לא כך חשב שר האנרגיה וחבר הקבינט המדיני־ביטחוני אלי כהן שמשרדו יעלה לכותרות בשבועות האחרונים.
יחד עם ההסלמה בצפון ועם הרמזים הכבדים כי נקודת האל־חזור מול חיזבאללה הולכת ומתקרבת וכי ישראל תיאלץ בקרוב לצאת למהלך צבאי בלבנון, התייצב מנכ"ל חברת נגה, החברה הממשלתית לניהול משק החשמל, בכנס INSS והתריע כי ישראל עומדת בפני קטסטרופה אנרגטית. "אחרי 72 שעות בלי חשמל בישראל - אי אפשר יהיה לגור כאן. אנחנו במצב לא טוב ולא מוכנים למלחמה אמיתית".
מאז הספיק גולדשטיין לחזור בו, לאחר לחץ מסיבי מצד גורמים חיצוניים, אך אזהרתו התקבעה בציבור. בשבועיים שחלפו מאז מנסה השר כהן להרגיע את הציבור, וגם בריאיון עם 'בשבע' שערכנו השבוע הוא אומר: "אין חשש שתרחיש האימים אכן יתממש".
אז על מה התבסס גולדשטיין?
"זאת שאלה טובה, ואני שמח שהוא חזר בו מדבריו. התרחיש הזה לא באמת ריאלי. ישראל כל הזמן נערכת כדי להגן על נכסיה האסטרטגיים, ואנחנו מגינים על מערכות החשמל שלנו כל הזמן. אין הגנה במאה אחוז אף פעם, אבל התרחיש הזה, שבו יותר משישים אחוזים ממשקי הבית בישראל יהיו בעלטה במשך 72 שעות, הוא מאוד רחוק".
ובכל זאת, אתה מבין למה הציבור נתקף חששות כבדים.
"אני מבין ממה נובע החשש, אבל הוא לא מוצדק. אני יכול להגיד לך שאני לא קניתי גנרטור לבית שלי. אין צורך בזה. עם זאת אנחנו לא שאננים בכלל. אנחנו ערוכים לכל מצב, וכשיש בעיות שצריך לתקן - הצוותים של חברת החשמל מגיעים לכל נקודה, תוך סיכון חייהם לעיתים, בשביל לתקן את הבעיה. לצערנו, ארבעה עובדי חברת חשמל גם שילמו בחייהם במשימה זו".
איך אפשר לומר שאנחנו ערוכים לכל מצב, כשאנחנו רואים את המצב בצפון, שחיזבאללה כבר החריב יישובים שלמים ויש בסיסים בגזרה שנפגעו בצורה מסיבית? מה מבטיח לציבור שהמדינה אכן יודעת לעמוד בהבטחה שתרחיש העלטה לא יתרחש?
"בשנים האחרונות הבנו שצריך לבצע חשיבה מחודשת על כל משק האנרגיה שלנו ועל הדרך שבה אנחנו מגינים עליו. התחלנו לערוך את השינויים הנדרשים בעקבות מאגרי הגז שלנו, שהבהירו לנו את הסכנות במצב שהיה באותו זמן. ישראל עברה מהפכה בייצור החשמל שלה. אנחנו כבר לא מסתמכים על שתי התחנות הגדולות בחדרה ובאשדוד כדי לייצר את רוב החשמל שלנו, וכיום יש עשרות תחנות ייצור חשמל ברחבי ישראל. זה מפחית דרמטית את הסיכונים. מעבר לזה, חלק מהייצור והאחסון שלנו עבר לבונקרים מתחת לאדמה, וזה עוד אלמנט הגנה. לכל זה צריך להוסיף את הגיוון הגדול שביצענו במקורות הייצור. ישראל מייצרת כיום חשמל באמצעות פחם, גז, סולר ואנרגיה סולרית. גם מאגרי החירום שלנו מלאים עד הקצה. כשמסתכלים על התמונה המלאה, אפשר לראות בבירור מדוע תרחיש העלטה קלוש ביותר".
הצורך בגיוון מקורות הייצור של החשמל הישראלי קיבל בשבועות האחרונים הדגשה מיוחדת, לאחר הודעת קולומביה לפני כשבועיים כי היא מפסיקה למכור פחם לישראל, "עד שישראל תפסיק את רצח העם שהיא מבצעת בעזה", כדברי נשיא קולומביה. לא מדובר בעניין של מה בכך, שכן קולומביה היא יצואנית הפחם העיקרית לישראל.
מעז יצא מתוק
השר כהן טוען כי ישראל יודעת להתמודד גם עם החרם הקולומביאני. "צריך להיות כנים ולומר שזה אכן לא נעים שמדינה שניהלת איתה קשרי מסחר ענפים מחליטה על צעד כזה, אבל ידענו לצאת מהאירוע הזה חזקים יותר. מי שמפסידה מההחלטה הקולומביאנית היא קולומביה עצמה. מצאנו מקור אחר לייבוא הפחם שישראל זקוקה לו, ובמחיר אטרקטיבי יותר מהמחיר של הפחם הקולומביאני. בסך הכול מעז יצא מתוק", הוא אומר.
גם אם המהלך הקולומביאני הסתיים בפתרון שטוב לישראל, הוא עדיין מעיד על מעמד בעייתי מאוד של מדינת ישראל כיום בזירה המדינית העולמית.
"זה לא סוד שיש הרבה מדינות ביקורתיות כלפי ישראל, אבל ביחס למלחמות אחרות אנחנו במקום הרבה יותר טוב. ארגנטינה, שהיא המדינה השנייה בדרום אמריקה, תומכת בנו בצורה נחרצת, וראש הממשלה חאבייר מיילי הוא ידיד גדול של ישראל שגם אמר שיעביר את השגרירות הארגנטינאית לירושלים, וכך גם מדינות נוספות ביבשת כמו פרגוואי. אבל זה לא רק שם. בכל מערכת בחירות שהתקיימה בעולם מאז פרוץ המלחמה, הכוחות שעולים ומתחזקים הם הכוחות שתומכים בישראל. הם אלה שהצליחו יותר".
איך אתה מסביר את זה?
"בסופו של יום, אספסוף של מפגינים פרו־פלשתינים יוצר שאט נפש בציבור. אפשר לראות את זה בתוצאות הבחירות באיחוד האירופי, בתוצאות הטובות של חירט ווילדרס, בבחירות בצרפת שנערכות בימים אלה (ביום ראשון יתקיים הסיבוב השני של בחירות הבזק לפרלמנט הצרפתי, שם צפויה מפלגת הימין של מארין לה פן לזכות במספר הגבוה ביותר של מושבים, ואולי אף ברובם המוחלט, לראשונה בהיסטוריה. א"מ). בכל המקרים האלה הסוגיה הישראלית הייתה על השולחן, המועמדים דיברו עליה בגלוי, ואלה שתמכו בישראל קיבלו את תמיכת הציבור".
אתה, שהיית שר החוץ בחודשים הראשונים של המלחמה, האם אתה חושב שזה יוביל לשינוי מדיניות, או לכל הפחות לשינוי הטון, בכל הנוגע לישראל?
"אני מקווה שמנהיגי המדינות המערביות יבינו את המסר שהציבור שלהם מעביר להם. המגמה של ההצבעות ברורה מאוד, והיא לכיוונה של ישראל ולא נגדה. בריטניה היא אולי החריג היחיד, אבל שם זה אירוע מורכב הרבה יותר".
בסוף, המדיניות בשטח שאנחנו רואים מהמערב היא הפעלת לחץ כבד בעיקר על ישראל, החל מהכנסת ציוד וסיוע הומניטרי שרק מחזקים את חמאס ועד לעוד ועוד ויתורים שישראל לא יכולה להסכים להם. איך יכול להיות שאחרי הטבח שעברנו, אנחנו מנהלים קרבות מאסף בזירה הבין־לאומית?
"כשהייתי שר החוץ, בתחילת המלחמה, פעלתי להביא רכבת אווירית של עשרות מנהיגים, שרי חוץ, פוליטיקאים ומעצבי דעת קהל. זה הוביל לתמיכה חסרת תקדים באותם חודשים. אבל אנחנו לא ניצלנו את התמיכה הזאת, לא תקפנו בבליץ, ולכן איבדנו את אותה תמיכה. אם היינו תוקפים חזק ומסיימים את החלק העצים בסביבות ינואר או פברואר, מצבנו היה טוב בהרבה, גם צבאית וגם מדינית".
החילופים שלך עם ישראל כץ, שעבר להיות שר החוץ ואתה הפכת להיות שר האנרגיה, היו טובים?
"חשבתי שלא נכון לבצע את החילופים הללו תוך כדי המלחמה. יחד עם זה הגעתי מהעולם העסקי, ובעולם העסקי כשיש הסכם - עומדים בו. לנו היה הסכם, ועמדנו בו ככתבו וכלשונו. היו לי הישגים גדולים כשר חוץ, כולל חמש שגרירויות שעברו לירושלים, שתי שגרירויות של מדינות מוסלמיות, סיום המשבר עם פולין ומימוש הסכם הוויזות עם ארצות הברית. עכשיו אני פועל כדי להביא הישגים גדולים במשרד האנרגיה".
לתקוף חזק יותר ומהר יותר
הביקורת שמעביר השר כהן על ניהול המלחמה משקפת את תחושותיהם של רבים בציבור הישראלי, וגם של חברי ממשלה וקבינט רבים, שמרגישים שוב ושוב שהם צריכים לספק תשובות על התנהלות המלחמה, אף על פי שהם לא אלה שמקבלים את ההחלטות בה. את ההחלטות מקבלים בעיקר נתניהו, גלנט, ובמשך רוב התקופה גם חברי קבינט המלחמה שהתפרק. "אסור היה לנו להוריד את הרגל מהגז".
איך הייתה צריכה להתנהל הלחימה בעזה?
"זה היה צריך להתנהל אחרת לגמרי. היינו צריכים לפעול חזק יותר ובמשך זמן קצר יותר. היה אסור להאט את הקצב אחרי חאן יונס, והיינו צריכים לכל הפחות לתקוף ברפיח מיד אחר כך. לדעתי היה אפילו נכון יותר לתקוף ברפיח במקביל לפעולה בחאן יונס. זה היה מגביר את הלחץ על חמאס, וגם מפנה לנו כוחות ויכולת לטפל בזירה הצפונית, שבינתיים לא זוכה למענה ראוי".
העובדה ששעון החול המדיני ייגמר במוקדם או במאוחר לא הייתה סוד, ובעיתון זה עסקנו בסוגיה כבר בתחילת נובמבר. אתם לא התייחסתם לבעיה? ישראל נרדמה וחשבה שהיא תוכל לפעול ללא מגבלת זמן?
"את הדברים האלה אמרתי בקבינט לא מעט פעמים. אני לא מסתיר את דעתי בדיונים. אבל גם אם התמהמהנו והיינו צריכים להתנהל אחרת, זה לא אומר שעכשיו אנחנו יכולים לוותר, להתקפל ולעצור את המלחמה. אנחנו צריכים להיות חזקים, לעמוד על שלנו ולהשיג את כל מטרות המלחמה. רק ככה נוכל לשדר עוצמה, ובלי זה אין סיכוי לקדם את ישראל. אף אחד לא יחתום על הסכמים או יתמוך בנו אם נשדר מסר של חולשה. זה היה נכון לפני שבעה באוקטובר, וככה הגיעו הסכמי אברהם, וזה נכון שבעתיים מאז פרוץ המלחמה".
ראש הממשלה שותף לעמדה הזו? העסקה שהוא הציג לאמריקנים כוללת את הפסקת המלחמה דה פקטו, כשחמאס נמצא בשטח, וכמו שאנחנו רואים, משקם את יכולותיו.
"ישראל לא יכולה להרשות לעצמה עסקה שתוביל לסיום המלחמה במצב הנוכחי. כולנו רוצים שתהיה עסקת חטופים, וכולנו רוצים להחזיר את כולם, זאת החובה שלנו כממשלה. ישראל חייבת לשמור לעצמה את חופש הפעולה ולהבהיר שלא תהיה שום חסינות לאף איש חמאס. הלחימה בעזה תימשך כל 2024 וגם מעבר לכך, ב־2025. זה לא משהו שנתון לדיון".
כלומר לא תהיה עסקה, כי סינוואר לא מוכן לעסקה ללא הפסקת הלחימה והוצאת כוחות צה"ל מהרצועה.
"הוא לא יקבל תעודת ביטוח לחייו. הוא חי על זמן שאול, והשאלה היחידה היא מתי ישראל תחסל אותו".
אין מנוס ממערכה צפונית
הריאיון עם השר כהן מתנהל בצל ההסלמה בצפון, כאשר בימים האחרונים מדינות המערב מנסות להעביר מסרים ללבנון ולחיזבאללה במטרה להגיע להסדרה מסוימת, והאמירה היא שאם לא תהיה הסדרה שתהיה מקובלת על ישראל היא תגיב במבצע צבאי רחב היקף. אלא שחיזבאללה ואיראן לא משתכנעות, ורק מקצינות את מסריהן. השיא הגיע השבוע, כאשר מנהיג ממשטר האייתוללות חמינאי איים על ישראל כי אם היא תפתח במערכה מלאה בצפון, איראן תצטרף ל"מלחמת השמדה של ישראל".
אנחנו יודעים מי נמצא בצד השני, למה אנחנו בכלל מנסים להגיע להסדרה כלשהי איתו, כשכל מה שאנחנו רואים זה סירוב הולך ומתמשך והמשך התקיפות על הצפון?
"אני באמת לא חושב שאפשר להגיע להסכם, ואני חושב שאין מנוס מלצאת למערכה צבאית בחזית הצפון. צריך לזכור שמדינת ישראל לא נמצאת רק במלחמה מול חמאס או מול חיזבאללה. אנחנו במלחמה מול ציר שלם בהובלת איראן, ציר שאומר בגלוי שמטרתו להשמיד אותנו".
מול הציר הזה אנחנו מתנהלים נכון? אמרת קודם שבלי לשדר עוצמה לא נצליח לקדם את ישראל. הייתה לישראל הזדמנות לתקוף באיראן, אחרי מתקפת הטילים הבליסטיים, ולא עשינו זאת. זה לא העביר מסר של חולשה לאויבינו?
"יהיה זמן לעסוק בהרחבה בסוגיה האיראנית. מה שכן, אני יכול לומר לך שכל מי שמאיים על ישראל ימצא את עצמו בסכנה גדולה מאוד. שיסתכלו על המצב בעזה, שיראו את עזה חרבה כתוצאה מאותה מתקפה על ישראל שהפכה למתקפת חורבן של חמאס. שיסתכלו ויראו את ההשלכות".
בינתיים הם מסתכלים ולא משתכנעים, ודי בצדק. כבר 9 חודשים אנחנו בתוך רצועת עזה, עומדים להכריז שהכרענו את חמאס אף שזה לא המצב בשטח, וחמאס מנהל את הרצועה גם היום. בצפון חיזבאללה הוביל לנטישת חבל ארץ שלם בלי לשלם מחירים של ממש, ואיראן הרשתה לעצמה לירות על ישראל טילים בליסטיים ללא תגובה ראויה מצד ישראל לאותה מתקפה. בסופו של דבר האיומים האלה לא משכנעים אם לא מראים שישראל רוצה ויודעת איך לממש אותם.
"את מה שישראל עשתה בעזה רואים בכל העולם, וגם נסראללה רואה את זה טוב מאוד. הוא מבין את המחיר וזוכר מה קרה לרובע הדאחייה במלחמת לבנון השנייה. אין לו שאיפה לחזור למצב הזה".
בפועל מה שאנחנו רואים זה ששליש מדינה משותקת, ושתושבי הצפון לא יודעים מתי הם יוכלו לחזור לבתיהם.
"זה נכון, ואנחנו חייבים לדאוג שזה ישתנה ומהר. ממה שאני רואה, נסראללה לא רוצה להרחיב את המלחמה, אבל זה לא אומר שישראל יכולה להרשות לעצמה להמשיך במצב הקיים. אנחנו חייבים לצאת למהלך מול חיזבאללה ומהר".
ביום שני השבוע פורסם כי מנהל בית החולים שיפא שוחרר לרצועת עזה בשל חוסר מקום לעצירים ביטחוניים. האשמות בסוגיה זו נזרקו מהשר בן גביר לכיוון השב"כ ובחזרה, אך דבר אחד ברור כבר בשלב זה: ההחלטה לשחרר את מנהל שיפא התקבלה על ידי השב"כ בלי לערב את הדרג המדיני, על אף השלכותיה כבדות המשקל. השר כהן, כמו כל חבריו לממשלה, זועם על האירוע הזה.
"זה אירוע שלא יכול לקרות. שחרור שכזה לא יכול להתקבל על ידי דרגים מקצועיים, מוצלחים ככל שיהיו. הם חייבים להתקבל על ידי ראש הממשלה והקבינט, וזה לא קרה. אנחנו חייבים לבדוק את האירועים האלה לעומק כדי לוודא שהם לא יתרחשו שוב, ושיוסקו כל המסקנות הנדרשות מהמחדל הבלתי נתפס הזה".
זאת לא הפעם הראשונה שבה אירועים מהסוג הזה מתרחשים במהלך המלחמה. אולי זה מצביע על העובדה שראש הממשלה לא מצליח לנהל את המלחמה?
"עכשיו אנחנו צריכים להיות מאוחדים סביב השגת מטרות המלחמה. אני מסתכל על הלוחמים שלנו ורואה מה הם מבקשים: הכרעה ואחדות. זה לא הזמן לפוליטיקה, וגם אם יש לי שאלות כאלה ואחרות, כרגע אני שומר אותן לעצמי".
ההנהגה הנוכחית, המדינית והצבאית, יכולה להוביל לאותה הכרעה? אולי הגיעה העת להחליף את מי שמנהלים את המלחמה?
"ברור לי שממשלת ימין עדיפה על פני הממשלה הקודמת שהייתה כאן או על פני החלופה שמנסים לבנות. הם יחתרו להקמת מדינה פלשתינית, למרות הטבח. אני מבין את מי ששואל על היכולת של הממשלה הנוכחית להגיע להכרעה, אבל אנחנו מחויבים לזה. האלטרנטיבה תעשה בדיוק הפוך. יחד עם זאת, ברגע שתסתיים המלחמה אתמוך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את אירועי שבעה באוקטובר ומה הוביל אליהם. היא תצטרך לחקור שנים אחורה ולבדוק את כל התהליכים שהיו לאורך שנים ארוכות".
אתה מזהיר מפני ממשלה אחרת שתקים מדינה פלשתינית, אבל מצד שני הממשלה רוצה הסכם נורמליזציה עם סעודיה, כשהדרישה הסעודית וההצעה האמריקנית הן להקים מדינה פלשתינית במסגרתו.
"אני מוכן לוותר לחלוטין על הסכם עם סעודיה אם התשלום תמורתו הוא מדינה פלשתינית. אני לא מוכן לשמוע על מדינה פלשתינית, לא בגלוי ולא בחדרים הסגורים. אני לא מקבל את הרעיון של מדינה פלשתינית לא ברמיזה, לא בקריצה ולא בהעלמת עין. בסוף חייבים לזכור שלצד האירוע הביטחוני שהיה לנו כאן, מי שצדקו לאורך כל הדרך מבחינה אידאולוגית היו אנחנו בימין, שהתנגדנו לחלוטין לרעיון המדינה הפלשתינית. זה לא השתנה מאז המלחמה, אלא להפך, רק התברר כעוד יותר נכון".
***