ד"ר אורי גולדברג, מומחה לאיראן, מתייחס בראיון לערוץ 7 לבחירת נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן, הנחשב רפורמיסט.
האם ההגדרה הזו של הנשיא החדש כרפורמיסט אומרת שינוי של ממש? ד"ר גולדברג מצנן את ההתלהבות מהר מאוד. "זה לא אומר הרבה. כשאנחנו שומעים מילים כאלה אנחנו חושבים על המלחמה הקרה, אבל הוא לא גורבצ'וב ולא הוא שיכבה את האור".
"מאז שאיראן הוקמה יש בה מאבק בין מי שרוצים שאיראן תפנה לעולם לבין מי שרוצים הסתגרות, מה שמאפיין תנועות מהפכניות, ופזשכיאן שייך באופן מאוד ברור לקבוצה שחושבת שעתידה של איראן תלוי במגע עם העולם. הוא גם בעד הגברת זכויות אזרח ושיפור משמעותי של איכות החיים של אזרחי איראן, וגם זה חלק מהויכוח בין מי שחושבים שמהפכה מוצלחת היא רק כזו שמציגה עמדה עוינת כלפי העולם לבין מי שחושבים שמהפכה מוצלחת מתבצעת ואז היא מביאה לשיפור השגרה. הוא מאוד בעד שיפור השגרה, הגברת חירויות והפיכת השלטון לקשוב יותר לצרכי העם".
פזשכיאן לא הורשה בעבר להתמודד על משרת הנשיא בשל עמדותיו. "הוא פוליטיקאי מנוסה וגם אם בעבר פסלו אותו, מה שקורה חדשות לבקרים במערכות בחירות באיראן כי בכל פעם שיש מערכת בחירות מתכנסת ועדת המומחים ופוסלת מועמדים, אבל הוא חלק מהשיטה. לא אופוזיציונר אאוטסיידר שפתאום שועט פנימה ומפתיע את כולם. גם אם בעבר לא נתנו לו להתמודד הוא נאמן למערכת. אחרת הוא לא יכול היה להתמודד. הוא רק חושב שהמערכת יכולה לפעול באופן אחר", אומר גולדברג.
ועם זאת, עבור האזרח האיראני יש הבדל לא מבוטל בין הנשיא שנהרג שכונה כזכור התליין מטהרן, לבין מי שנכנס לתפקיד ומוגדר כרפורמיסט. "יש בהחלט הבדל ולכן הצביעו עבורו. היה אחוז נמוך של הצבעה, אבל איראנים לא מעטים שלא תכננו להצביע יצאו להצביע עבורו כדי שלא לקבל את השמרן שהיה מולו, אדם שמאוד תומך בהמשך ההרפתקאות הצבאיות של איראן. יש כאן יותר שנאת המן מאהבת מרדכי".
להערכתו של ד"ר גולדברג על אף ההבדלים בין ההנהגה הרוחנית לבין הנשיא הנכנס לא צפויות מחלוקות ולא יהיו קשיים מיוחדים למעת עימותים קטנים פה ושם. זאת בעיקר מאחר ומדובר ב"משרת הציבור החלש בפירמידה האיראנית", למרות שהוא זה שנבחר על ידי העם.
"באיראן, למרות שהיא דיקטטורה, יש משמעות לדעתו של הציבור. המנהיג העליון של איראן קשוב לרחשי ליבו של הציבור והוא מקבל מהבחירות האלה שני מסרים. האחד הוא שהציבור לא מרוצה מהרפובליקה האיסלאמית בכלל, כפי שמלמד אחוז ההצבעה הנמוך, ושניים, שהציבור לא נוטה לצד השמרני מיליטנטי ורוצה את הכיוון שפזשכיאן מציע, כיוון ליבראלי ופתוח יותר ובעיקר כזה שמסתכל החוצה".
לשאלה אם ההנהגה הרוחנית תדע להכיל עמדות שכאלה, משיב גולדברג ומזכיר כי כאשר מדברים על המנהיג הרוחני לא באמת מדובר באדם רוחני, גדול הדור, אלא בעסקן שהיה יד ימינו של חומייני, מנהיג פוליטי שבסופו של יום רוצה ביציבות המערכת.
"הוא יותר שש אלי קרב מפזשכיאן, אבל גם הוא איש המערכת ואחריותו היא ביכולתה של המערכת לשרוד. זה הדבר העיקרי שמעניין אותו ולא טוהר המחנה".
ומה באשר לישראל? האם היחס אליה הוא חלק מהשינוי? "אנחנו לא ממש באירוע הזה, אלא אם כן יהיה לפזשכיאן עניין להנמיך את גובה הלהבות. איראן מרוויחה הרבה נקודות מזה שהיא נשארת בשקט בתשעת החודשים האחרונים. לאיראן יש אינטרס לשמור על שקט. לנשיא החדש אין ממש שליטה על דברים הללו. גם אם יהיה שינוי מבחינתנו הוא לא יהיה דרמטי".