביניים!
- ידידינו המעטים בעולם יקבלו בפועל כל הכרעה ישראלית חדה וברורה!
- דווקא מלחמה מתמשכת בעזה מקשה עלינו להיערך להכרעה מהירה וחדה בצפון!
- מלחמת התשה מתמשכת שוחקת את כוח עמידתנו בעולם, וגם בארץ, הרבה יותר מהכרעה חדה, גם בצפון
- כל שיקום בעזה ידרוש סיוע סעודי עמוק – הסעודים (בניגוד לקטאר) לא אוהבים את חמאס, ובדרך חכמה אפשר להתנות כל שיקום כזה בכך, שגם השליטה הישראלית (הזמנית) תהיה כלולה בתקציב השיקום, וכל סיוע הומניטרי יחולק על ידי ישראל, בתמיכה סעודית.
והעיקר: החזקת חטופינו על ידי חמאס היא פשע מלחמה גלוי וברור, בנוסף לכל פשעי חמאס נגד 'החוק הבינלאומי' ! גם ידידינו המעטים בעולם לא יוצאים למערכה נגד מצרים וקטאר ואיראן על תמיכתן בפשעי מלחמה – רק אם מדינת ישראל תודיע במפורש, שבלי שחרור מלא ומהיר של חטופינו, לא ייכנס שום 'סיוע הומניטרי' לשום מקום, רק אז יש סיכוי למאבק רציני מול פשעי חמאס.
אפילו אם ייאלץ חמאס להעביר את כל חטופינו למצרים יחד עם פיקוח בינלאומי, כבר יהיה סיכוי לפחות להצלת חייהם של החטופים שעודם חיים!