סא"ל במיל' הרב פרופ' נריה גוטל, מבכירי מערך המילואים ברבנות הצבאית אשר עוסק בשאלת זיהוי החללים במלחמה עסק במאמר חדש שפורסם ב'תחומין' בשאלת זיהוי חללים.
הרב גוטל דן בשאלת זיהוי חללים וקביעת המוות כאשר גופת החלל אינה ניתנת לזיהוי על פי הראייה, והאפשרות היחידה היא זיהוי באמצעות ד.נ.א ואמצעים טכנולוגיים נוספים.
במאמרו הוא מראה כי כשם שהטכנולוגיה עצמה מתפתחת ומשתכללת עם השנים – כך גדלה גם מידת האמון וההסתמכות של גדולי הפוסקים על אמצעים אלו לצורך הזיהוי וקביעת המוות על פי ההלכה.
באופן דומה מנמק הרב גוטל את ההסתמכות ההלכתית על קבלת המידע מרופאים מומחים – שכן נאמנותם ומחויבותם לנתוני אמת הוכחה לאורך השנים מעבר לכל ספק, והרי זה בכלל האמון הבסיסי שנתנו חז"ל לבעל מקצוע בתחום מומחיותו.
הרב גוטל הדגים מקרה מהמלחמה. "סמוך לרכב אותרו חלקי עצם קטנים. הערכת צה"ל היא שחייל נקלע למתקפת מחבלים, נורה ונהרג. הירי פגע בין היתר בראשו. גופה לא נמצאה והערכת צה"ל היא שהיא נחטפה והועברה לעזה. איכון הטלפון הסלולרי של החייל הצביע על מיקום הטלפון באזור ג'באליה.
בדיקת DNA של עצמות הגולגולת והדם שנמצאו בזירה העלתה שהם שייכים בוודאות לחייל, סבירות סטטיסטית של 1 למיליארד. במקביל רופאים משפטיים הגישו חוות דעת בה קבעו שניפוץ כה עוצמתי של גולגולת אינו מאפשר חיים. לפיכך נקבע כי הממצאים האלו משויכים ללא ספק לאותו חייל וכי הוא בוודאות אינו בין החיים".